[תמרה חלוצי]

חוּץ

לִפְנֵי כֵן, הִיא לֹא שָׂמָהּ לֵב לְנִקָּיוֹן הַזֶּה.
הִיא לֹא הִפְסִיקָה לִהְיוֹת מֻפְתַּעַת מִכַּמָּה
לֹא רוֹאִים עַל הָרִצְפָּה כְּלוּם. וְהִיא –
רַק מִי שֶׁיִּרְאֶה אוֹתָהּ בְּלִי בְּגָדִים
יוּכַל לָדַעַת.
הִיא הַכִּירָה אוֹתוֹ טוֹב וְלֹא רָאֲתָה אֶת זֶה בָּא.
אַחֲרֵי כֵן,
לֹא הִפְסִיקָה לִשְׁמֹעַ סִפּוּרִים כָּאֵלֶּה,
דּוֹמִים לְשֶׁלָּה.
כְּמוֹ מָה שֶׁאוֹמְרִים עַל נָשִׁים בְּהֶרְיוֹן.
הִיא מֵאֵד רָצְתָה לָצֵאת הַחוּצָה. רֹב הַזְּמַן –
הַחוּצָה מֵאֲרוֹן הַקְּבוּרָה שֶׁל הַהַסְתָּרָה, לְעִתִּים קְרוֹבוֹת –
הַחוּצָה מִגַּג הַבִּנְיָן, וּבְעִקָּר –
הַחוּצָה מֵהָרֹאשׁ שֶׁל עַצְמָהּ. מִמָּה שֶׁהָיָה
וְנִשְׁאַר טָרִי כָּל כָּךְ, שֶׁבְּקֹשִׁי
יִכְלֶה לְכַנּוֹת 'זִכָּרוֹן'.
לְסַפֵּר אֶת זֶה יִגְרֹם לָזֶה
לִקְרוֹת שׁוּב. וְעַכְשָׁו מִמֵּילָא מְאֻחָר
לִקְרֹא לְעֶזְרָה.

וּבֶאֱמֶת, כַּמָּה נְקִי פֶּה.

[תמרה חלוצי]

*

אֲנִי יָלְדָה מִתַּחַת לְעוֹרִי
אֶרְאֶה לְךָ
אֵל נַהֲמוֹתֶיךָ הַמְּעָבְּרוֹת בַּלַּיְלָה
הַזַּעַם הַיַּלְדִּי יִשְׁאַג, הַצִּפָּרְנַיִם יְנַעֲצוּ.

הַנְּשִׁימוֹת שׁוּב מְשַׁקְּרוֹת
מִי גּוֹרֵר אֶת מִי
אֶל תּוֹךְ מִי אַתָּה נִשְׁפַּךְ

בַּבֹּקֶר אֶהְיֶה לִי לְעַצְמִי
אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה
אֶפְקוֹד עַל עַצְמִי לְעָבְדִי וּלְשׁוֹמְרֵי,
וְהַשֶּׁמֶשׁ הַמַּכֶּה
יַכֶּה וְלֹא יַפְסִיק

[תמרה חלוצי]

מִשְׂחָק

נִדְמֶה שֶׁלְּרַעַשׁ שֶׁלָּךְ יֵשׁ צֵל,
לַנּוֹף שֶׁלָּךְ יֵשׁ גּוּף.
נוֹגְעוֹת בָּךְ אֶלֶף יָדַיִם
מִילְיוֹן גְּוָנַי-גְּוָנִים מְלִינִים אוֹתָךְ
מְבַכִּים אוֹתָךְ
מְשַׂחֲקִים אִתָּךְ
אַתְּ פּוֹחֶדֶת
אֲבָל יוֹדַעַת כְּבָר –
אֵין מִזֶּה מְנֻסֶּה.

[תמרה חלוצי]

טֶבַע שֵׁנִי
יַעֲרוֹת-גֶּשֶׁם שֶׁל הִזְדַּקְּקוּת
מְצִיצִים בָּךְ מִצִּדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַבֹּקֶר,
אַתְּ נוֹתֶרֶת לְבַדֵּךְ, בֵּינָתַיִם,
לְחַפֵּשׂ אֶת הַקּוֹל הַמֻּכָּר
לְהִתְרַסֵּק לְתוֹכוֹ,
אֶת פְּעִימוֹת-הַנְּשִׁימָה הַקְּטַנּוֹת, הַקְּפוּצוֹת,
שיֶחֱצוּ אֶת הַלַּיְלָה לִשְׁנַיִם –
חֲצִי לְךָ,
חֲצִי לְיַלְדָּה שֶׁהָיִיתְ.
יְעָרוֹת-עַד שֶׁל כְּמִיהָה
לֹא מְחַכִּים שֶׁתִּגְדְּלִי.

שָׁנִים אַחַר כָּךְ –
כֶּלֶב.
מְכַשְׁכֵּשׁ אַהֲבָה לְחַיֵּךְ.
כָּל הַכְּאֵבִים מִתְאַחִים בְּפַרְוָה הַסְּמִיכָה.
אַתְּ מַבִּיטָה בְּפָנָיו
הַמַּתְאִימוֹת לְכַף יָדֵךְ
כְּמוֹ נוֹעֲדוּ לָךְ.
אַתְּ מַרְגִּישָׁה בַּשִּׂמְחָה
הַמַּחְבֶּרֶת אֶת תָּוֵי פָּנָיו
נָעָה מִכַּף יָדֵךְ
אֶל קָצֶה רֹאשֵׁךְ.
אַתְּ מַבִּיטָה בְּעֵינֵי הַכּוֹכָב שֶׁלּוֹ,
מוֹצֵאת מְנוּחָה בִּשְׁתִיקָתוֹ הַחַמָּה.
כַּמָּה הָיִיתְ רוֹצָה לִהְיוֹת כָּמוֹהוּ –
פָּשׁוּט.

[מאת]

תגובות