[תמי]

אילן,
מעדכנת שהשיר שלי
מרצדת על הרשתית
נכתב בשם: תמי
השם המלא: תמי קויפמן

[תמי]

שלום רב,
אני מצרפת שיר נוסף שלי לנושא חינוך ומקוה שיימצא ראוי
תמי קויפמן

מבטים
בַּסָּלוֹן שֶׁתְּרִיסִים אִיטַלְקִיִּים מְעַטְּרִים אֶת חַלּוֹנוֹתָיו,
נָעוֹת עֵינָיו שֶׁל סָבִי אֶל דַּפָּיו הַנּוֹצְצִים
שֶׁל הַ- National Geographic
מְרַחֲפוֹת בֵּין יַבָּשׁוֹת וְיַמִּים,
מְפַנּוֹת מָקוֹם לִצְלִילָיו שֶׁל שֵׁבֶט אַפְרִיקָאִי אָבוּד
וּכְבָר אָז רָצִיתִי לִרְאוֹת.
אַתָּה מַבִּיט בִּי
וּבְרֶגַע מָתוֹק אֶחָד אֲנִי מְקַיֶּמֶת דִּיאָלוֹג פָּתוּחַ עִם אֶרֶץ פְּלָאוֹת,
וּצְלִילֵי חֲלִילָן מִבַּגְדָּד
מְמַגְנְטִים אֶת יָדַי אֶל מַדַּף הַסְּפָרִים.
וּכְבָר אָז רָצִיתִי לָדַעַת.
מִבַּעַד לַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ שֶׁל הַבַּיִת שֶׁבָּנִיתִי,
מִתְבּוֹנֵן בִּי בְּשַׁלְוָה עֵץ הַלִּימוֹן, שׁוֹפֵעַ פְּרִי, שָׁנָה אַחַר שָׁנָה.
נוֹשֶׁמֶת אֶת הַקֶּצֶב,
אֲנִי מַמְרִיאָה אִתְּךָ לִצְלִילָיו שֶׁל שֵׁבֶט אַפְרִיקָאִי אָבוּד.

[תמי]

תְּפִלָּה – תמי קויפמן
מֹשֶׁה וֶרְסָנוֹ מַמְתִּין דַּקָּה לִפְנֵי שֶׁהוּא סוֹגֵר אֶת דֶּלֶת הַדִּירָה. רֵיחַ הָעֹבֶשׁ הַמֻּכָּר שֶׁנִּכְנַס לִנְחִירָיו מַזְכִּיר לוֹ שֶׁמְּלַאכְתּוֹ עוֹד לֹא תַּמָּה. כְּשֶׁמַּבָּטוֹ פּוֹגֵשׁ אֶת כַּפּוֹת רַגְלָיו הוּא מִשְׁתַּהֶה וּלְרֶגַע הוּא לֹא מְזַהֶה שֶׁמְּדֻבָּר בְּרַגְלָיו שֶׁלּוֹ. מִכְנָסָיו, תְּלוּיִים עַל מָתְנָיו בְּרִשּׁוּל, כְּמוֹ הוֹלְכִים לְפָנָיו וְהוּא, כּוֹלֵל רֵיחַ הֶעָשָׁן שֶׁעוֹלֶה מִכָּל תָּא בְּגוּפוֹ, נִגְרָר אַחֲרֵיהֶם בְּאִי רָצוֹן. הַמֶּרְחָק בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ נִרְאֶה לוֹ גָּדוֹל מִתָּמִיד וְהַסִּכּוּי לְנֶחָמָה נַעֲשָׂה מְטֻשְׁטָשׁ מֵרֶגַע לְרֶגַע. וֶרְסָנוֹ מַשְׁפִּיל אֶת מַבָּטוֹ. עוֹבְרֵי אֹרַח מִזְדַּמְּנִים שֶׁל בֹּקֶר חוֹלְפִים עַל פָּנָיו בִּצְעָדִים מְהִירִים, לֹא מוּדָעִים לְקִיּוּמוֹ הַשָּׁקוּף. לִפְתֹּחַ אֶת הַיּוֹם בְּכַוָּנוֹת טוֹבוֹת יֵשׁ בְּכָךְ טַעַם. עָלָיו לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה שֶׁיָּסִיר מִמֶּנּוּ אֶת מְרִירוּת הַיּוֹם הַחוֹלֵף.
וֶרְסָנוֹ נִשְׁעַן עַל קִיר לִבּוֹ וּמִתְפַּלֵּל:
אִמִּי מִתְפַּלֶּלֶת עָלַי בַּשְּׁתִיקָה,
שְׁמֹר עָלָיו מֵעַצְמוֹ, שְׁמֹר,
הִיא אוֹמֶרֶת וּמִתְכַּוֶּנֶת לְכָל מִלָּה
וְהַתְּפִלָּה, הוֹ הַתְּפִלָּה,
בָּאָה בְּעַצְמוֹתַי כְּשֶׁמֶן זַךְ,
מְרַכֶּכֶת אֶת גַּבֵּי הַכּוֹאֵב,
מְיַשֶּׁרֶת וּמַגְבִּיהָה קוֹמָתִי,
שׁוֹטֶפֶת אֶת פָּנַי בְּאוֹר
מַמְתִּיקָה אֶת יוֹמִי
הוֹ אִמִּי, הוֹ אִמִּי,
דְּבַשׁ בְּעַצְמוֹתַי

•

[תמי]

הַדֶּלֶת שֶׁסּוֹגֶרֶת אֶת גְּבוּלוֹת הַמַּחְלָקָה
סוֹבֶבֶת עַל צִירָה.
צִפּוֹרֵי הֶחָצֵר נוֹקְשׁוֹת בְּקֶצֶב דְּפִיקוֹת הַלֵּב שֶׁלָּךְ
עַל הַסּוֹרָגִים שֶׁל יָמַיִךְ,
שְׁתִי וָעֵרֶב סוֹרָגִים, עַל הַזְּרוֹעוֹת, בַּיְּרֵכַיִם וּבַבֶּטֶן
הָרַכָּה.

הַזִּכָּרוֹן שֶׁלָּךְ מוֹלִיךְ אוֹתָךְ רָחוֹק,
שַׁבְשֶׁבֶת מַחְשָׁבוֹת טוֹרְדָנִיּוֹת מֵעַל וּמִתַּחַת לְקַרְקֶפֶת רֹאשֵׁךְ
מִסְתַּבְּכוֹת כְּאַבְשָׁלוֹם בְּשַׂעֲרוֹתַיִךְ
שֶׁהִלְבִּינוּ.

לִפְנֵי שָׁנִים, בְּעֵת הָאַהֲבָה, הַבְטָחָה אַחַת
נִתְּנָה לָךְ
(וּמַהִי הַבְטָחָה אַחַת שֶׁלֹּא קֻיְּמָה?)
יָדַיִם בְּטוּחוֹת שָׁלְפוּ אוֹתָךְ מֵרֶחֶם,
הֵנִיחוּ שֶׁזֶּה יַסְפִּיק

אַנְחַת הַיּוֹלֶדֶת בְּעֵת הַהוֹלָדָה גָּזְרָה אֶת
דִּינֵךְ

בְּוַעֲדַת הַשִּׁחְרוּרִים, מְחַיֵּךְ אֵלַיִךְ
הַפְּרוֹפֶסוֹר.
לֹא הָאָחוֹת, לֹא הַפְּסִיכוֹלוֹג, לֹא הַדּוֹקְטוֹר,
תָּמִיד הַפְּרוֹפֶסוֹר.
"שֶׁבַע שָׁנִים חָלְפוּ מֵהַפַּעַם הַקּוֹדֶמֶת"
קוֹלוֹ גַּאֲוָה.
"שֶׁבַע שָׁנִים וְאַתְּ כָּאן, מְבַקֶּשֶׁת לְהִנָּצֵל"
הַלְּחִישָׁה שֶׁיּוֹצֵאת מִפִּיךְ מַבְקִיעָה קִירוֹת.
"לִחְיוֹת, מְבַקֶּשֶׁת לִחְיוֹת, בַּפַּעַם הַמִּי יוֹדֵעַ כַּמָּה,
כְּמוֹ אֶתְמוֹל, כְּמוֹ הַיּוֹם, כְּמוֹ מָחָר,
מְבַקֶּשֶׁת
לִחְיוֹת"

[תמי]

יוֹרֶדֶת לַכְּבִישׁ כתבה תמי קויפמן

אַתְּ מְצַיֶּרֶת קַו שֶׁאֵינוֹ
רָצִיף
בֵּינֵךְ לְבֵין הַחַיִּים.
הַחֲנָיָה שֶׁלִּי לְצִדֵּךְ לֹא תָּמִיד
אֶפְשָׁרִית
גַּם לֹא הַהִתְעַכְּבוּת לְאֹרֶךְ גּוּפֵךְ.

בִּמְהִירוּת אִטִּית, בְּמַסְלוּל יָדוּעַ מֵרֹאשׁ אֲנִי
גּוֹלֶשֶׁת לְתוֹךְ הַסְּדָקִים בְּעוֹרֵךְ וְנִשְׁאֶרֶת
בַּשּׁוּלַיִם.

הַשּׁוּלַיִם מְדַיְּקִים אוֹתָנוּ
רַק לָאֶפְשָׁרִי.

לִפְעָמִים אַתְּ
יוֹרֶדֶת לַכְּבִישׁ. מִשְׁתַּלֶּבֶת.
בְּזָוִית הָעַיִן אַתְּ שׁוֹמֶרֶת קֶשֶׁר עַיִן עִם
הַשּׁוּלַיִם,
מַפְקִידָה אֲנָחוֹת.

[תמי]

עצב השמיעה
יוֹשֶׁבֶת מוּלֵךְ וּמְדַבֶּרֶת.
הַקּוֹל שֶׁלִּי מִתְגַּלְגֵּל מֵעַצְמוֹ מֵחֲבָטוֹת יְשָׁנוֹת
שֶׁלֹּא הִגְלִידוּ.

אַתְּ שׁוֹמַעַת?

אוֹסֶפֶת עֲבוּרֵךְ אוֹתִיּוֹת, תּוֹפֶרֶת מִלִּים
רוֹצָה שֶׁתִּשְׁמְעִי

אַתְּ שׁוֹמַעַת?

כְּבָר חֲצִי שָׁעָה אֲנִי מַסְבִּירָה
לָךְ
אֵיךְ נִרְאִים חַיִּים בְּבַיִת
שֶׁחַלּוֹנוֹתָיו לֹא מַפְסִיקִים לִהְיוֹת סְגוּרִים

אַתְּ שׁוֹמַעַת?

אַתְּ שְׁקֵטָה.
מַצִּיעָה שֶׁנִּסְתַּכֵּל בַּחַלּוֹן
בְּבַיִת, שֶׁחַלּוֹנוֹתָיו תָּמִיד פְּתוּחִים.
הַנְּשִׁימוֹת הַשְּׁקֵטוֹת שֶׁלָּךְוְשֶׁלִּימִתְעַרְבְּבוֹת

[תמי]

זרועות
יוֹם אֶחָד מָצָאתִי בֵּין הַזְּרוֹעַ לָאַמָּה שֶׁקַע זָר
שֶׁעָצַר אֶת הָאֶפְשָׁרוּת שֶׁאֵלֵךְ לְאִבּוּד.
לֹא יָכֹלְתִּי לְהַבְטִיחַ שֶׁכִּפוּף הַזְּרוֹעַ הַזָּרָה יַחְזִיק אֶת הַשֶּׁקַע וְאוֹתִי
לָעַד
אָז הִתְכּוֹנַנְתִּי.

פְּתִיחַת הַזְּרוֹעוֹת הַצְּפוּיָה שָׁלְחָה אוֹתִי שׁוּב,
לְהִטַּלְטֵל אֶל בֵּין זְרוֹעוֹתֵיכֶם
לָנוּעַ מַטָּה וָמַעְלָה,
קָדִימָה וְאָחוֹרָה,
בִּנְשִׁימוֹת לֹא אֲחִידוֹת
כְּמוֹ מְטֻטֶּלֶת מְשֻׁגַּעַת שֶׁרַק מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַשֶּׁקַע שֶׁיַּעֲצֹר אֶת
הַנְּפִילָה.

עַל גֹּדֶל הַזְּרוֹעוֹת שֶׁלָּכֶם שָׁמַעְתִּי שָׁנִים אַחֲרֵי שֶׁהִתְהַלַּכְתִּי
בֵּינֵיכֶם.
מִישֶׁהוּ סִפֵּר לִי.
הָאֱמֶת, הֶאֱמַנְתִּי.

[תמי]

ואוו, אהבתי את הכתיבה הנוקבת, הצינית, הקשה במעטפת "כמו תמימה"

[תמי]

תודה על הצעת העריכה, מודה לך

אַתֶּם מְבַקְּרִים
בַּמַּחְלָקָה הַסְּגוּרָה שֶׁלִּי,
בָּאִים לִרְאוֹת.

הַמַּבָּטִים שֶׁלָּכֶם מְכַוְּצִים אוֹתִי
וּבִלְתִּי נִרְאֵית אֲנִי נָעָה בֵּינֵיכֶם
לֹא מַמָּשׁ יוֹדַעַת מָה אַתֶּם רוֹאִים,

אֲבָל דּוֹאֶגֶת שֶׁלֹּא לַחְצוֹת אֶת דֶּלֶת
הַבַּרְזֶל הַכְּבֵדָה שֶׁמְּסַמֶּנֶת אֶת

גְּבוּלוֹת הַמַּחְלָקָה.

[תמי]

שורשים
עֲצֵי הַזַּיִת שֶׁבַּחֲצַר בֵּיתִי
מְטַפְטְפִים אֶת עַצְמָם לָאֲדָמָה,
שָׁרִים לִי שׁוּרָה שֶׁל שִׁיר מִסְתַּלְסֵל,
יוֹנֵק מִשְּׂפַת אִמָּם,
נִשָּׂא אֶל הָרִים
רְחוֹקִים
נִלְכָּד בִּקְרִיאַת מוּאַזִּין.
וְלִפְעָמִים, אֲנִי שׁוֹמַעַת אוֹתָם מַחְלִיפִים שָׂפָה
מִדְבָּרִים אִתִּי עַל הָא,
וְדַי לִי בְּכָךְ
כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְהַאֲמִין שֶׁאֲנַחְנוּ קְרוֹבִים.

[תמי]

פנים
אֲנִי מְלַטֶּפֶת אֶת פָּנֶיהָ הַיָּפוֹת שֶׁל אִמִּי.
זִקְנָתָהּ בְּכַפּוֹת יָדַי.
אֲנִי רוֹצָה לְהַנִּיחַ אֶת רֹאשִׁי בְּחֵיקָהּ.
הַיּוֹם.
גַּם מָחָר.
יַלְדוּתִי בְּכַפּוֹת יָדֶיהָ,
זִקְנָתִי בְּעֵינֶיהָ.

[תמי]

מרצדת על הרשתית – תמי קויפמן

מַחְבֶּרֶת הַחֶשְׁבּוֹן
אָבְדָה
הַמּוֹרֶה רַחְבַלְסְקִי מִתְהַפֵּךְ בְּקִבְרוֹ
לֹא לִפְנֵי שֶׁהוּא נִזְכָּר בְּגֶטוֹ
חַיָּיו הַקּוֹדְמִים.

בֵּינְתַיִם, מוּל עֵינָיו הַמִּשְׁתַּהוֹת
שׁוּב אֲנִי, הַשְּׁחֹרָה הַמְתֻלְתֶּלֶת, מְרַצֶּדֶת לוֹ עַל
הָרִשְׁתִּית.

כַּמָּה, כַּמָּה זֶה שְׁמוֹנֶה כָּפוּל אַרְבַּע?
בַּמַּחְבֶּרֶת, אֲנִי לוֹחֶשֶׁת. בַּמַּחְבֶּרֶת.
מִתְהַפֵּךְ, מִתְהַפֵּךְ בְּקִבְרוֹ רַחְבַלְסְקִי
לֹא לִפְנֵי שֶׁהוּא מְרוֹקֵן אֶת מַבָּטוֹ
לְתוֹכִי וְיוֹצֵק בִּי בְּכָל סֶדֶק אֶפְשָׁרִי אִי־הֲבָנָה קְבוּעָה
שֶׁאֵינָהּ מִשְׁתַּמַּעַת לִשְׁתֵּי פָּנִים.

אֲנִי מוֹצֵאת. אֶת הַמַּחְבֶּרֶת.

סִימָנִים
לֹא בְּרוּרִים מְמַלְּאִים מִשְׁבְּצוֹת
בִּפְסֵיפָס שָׁחֹר, לָבָן, אָפֹר.

הָעִקָּר לֹא לָצֵאת מֵהַקַּוִּים.
הָעִקָּר שֶרַחְבַלְסְקִי.
הָעִקָּר שֶׁלֹּא יִבְרַח לִי פִּיפִּי.
הָעִקָּר שֶׁהַמַּחְבֶּרֶת.

בסּוֹף,
בַּסּוֹף אֲנִי מְבִינָה.
מַשְׁאִירָה אֶת לוּחַ הַכֶּפֶל מֵאָחוֹר וּמַכְפִּילָה, מְחַלֶּקֶת, מַפְחִיתָה וּמְחַבֶּרֶת
אוֹתִיּוֹת לְמִלִּים, אוֹתִיּוֹת לְמִלִּים, אוֹתִיּוֹת לְמִלִּים
וְאוֹמֶרֶת תּוֹדָה
לְרַחְבַלְסְקִי.

[תמי]

המטפל – תמי קויפמן

פָּנֶיךָ תַּבְנִית
חֲתוּמָה
בַּאֲצִילוּת מְחַיֶּבֶת
מוֹתִירִים אוֹתִי מִשְׁתָּאָה,
מִחוּץ לַמִּסְגֶּרֶת.

מְשֻׁגַּעַת שֶׁכְּמוֹתִי
נֶחְבֶּטֶת בִּסְפָרִים עֲמוּסִים שֶׁמְּדַבְּרִים אִתִּי פְרוֹיְדְּיָאנִית
נֶעֱצֶרֶת עַל הַ סַּף,
נוֹשֶׁרֶת מוּבֶסֶת לְתוֹךְ שַׁלְוַת לֶקְסִיקוֹן מִקְצוֹעִי.

בַּלַּיְלָה, בַּחֹשֶׁךְ, בֵּין הַסְּדִינִים, אֲנִי מְסַפֶּרֶת לְךָ סִפּוּרִים
בִּשְׂפַת אִמִּי
נִסְפֶּגֶת לְתוֹךְ עוֹרְךָ,
פּוֹתַחַת אֶת בְּדִידוּתְךָ.

[תמי]

מתערבבת – תמי קויפמן

כְּשֶׁהַפַּחַד שֶׁלִּי
מִתְעַרְבֵּב עִם הַפַּחַד שֶׁלָּכֶם
הַאִם זֶה אוֹמֵר שֶׁאֲנַחְנוּ דּוֹמִים?
אוֹ
שֶׁמְּקַדֵּם הַהֲגָנָה אִבֵּד אֶת יְעִילוּתוֹ,
הַבּוּעָה שֶׁלִּי
נִסְדְּקָה

וַאֲנִי רוֹאֶה אֶתְכֶם וּמִתְעַרְבֶּבֶת.

מַחְלִיפָה מִלִּים חוֹלְפוֹת,
שׁוֹאֶפֶת צִפִּיּוֹת,
נוֹשֶׁפֶת סִימָנִים מֻסְכָּמִים
וּמַסְכִּימָה

בַּשֶּׁקֶט, שֶׁמַּרְגִּיעַ אֶת שְׁנֵי הַצְּדָדִים,
אֲנִי מְאַתֶּרֶת אֶת דּפֶֹן הַמְּחִיצָה
וְדוֹאֶגֶת לִשְׁמֹר קֶשֶׁר עַיִן עִם סֶדֶק
מִתְרַחֵק.

[תמי]

פאזל חצות – תמי קויפמן

בְּיָמִים קְדוּמִים, הָיִיתִי פְּרוּצָה אֶל
הָרְחוֹב,
הַגְּבוּלוֹת הָיוּ מְטֻשְׁ טָ שִׁים
וּמִסְגֶּרֶת גּוּפִי אֲפִלּוּ לֹא
חִפְּשָׂהֲגָנָה.
הַנֶּפֶשׁ, אָזְרָה אֹמֶץ
וְשָׁתְקָה פְּרָטִים קְטַנִּים
שֶׁיָּצְאוּ
מִדַּעְתָּם.

עַל "הֲגָנַת הַפְּרָטִיּוּת" שָׁמַעְתִּי
בְּגִיל מְאֻחָר.

נִכְנַסְתִּי וְיָצָאתִי, הִכְנַסְתִּי וְהוֹצֵאתִי
אֶתְכֶם
לְפִי מִדָּה
וְכָל עֶרֶב, לִפְנֵי הַשֵּׁנָה,
אֲנִי פּוֹשֶׁטֶת אֶת הַמַּעֲטֶפֶת,
הַלֵּב שֶׁלִּי מִתְרַחֵב וְנִפְתָּח
וְאַתָּה, בְּצַד אֶחָד שֶׁל הַמִּטָּה,
מַשְׁלִים אִתִּי נְגִיעָה

חֲצוֹת הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה אוֹמְרִים
שִׁירָה

[מאת]

תגובות