[golan]

סַבָּא שֶׁלִּי / צְבִיָּה גּוֹלָן

סַבָּא שֶׁלִּי הָיָה עִוֵּר
שָׁנִים אֲרֻכּוֹת שֶׁל חֲשֵׁכָה
אַךְ פָּנָיו הֵאִירוּ בְּאוֹר מְיֻחָד
וַאֲנִי, זוֹכֶרֶת אֶת עַצְמִי בּוֹכָה

סַבָּא שֶׁלִּי הָיָה עִוֵּר
הַסֻּכֶּרֶת פָּלְשָׁה אֶל גּוּפוֹ
אַךְ הוּא לֹא אִבֵּד תִּקְוָה
אֲפִלּוּ יָמִים לִפְנֵי מוֹתוֹ

סַבָּא שֶׁלִּי הָיָה עִוֵּר
אַךְ הָיָה לוֹ הַחוּשׁ הַשִּׁשִּׁי
סַבָּא שֶׁלִּי הָיָה אִישׁ חָכָם
הוּא הִצְלִיחַ לִרְאוֹת אֶת נִבְכֵי נַפְשִׁי

[golan]

בְּפִנַּת הָרְחוֹב / צְבִיָּה גּוֹלָן

הוּא יוֹשֵׁב שָׁם בְּפִנַּת הָרְחוֹב
עִם רַגְלוֹ הָאַחַת וּבְגָדָיו הַקְּרוּעִים
הוּא לֹא מַזִּיק לְאִישׁ, רַק יוֹדֵעַ לִכְאֹב
אֶת כְּאֵב הַגַּעְגּוּעִים

הוּא אֲפִלּוּ כְּבָר לֹא זוֹכֵר
לָמָּה הוּא מִתְגַּעְגֵּעַ
אִלּוּ הָיְתָה לוֹ כּוֹסִית הָיָה מִשְׁתַּכֵּר
כְּדֵי לֹא לְהִשְׁתַּגֵּעַ

עוֹבְרִים וְשָׁבִים מְעִיפִים בּוֹ מַבָּט
רַחֲמִים שֶׁהוּא מְתַעֵב
אִלּוּ יָדְעוּ הָיָה לִבָּם נִצְבַּט
לְמַגָּע אֱנוֹשִׁי הוּא רָעָב

וּבְעֵת חֲשֵׁכָה כְּשֶׁהָעֶרֶב יוֹרֵד
נִדְלָקִים הָאוֹרוֹת מִסָּבִיב
בְּפִנַּת הָרְחוֹב עִם רַגְלוֹ הָאַחַת
הוּא יַמְתִּין לְבוֹא הָאָבִיב

[golan]

אֲנָשִׁים שְׁקוּפִים / צְבִיָּה גּוֹלָן

אֲנִי אֲדַבֵּר בְּשִׁמְכֶם, אֲנָשִׁים שְׁקוּפִים
אוֹרִיד אֶת הַכְּפָפוֹת, וְאֶפְרֹס לִרְוָחָה אֶת הַקְּלָפִים
וְיֵצְאוּ חִצִּים שֶׁל אֵשׁ, מַעֲשֵׂה כְּשָׁפִים

נָכוּת פִיזִית הִיא מַשֶּׁהוּ שֶׁאֶפְשָׁר לִרְאוֹת בָּעֵינַיִם
אִי אֶפְשָׁר לְהִתְעַלֵּם מִמֶּנָּה, אִי אֶפְשָׁר לָשִׂים בְּסוֹגְרַיִם
אֲבָל אַתֶּם שְׁקוּפִים, בֹּקֶר, עֶרֶב וְצָהֳרַיִם

אֲנִי מַכִּירָה אֶתְכֶם הֵיטֵב, וְיֵשׁ לִי הַזְּכוּת
לַעֲבֹד אִתְּכֶם, פְּגוּעֵי הַנֶּפֶשׁ, אֵלּוּ שֶׁלֹּא רוֹאִים עֲלֵיהֶם אֶת הַנָּכוּת
אֵלּוּ שֶׁקְּצָת תְּלוּשִׁים מִן הַמְּצִיאוּת, חַסְרֵי שַׁיָּכוּת

אֶצְעַק בְּקוֹל אֶת צַעֲקַתְכֶם
שֶׁלֹּא יִהְיוּ בַּקָּהָל אֲנָשִׁים הָאוֹהֲבִים לְהִתְחַכֵּם
וְשֶׁיָּבִינוּ שֶׁאַתֶּם כָּאן, וְשֶׁיִּהְיֶה לָכֶם מֵעֵין הֶסְכֵּם
שֶׁלַּמְרוֹת שֶׁאַתֶּם שְׁקוּפִים, אֲנַחְנוּ רוֹאִים אֶתְכֶם.

[golan]

כְּשֶׁאַתְּ אֵינֶנָּה / צְבִיָּה גּוֹלָן

וְעַכְשָׁו, כְּשֶׁאַתְּ אֵינְךָ
זֶה הָפַךְ חָזָק מִמֶּנִּי
רֶגַע קַל אַחַר לֶכְתֵּךְ
גַּם אֲנִי אֵינֶנִּי
מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא נִפְתַּר
יִשָּׁאֵר תָּמִיד פָּתוּחַ
מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא נִגְמַר
בְּרֹאשִׁי הוּא כְּמוֹ וִכּוּחַ
וְאַתְּ בָּאָה מִיְּדֵי לַיִל
מוֹפִיעָה בַּחֲלוֹמִי
שׁוּב וָשׁוּב עַל גדר הַתַּיִל
בְּחֶשְׁכַת יוֹמִי
כִּי עַכְשָׁו, כְּשֶׁאַתְּ אֵינְךָ
זֶה הָפַךְ חָזָק מִמֶּנִּי
רֶגַע קַל אַחַר לֶכְתֵּךְ
גַּם אֲנִי אֵינֶנִּי

[golan]

תודה רבה אילן!!!

הלוואי ותסכים לתרגם ליידיש!

[golan]

מָקוֹם שָׁמוּר / צְבִיָּה גּוֹלָן

מְנַסָּה לַעֲבֹר, לְהִכָּנֵס לַמָּקוֹם הַהוּא, הַשָּׁמוּר
הַמְּכוֹנָה מַשְׁמִיעָה צִפְצוּף חַד, צוֹרְמָנִי, חָזָק וּבָרוּר
כְּבָר הֵסַרְתִּי אֶת הַחֲגוֹרָה, הָאַבְזָם עָשׂוּי בַּרְזֶל, זֶה אָסוּר
אֲפִלּוּ אֶת הַנַּעֲלַיִם חָלַצְתִּי, יֵשׁ לָהֶן בּעֵקֶב בַּרְזֶל לְחִבּוּר
כְּבָר הוֹצֵאתִי מִכִּיסִי אֶת הַכֶּסֶף הַקָּטָן, לֹא לוֹקַחַת שׁוּם הִמּוּר.

וְשׁוּב מְנַסֶּה לַעֲבֹר, לְהִכָּנֵס לַמָּקוֹם הַהוּא, הַסָּגוּר
וְשׁוּב מַשְׁמִיעָה הַמְּכוֹנָה צִפְצוּף חַד וְחָזָק וּבָרוּר
וְהַשּׁוֹמֵר שׁוֹאֵל, בִּכְלָל יֵשׁ לְךָ אִשּׁוּר?
וַאֲנִי עוֹנָה לוֹ בְּמַבָּט שֶׁל הִרְהוּר:
"אֲנִי רוֹצֶה לְבַקֵּר אוֹתוֹ, אָז מָה אִם הַמַּצָּב שֶׁלָּנוּ גָּמוּר…"

וְאָז הַשּׁוֹמֵר שׁוֹאֵל אוֹתִי: "תַּגִּידִי, בִּכְלָל לָמָּה הוּא בִּפְנִים?
וְאַגַּב", הוּא מַמְשִׁיךְ, "מְקַוֶּה שֶׁלֹּא הֵבֵאת לוֹ מְזֻמָּנִים"
"לֹא" אֲנִי לוֹחֶשֶׁת, וּמְנַסָּה לַעֲבֹר בַּפַּעַם הַשְּׁמוֹנִים
הַמְכוֹנָה מְצַפְצֶפֶת עָלַי, וְחוֹתֶכֶת לִי בְּבָשָׂר כְּמוֹ עִם סַכִּינִים
עוֹד רֶגַע אֶבְכֶּה, עוֹד רֶגַע אַשְׁמִיעַ תַּחֲנוּנִים,
וְלֹא, בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא אַגִּיד לַשּׁוֹמֵר שֶׁהוּא הָיָה אלִים…

רַק לְכָל הָרוּחוֹת, אֲנִי חַיֶּבֶת לְהִכָּנֵס, אֲנִי לֹא יְכוֹלָה עַכְשָׁו לָלֶכֶת
אֲנִי אֲפִלּוּ מִצְטַעֶרֶת קְצָת שֶׁהִזְעַקְתִּי עָלָיו אֶת כָּל הַמַּעֲרֶכֶת
הֲרֵי הָיְתָה לוֹ יַלְדוּת קָשָׁה, וְלֹא הָיְתָה לוֹ מִשְׁפָּחָה תּוֹמֶכֶת
אֲבָל הַמְכוֹנָה מַמְשִׁיכָה לְצַפְצֵף, וּמֵאֲחוֹרֵי כְּבָר כּוֹעֲסִים: היי, אַתְּ זָזָה אוֹ הוֹלֶכֶת?
וְאֵיךְ אֲנִי אַסְבִּיר לָהֶם שֶׁהַמְּכוֹנָה כַּנִּרְאֶה מְזַהָה שֶׁהַלֵּב שֶׁלִּי, חֶצְיוֹ עָשׂוּי מַתֶּכֶת.

[golan]

אִמִּי / צביה גולן

הִנֵּה זָקְנָה אִמִּי
וַעֲדַיִן עֵינֶיהָ טוֹבוֹת
הִנֵּה חָלְפוּ הַשָּׁנִים
וַעֲדַיִן עֵינֶיהָ דּוֹמְעוֹת

אֶת סִפּוּר חַיֶּיהָ הִיא נוֹצֶרֶת
כְּשֶׁכַּף יָדִי וְכַף יָדָהּ מִשְׁתַּלְּבוֹת
עַל דְּבָרֶיהָ שׁוּב וְשׁוּב חוֹזֶרֶת
אוּלַי מְבַקֶּשֶׁת תְּשׁוּבוֹת

הִנֵּה זָקְנָה אִמִּי
וּלְעִתִּים עֵינֶיהָ עֲצוּבוֹת
וְרַק אֶת חִיּוּכָהּ הַטּוֹב
אִישׁ לֹא יוּכַל לְכַבּוֹת

[מאת]

תגובות