זיקנה
כתבה: זהבה (יעקובוביץ) קרן
בחלוק פרחוני מרופט ונקי
סבתא בלומה כהת מבט מעורפל
ממלמלת בלחש מילים רכות ביידיש.
שיבתה כחלחלה על המרפסת הריקה,
כשהיא ממתינה לילדיה המתים.
"תזוזי קצת הצידה,
שלא תפריעי לי לחכות….
מי היה מאמין שנגיע
עד עכשיו,
והם עוד לא באו לפה,
רק לחלומות שלי
הם נכנסים
כל היום וכל הלילה"
בסוף הדרך, לפני השער האחרון,
זיכרון מטושטש של הווה,
נוקב וחד של אתמול,
בעיוורון רואה, החודר
דרך קפלי הזמן,
בהתבוננות דרוכה,
בכמיהה אינסופית.
לא יכולתי לשאת את הבדידות הזו.
איך יכולתי לדעת
מה שיהיה.
זהבה קרן
zehavak2@gmail.com
0545895454
