עד שנת 2002 הייתי בעל משרד יחסי ציבור בתחומי התרבות, מן הגדולים בארץ, שעשה בין השאר את יחסי הציבור לאירוויזיון 1999 בישראל, בעל ההוצאה לאור "שופרא לספרות יפה," המתמחה בספרות גאה ובספרות הדרכה לכותבים ובעל בית הקפה "תיאו", בית קפה וחנות ספרים לקהילת הלהט"ב, ברחוב לילינבלום 1 בתל אביב.

בשנת 1998 פנתה אלי חברתי מיכל עדן, בבקשה שאעזור לה בבחירות העירוניות בתל אביב, כדי להיכנס כחברת מועצת העיר מטעם מרצ. נתתי לה אז את משרדי בלילינבלום מדי יום למן סיום העבודה ועד למחרת בבוקר, על מערכת הטלפניה והאינטרנט בו, ללא תשלום, בבקשה אחת – שתתחייב להקים הוסטל לבני ובנות הקהילה הגאה, שנזרקו מן הבית בשל נטייתם המינית.

"בית דרור" האהוב הוקם בידי מיכל עדן ביוני 2002, בנווה צדק, השכונה שמיכל גדלה בה, ובה חייתי גם אני במשך כול השנים האלה. אני ליוויתי את "בית דרור" בשלביו הראשונים, לא אחת שימש ביתי למקלט לנערים שברחו מן הבית לשעה קלה, בשל המשמעת הקפדנית שהייתה נהוגה בו, ולבסוף השתבצתי כחבר זמני במשמרות הבישול לבני ובנות הבית.

בשנת 2000 הבנתי, כי הקהילה חסרה זיכרון היסטורי של תולדות מאבקה, וחזון לעתידה. אז ישבתי וכתבתי את "לקט ציוני הדרך של הקהילה ההומולסבית בישראל" (אז עוד לא הוסיפו את הבי והטרנס לשם הקהילה) ואת "חזון הקהילה לשנת 2000", והפצתי את שני המסמכים האלה בקרב כול ראשי וראשות הקהילה דאז, לעיונם ולהערותיהם.

המסמכים הללו הפכו לנכס צאן ברזל של קהילת הלהט"ב. הלקט מצוי באתר האינטרנט של האגודה, ויש לעדכנו שוב. חזון הקהילה שימש ככלי עבודה לרבים/ות וטובים/ות מראשי/ות הקהילה ופעיליה ופעילותיה מאז ועד היום, וניתן לראות את רישומו בשורה של גופים ומוסדות קהילתיים, שנבנו על פיו, ובהם איגי, תנועת הנוער של הקהילה, המרכז לשירות רפואי במרכז הגאה, ועוד הרבה.

כעת, עם התחדשות מאבקה של קהילת הלהט"ב על זכויותיה ועל עתידה, הגיע הזמן לפרסם שוב את המסמכים האלה. כיום גם ישנן הרשתות החברתיות, המאפשרות לכול בן/בת קהילה לקרוא בהם, ולעדכנם.

מצ"ב, אפוא, לקט ציוני הדרך של קהילת הלהט"ב, שדרוש בו עדכון – וכדאי לעשותו על פי תיקי העיתונות של הקהילה בארכיון אחד העיתונים הגדולים, כדי לא לפספס איש – וחזון הקהילה. אני מפציר בכול קוראיי וקוראותיי להציע לחזון תיקונים כאוות נפשם, מפני שחזון זה ישמש את הקהילה עוד שנים רבות. חסרה כאן התייחסות לטרנסים/ות, למשל, ול-בי, פשוט משום שבתחילת שנות ה-2000 מאבקיכם/ן עוד לא היו במחשבתי, ועוד הרבה. כשכתבתי את המסמכים האלה לא הייתי מעלה על הדעת, שתצמח לנו קהילה כה עשירה, מגוונת ותוססת.

אתם/ן כמובן מוזמנים/ות להפיץ את זה הלאה.

אוהבכם/ן, וגאה בכם/ן מאוד.

אילן שיינפלד.

חזון שנת אלפיים: הצעה לדיון

הקהילה ההומוסקסואלית בישראל מאמינה בשיוויון זכויות לכל אדם, בלא הבדל דת, גזע, מין, העדפה מינית או מוצא. הקהילה רואה עצמה חלק מהותי מן החברה הישראלית, חבריה הם אזרחי מדינת ישראל ותורמים למדינת ישראל ולחברה הישראלית מכישוריהם ומיכולותיהם. על בסיס זכויותיהם הטבעיות כבני אדם ועל בסיס זכויותיהם כאזרחי מדינת ישראל, תובעים חברי וחברות הקהילה ממדינת ישראל זכויות אדם ואזרח מלאות ושיוויון בפני החוק.

הקהילה ההומוסקסואלית בישראל מתחייבת להיאבק על קידום זכויות האדם והאזרח בישראל בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותה כקבוצת בני אדם ואזרחים בעלי מכנה משותף וזהות משותפת.

חברי הקהילה משלמים מסים ואגרות למדינת ישראל, למוסדותיה ולרשויותיה, ועל בסיס זה תובעים חלוקה הוגנת של ההון הציבורי והפניית תקציבים הולמים לבנייה, למיסוד ולטיפוח המוסדות הקהילתיים שנבנו על ידה.

חינוך

הקהילה ההומוקסואלית שמה לעצמה למטרה לקדם את נושא האחר והמיעוט בכלל, ואת הנושא ההומוסקסואלי בפרט, בתוך מערכת החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי. בכך תשתלב הקהילה במגמה הכוללת בפניה ניצבת כיום מערכת החינוך בישראל: המסת החד-ערכיות והחד-תרבותיות של החברה הישראלית, ועיצוב פניה החדשים של ישראל כחברה רב-תרבותית, סובלנית ופתוחה בפני כל אדם.

במישור המעשי: הקהילה תעשה למען הכללת ההומוסקסואליות בתכניות הלימודים בבתי הספר העל יסודיים, במוסדות להשכלה גבוהה ובמוסדות להכשרת עובדי חינוך והוראה ותפעל לפתיחתם ולקידומם של חוגים בנושא לימודים הומוסקסואליים ליד החטיבות ללימודי מגדר וללימודי נשים באוניברסיטאות ובמכללות. הקהילה תתבע להכליל את נושא ההומוסקסואליות בתכניות הלימודים בבתי הספר העל-יסודיים: בתכנית הלימודים על מיניות האדם, בתכנית הלימודים באזרחות ובסוציולוגיה של החברה הישראלית ובתכניות הלימודים לספרות. הקהילה תגבש חומרי לימוד מתאימים לגילאים השונים, תבנה מקראות מתאימות בנושאים אלה ותגיש אותם בפני שר החינוך.

בד-בבד עם הכנסת ההומוסקסואליות לתכנית הלימודים, תייסד הקהילה בית ספר אלטרנטיבי, או תשלב את כוח ההוראה העומד לרשותה מקרב חברי וחברות הקהילה, בתוך בתי ספר אלטרנטיביים קיימים, על מנת ליצור מסגרת חינוכית תומכת ומתקדמת עבור בני ובנות נוער הומוסקסואליים. הקהילה תדרוש להכיר בבני ובנות הנוער שלה כבנוער בעל צרכים אינטלקטואליים ורגשיים ייחודיים, שהשלטון המקומי יתיר לו ללמוד במסגרות חינוכיות מתאימות, גם אם אינן ממוקמות באיזור הגיאוגרפי של הרשות בה מתגוררים בני נוער אלה.

בריאות

הקהילה ההומוסקסואלית בישראל מכירה בצרכי הבריאות הייחודיים של חברי וחברותיה, ותפעל לסיפוק צרכים אלה בכלים המתאימים, אם במסגרת מערכת הבריאות הממלכתית ואם במסגרת שירותי בריאות משלימים.

במישור המעשי:  הקהילה תקים מרכז שירותי בריאות קהילתיים, אשר ישרת את חברי וחברות הקהילה בכל גיל לצרכיהם הייחודיים. מרכז שירותי בריאות זה יהיה מרכז שירותים פרטי, שייהנה מהכרה של משרד הבריאות ו/או קופות החולים ו/או חברות הביטוח, ויספק מכלול שירותים רפואיים לחברי וחברות הקהילה בכל זמן ובכל עת.

הקהילה תפנה אל מרכזי שירותי הבריאות שלה את מיטב כוח האדם הרפואי והסיעודי העומד לרשותה, ותפעל להכשרת הומואים ולסביות למקצועות אלה. במקביל, הקהילה תגבש תכנית לימודים בשירותי הרפואה הייעודיים לה, ותתבע הכללתם בכל המסגרות ללימוד מקצועות הרפואה והסעד בישראל.

כלכלה ועסקים

הקהילה ההומוסקסואלית בישראל מכירה בחשיבות ניהולו של הון ציבורי לצורך קידום מטרותיה הציבורית, ותעשה לאיחוד מקורות הון שונים, ולפיתוח המשאבים הקהילתיים והקצאתם הנכונה להגשמת יעדיה.

קהילה שמחה בקיומם של בתי עסק של הומואים ולסביות או בתי עסק שהם גיי פרנדלי. הקהילה רואה בעסקים בסיס ליצירת מקומות עבודה עבור חבריה וחברותיה וכלים לסיפוק הצרכים של חברי הקהילה. לכן, הקהילה תפעל להקמת איגוד עסקים הומוסקסואליים.

במישור המעשי: עד כה פיצלה הקהילה את כוחותיה הכלכלייים לגופים ולזרועות השונים הפועלים במסגרתה, בלא תיאום ובלא מנגנון גיוס כספים מרכזי. כתוצאה מכך התקיימו ועלולים עוד להתקיים מסעות גיוס כספים עבור גופי קהילה שונים בקהילות בחו"ל. כפילות זו מטילה מבוכה על תורמים פוטנציאליים ומעמידה את הקהילה באור קשה בעיני יהדות התפוצות.

כעת על הקהילה לכונן מועצת תיקצוב של גופיה ומוסדותיה השונים וקרן מרכזית לגיוס כספים לטובת מפעלי הקהילה. מועצת התיקצוב של הקהילה ההומוסקסואלית בישראל תקיים מסעות התרמה וגיוס כספים מתואמים, והכסף שייאסף יועבר לקרן המרכזית וממנה יחולק לגופים ולזרועות השונים של האגודה על פי מפתח שייקבע על ידי המועצה. תקציבים ציבוריים המופנים כיום לגופים יחידים בתוך הקהילה ימשיכו להתקבל באותו אופן.

הקהילה תקים איגוד עסקים הומוסקסואליים אשר תתאם בין העסקים השונים המופעלים על ידי הומואים ולסביות ברחבי ישראל, במטרה להשיג הקלות במיסוי על יצירת מקומות עבודה לבני נוער הומואים ולסביות, במטרה להקדיש אחוז מסוים מן הרווחים של בתי עסק אלה לטובת הקרן המרכזית של הקהילה, ועוד.

בטחון

ככל אזרחי ישראל, בני ובנות הקהילה ההומוסקסואלית בישראל משרתים בצה"ל ובכל זרועות הבטחון. הם מוסרים את נפשם על הגנת המולדת, ומקריבים את מיטב שנותיהם בשירות העם והמדינה. בשירות סדיר ובשירות מילואים, תורמים בני ובנות הקהילה את מיטב מרצם וכשרונם לחיזוק זרועות הבטחון ולהגנה על מדינת ישראל. הקהילה קוראת לחבריה וחברותיה להמשיך בתרומתם בשורות זרועות הבטחון, ככל אזרחי ישראל, ותובעת משלטונות הצבא וזרועות הבטחון להכיר בצרכים הייחודיים של חבריה וחברותיה בשירות.

במישור המעשי:  הקהילה תגבש צוות משפטנים ואנשי צבא מקרבה, אשר יבחנו את פקודות מטכ"ל ויגישו בפני שר הבטחון, הרמטכ"ל וחברי המטה הכללי של צה"ל המלצות באשר לשינויים מחוייבים בפקודות הצבא. בין השאר תתבע הקהילה, כי חוקי צה"ל לא יפלו בין הומוסקסואלים לבין חיילים וחיילות אחרים בשורות הצבא, כי ייפסק שחרור נשאי איידס משירות צבאי, וכי נשאים יועברו תחת זאת לשירות בתפקידים עורפיים הולמים. כן תדרוש הקהילה, כי דיונים משפטיים בדבר קיום יחסי מין חד-מיניים בתוך שורות הצבא יתקיימו רק בשיתוף קצין שיפוט משורות הקהילה, ובנוכחות עובד סוציאלי מטעמה, כי תאושר הכללת בן/בת זוג כמוטבים במקרה מוות בטפסי הביטוח הלאומי עליהם חותמים חיילי המילואים של צה"ל, וכיו"ב.

סעד

הקהילה ההומוסקסואלית בישראל היא קהילה מגוונת, הבנויה מכמה קבוצות ייחודיות ומגילאים שונים. הקהילה מכירה בצרכים האישיים השונים של כל אחד מחבריה וחברותיה, אם על פי הגדרתם העצמית ואם על פי גילם ומצבם הכלכלי, ותעשה לקידום האוכולוסיות השונות המרכיבות אותה, על בסיס עזרה הדדית קהילתית.

במישור המעשי: הקהילה תקים, עוד בשנת 2000, הוסטל לבני ובנות נוער שנזרקו מן הבית על שום נטייתם המינית, ושירות סעד לקשישים/ות. הקהילה תקים מוסדות אלה על פי חוקי המדינה, ותתבע הכרה משפטית ותקצוב שלהם ממשרד הרווחה ומרשויות הרווחה בשלטון המקומי.

הקהילה תפעיל בהוסטל לבני ובנות נוער אנשי מקצוע מתאימים מקרבה, ותנסה להצמיח מתוכו שירות אימוץ ומשפחות אומנה, כשלבים מתקדמים יותר בסוציאליזציה הקהילתית של בני הנוער, שיסיימו את תקופת שהותם בהוסטל.

בו-בזמן, הקהילה תקרא לקבוצות הנוער של האגודה להקים, לתפעל בעצמם ולהתנדב לשירות הסעד לאבות ולאימהות הקהילה. המפגש הבלתי-אמצעי בין בני נוער לבין קשישים וקשישות שקדמו להם במאבק החברתי על זכויותינו, הוא מקור לעושר רוחני ולסיפוק רגשי בכל קבוצת בני אדם. על אחת וכמה כך הוא בקהילה ההומוסקסואלית, שלמרבית חבריה וחברותיה אין תא משפחתי משל עצמם, ועל כן, בכל גיל ומצב, הם נזקקים לעתים גם ליד תומכת.

הקהילה תפעל לשיפור תנאי הביטוח של חבריה וחברותיה בחברות הביטוח המובילות בישראל, על ידי יצירת פוליסות ביטוח חדשות או התאמה של פוליסות ביטוח קיימות, כך שתתאמנה לצרכי הקהילה.

הקהילה תמשיך לסייע בפיתוח קבוצות התמיכה להורים של הומואים ולסביות, להומואים ולסביות שהם הוריהם, ולילדיהם, לבני נוער, לחיילים, לעולים ולקשישים. קבוצות תמיכה אלה תוקמנה ברחבי הארץ ותתבענה הכרה וסיוע מעם רשויות השלטון המקומי וזרועות החינוך והרווחה בישובים השונים.

תרבות

התרבות הנוצרת בקהילה ההומוסקסואלית בישראל היא פרי-הביטוי של יחידים, אבל בו-בזמן היא כלי הייצוג העיקרי של חיי-הקהילה כלפי חוץ וכלפי פנים כאחד. הקהילה רואה בתרבות הנוצרת בה, בענפיה השונים, כלי חשוב בקידום הרוחני והפיסי של חבריה, תעשה לשחזור ההסטוריה האבודה של התרבות ההומוסקסואלית בישראל שלפני שנות השבעים, ותתבע להכיר ברצף התרבות ההומוסקסואלית הישראלית ובהישגיה.

במישור המעשי: בשנים האחרונות הקהילה הקימה מתוך עצמה יצירה תרבותית ענפה ומוסדות תרבות ותקשורת רבים. בשנת 2000 תייסד הקהילה מועצה ארצית לתרבות ולאמנות, שתתכנס כדי לקבוע את יעדי פיתוח התרבות הקהילתית לשנות האלפיים ותתאם בין הפעולות השונות הנעשות בתחומי התרבות ההומוסקסואלית בישראל. הקהילה תקים קרן תמיכה במפעלי תרבות, שתסייע לגופי התרבות הקיימים ותתמוך באמנים/יות מן הקהילה באמצעות מלגות ופרסים.

כן תפעל הקהילה להקמתו של ארכיון קהילתי, אשר ישמר, יתעד ויסקור את תולדות הקהילה ההומוסקסואלית בישראל, וישמש בסיס למחקר אקדמי וחוץ-אקדמי בנושא ההיסטוריה של הקהילה וכיווני התפתחותה.

הקהילה תיזום מפעל הנצחה של אבות ואימהות הקהילה אם בכתובים ואם בכל דרך אחרת, בהכירה בשימור ההיסטוריה האישית של ותיקיה כחלק משימור ההיסטוריה הקהילתית כולה.

משפטים

הקהילה ההומוסקסואלית בישראל התקדמה במהלך העשורים האחרונים בעיקר בזכות מאבקם של יחידים בתחומי החוק והמשפט. אולם, עם השנים ועל בסיס הישגיהם של חלוצים וחלוצות אלה, קם, התגבש והבשיל כוחה של הקהילה. עתה תשאף הקהילה לבסס את הישגיה בתחום החוק והמשפט לא רק על בסיס מעשיהם של יחידים, אלא מתוך התווית יעדים מדויקים בתחום שינויי החקיקה, בניית תכנית פעולה וקיום קמפיין הסברה ולובינג מתאים.

במישור המעשי: הקהילה תכנס את קבוצת המשפטנים שלה כדי לבחון את המצב הקיים בנושא זכויות הפרט, תקבע את יעדיה הדחופים לשינויי חוק, ותיזום מאבק ציבורי לתיקוני חקיקה, בסיוע חברי כנסת ואישי ציבור. בתוך הנושאים שיעמדו במרכז תשומת הלב הקהילתית יהיו חוקי האפוטרופסות, חוק הפונדקאות, חוקי קניין ועוד.

*

     הקהילה ההומוסקסואלית קוראת לכל חבריה וחברותיה להצטרף לשורות האגודה לזכויות הפרט, ולתתי-הוועדות השונות שיוקמו כתוצאה מהעמדת חזון זה לדיון וגיבושו הסופי על ידי חברי וחברות הקהילה. הקהילה מונה בין שורותיה אנשים ונשים מוכשרים בכל המקצועות ותחומי החיים, וזקוקה לשירותם המסור והמתמיד כדי לגבש, לחזק ולפתח את הישגיה בכל תחומי החיים. התווית חזון חברתי כולל ודרכי פעולה מעשיות להגשמתו הם, בעבור הקהילה ההומוסקסואלית בישראל, התרומה העמוקה ביותר שלה לחברה הישראלית החדשה, העשויה מקבוצות וזרמים שונים. בימים בהם מפנה החברה הישראלית את מרצה לשינוי, לגיוון ולקבלת המרקם החברתי הפלורליסטי העשיר שלה, רואה עצמה הקהילה ההומוסקסואלית ככוח חברתי מכוחות הקידמה, שיצעידו את החברה הישראלית אל זהותה החדשה ואל עתידה.