החיים, הכתיבה, ההורות ומה שביניהם (232)
אמש והבוקר התפרסמו באתרי תקשורת שונים מודעות הקוראות ללפיד ולגנץ "ישראל לפני הכול? אז תיכנסו לממשלה," ולנתניהו "הגיע הזמן שתהיה מנהיג מאחד! – רוב העם מעדיף אחדות." המודעות האלה אינן חתומות, לא ברור מי עומד מאחוריהן, מי מממן אותן ולמי יש אינטרס לקדם דווקא כעת, בזמן הרכבת הממשלה והקואליציה הבאה, אפשרות של אחדות. אך הדעת נותנת, שישנו רק אדם אחד בעל אינטרס לקמפיין כזה בעת הזאת. בנימין נתניהו.
המודעות האלה משולות לזעקה היהודית של המשורר מרדכי גבירטיג, בזמן השואה (בתרגומו של אברהם לווינסון): "שְׂרֵפָה, אַחִים, שְׂרֵפָה!/ עֲיָרָתֵנוּ בּוֹעֵרָה כֻּלָּהּ,/בָּהּ רוּחוֹת שְׁחֹרוֹת יִסְעָרוּ,/לֶהָבוֹת חֻרְבָּן יִבְעָרוּ,/עִקְבוֹתֶיהָ לֹא נִשְׁאָרוּ,/הִיא עוֹלָה בָּאֵשׁ.//
וְאַתֶּם חוֹבְקִים יָדַיִם/בְּלִי הוֹשִׁיט עֶזְרָה,/בְּלִי כַּבּוֹת אֶת אֵשׁ הַלַּהַב,/אֵשׁ הָעֲיָרָה."
בנימין נתניהו זכה בבחירות האלה בניצחון פירוס. לכאורה קיבל בדיוק מה שרצה. רוב מוחלט, שיאפשר לו לרסק את מערכת החוק והמשפט ולחלץ אותו מידיה, במחיר חורבנה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. בפועל הוא מבין, שהקמת ממשלה קיצונית, בשיתוף גזענים, הומופובים, נאשמים, חשודים ומורשעים בפלילים, בתור שרים בכירים, תקלע אותו ואת ממשלתו לחרם בינלאומי ולאי יציבות שלטונית.
הממשלה שנתניהו מנסה או עומד להשביע משולה לחבית שרפה. בולמוס התיאבון הפוליטי שמגלות כעת שותפותיו החרדיות והחרד"ליות, בכול הנוגע לפסקת ההתגברות וחוק יסוד החקיקה, השינוי בסטטוס קוו הישראלי והפגיעה בזכויות האזרח, הפרט והמיעוט, ושליחת היד אל אוצר המדינה, על גוום של האזרחים העמלים, תצית את רחובות ישראל במרי אזרחי שלא נודע כמותו כאן מעולם. ארגוני החברה האזרחית וארגוני המחאה, וגם מחצית מאזרחי ישראל, האזרחים היצרנים, הדמוקרטים, לא יאפשרו לממשלה זו לשעבדם כנתינים בהחרבת מערכת המשפט ובהפיכת הדמוקרטיה לתיאוקרטיה יהודית מלוכנית חשוכה.
הממשלה שתוקם, אם כך תוקם, תהפוך לבלתי לגיטימית מרגע שתתחיל ביוזמות החקיקה בדבר פסקת ההתגברות וכדומה, המונחות ביסוד ההסכמים הקואליציוניים. עניין אחד הוא לכבד את הכרעת הרוב בבחירות, עניין אחר לגמרי הוא לקבל מצב שבו הרוב משתמש בכוחו כדי לשנות את המשטר, לפגוע בסדרי השלטון הדמוקרטיים, לשדוד את קופת האוצר ולכפות שינויים מפליגים במעמד האזרח ובאורחות חייו.
הדרך היחידה שבה יוכל נתניהו להשיג לגיטימיות לשלטונו היא במשיכת מפלגות המרכז-שמאל לממשלתו. כך עשה לא אחת. אך בכל הפעמים זה נגמר רע. די להזכיר בזה את ציפי לבני, משה בוגי יעלון, שאול מופז, בני גנץ, שורה ארוכה וטובה של א.נשים ציוניים, אוהבי ישראל, שכול מבוקשם היה לשמור על מדינת ישראל, וכולם נפלו פוליטית וציבורית תחת הדורסנות, המרמה, התככנות והביזוי של בנימין נתניהו ומשפחתו.
העניין הזה נגמר. בנימין נתניהו מנסה, לכאורה (או מישהו מטעמו), לשוב על אותו טריק מלוכלך, ששירת אותו היטב בעבר. אבל זה נגמר. איש אינו מאמין לו עוד. האדם שאפילו מנהיגי אומות העולם מעידים עליו שהוא שקרן מועד, וכך ודאי גם כול שותפיו בעבר, איבד בצדק כול סיכוי וכול יכולת לשכנע אחרים להיכנס אתו מתחת לאלונקה. זאת, מפני שלא באלונקה מדובר, אלא באפיריון, אפיריון המלכות של בנימין ושרה ויאיר נתניהו ובני ביתם.
דחיית ההצעה הנואלת הזאת ל'אחדות' היא מסוכנת. שכן, יש לה תג מחיר גבוה מאד. אם תוקם כאן ממשלת האימים הימנית הזאת, היא תביא בוודאות לשבירת הדמוקרטיה הישראלית ולקריעתה לגזרים. אנחנו עלולים להיות עדים לקרבות רחוב, למעצר פעילים פוליטיים ואנשי רוח ומתנגדים למשטר, וחלילה גם לשפיכות דמים. אבל הדרך היחידה לעצור את חזיון הבלהות הזה היא בעמידה נגדו נחושים. לא לתת יד לשום ניסיון להלבין את ממשלת האימים או לרסנה, לא לשחק לידי נתניהו בניסיונו לכוף את שותפיו הפוטנציאליים המסוכנים בברית עם מפלגות מן המרכז-שמאל, וגם לא מן הערבים.
הדרך היחידה לעצור את מה שעתיד להתחולל כאן היא עמידה נחושה מול חגיגות הניצחון ובולמוס הכוח המטורף של מפלגות הימין והחרדים, במטרה אחת. שבכירי הליכוד והמפלגות החרדיות יתעשתו, יסלקו מדרכם את בנימין נתניהו, לא רק בשל משפטיו, אלא קודם כול בשל ההסתה, השיסוי, הביזוי והפילוג שהם דרכו מאז ומעולם – ואז נוכל להתחיל יחד בתהליך של איחוי קרעים, של תיקון עולם, של הבראה.
כול אחד מבכירי הליכוד והמפלגות החרדיות, ובראשם אבי דיכטר, יואב גלנט, יולי אדלשטיין, ישראל כץ, צריך לשאול את עצמו היום, האם באמת ובתמים הוא מוכן לחבוק ידיים מול השריפה העתידה להתחולל כעת, לתת יד להקמתה של ממשלת האימים הזאת, שתביא בוודאות לקריסת המשטר הדמוקרטי בישראל ולחורבנה. יידעו כול אחד מכם רק זאת. הפנקס פתוח והיד רושמת. אם תתנו ידכם להקמת הממשלה הזאת ולחורבן ישראל – כך גם תיזכרו לעד.
