Uncategorized

(אל) תערבב את הטיח, גנץ.

התנגדות ושמחות אחרות (21).

     בני גנץ הוא לכל הדעות בחור טוב. בן אדם שאכפת לו מן המדינה. אכפת לו עד עמקי נשמתו. ואני לגמרי מאמין לו, לסנטימנט הזה. גם יאיר לפיד אחלה. כבן הדור השני לשואה, כמוהו, כסופר וכפעיל פוליטי, אני מרגיש הזדהות עמוקה אתו. זו גם הסיבה שבחרתי בעבורו בכל מערכות הבחירות האחרונות. גם אביגדור ליברמן בסדר. אני לא סובל את סגנונו, חושש ממנו וחושד בו. אבל הוא לפחות עקבי.

     אבל כל אחד מן המנהיגים האלה עסוק כעת בערבוב טיח. גנץ עם ניסיונות ההידברות שלו ושל חבריו עם יריב לוין, לפיד עם הבעת נכונותו ללכת לקואליציה עם הליכוד, אבל בלי ביבי ובלי הפיכה משטרית, ליברמן עם הצהרתו שפסקת התגברות עם 70 קולות זה בסדר. כל אחד מהם בטוח שהוא עושה את המיטב כדי למנוע דיקטטורה בישראל, מרי אזרחי ומלחמת אחים. אני לגמרי מבין את זה. אני רק חושב שאין בזה שום תועלת.

     רפורמה במערכת המשפט לא יכולה להתקיים בלי דיאלוג ממושך, מושכל ועמוק, בין כול חלקי הכנסת והציבור לבין מערכת המשפט. ודאי אסור לה שתתקיים ככלי שרת בידיו של ראש ממשלה נאשם בשוחד, במרמה ובהפרת אמונים, המצוי בניגוד עניינים חמור ולמעשה נבצר ממנו למלא את תפקידו.

     כול מי שאי פעם עבד עם האדם הנאלח הזה גם יודע, שאי אפשר להאמין לאף מלה שהוא מוציא מן הפה, לאף הסכם, כתוב או על פה, לאף הצהרת כוונות או נאום רטורי מלא ג'סטות רגשיות. עם נתניהו לא מתמקחים. מורידים אותו. פוליטית או משפטית.

     כול השירקעס של מנהיגי האופוזיציה מביכים. הם מראים שאינם צומחים אל גודל השעה. על מרב מיכאלי כלל איני מדבר. לו הייתה בה טיפת מודעות עצמית ואחריות אישית כבר מזמן הייתה מפנה את מקומה ויושבת לכתוב את חשבון נפשה. ההנהגה הפוליטית של הגוש מאכזבת, מפני שאינה מתעלה למול האירוע האיום שאנו מצויים בתוכו: הפיכת ישראל לדיקטטורה סמכותנית, שבראשה שלטון פשע, הקורע את ישראל, את החברה הישראלית, את ערכיה ואורחות חייה ואת תקציבה לגזרים.

     אי היכולת של המנהיגים הללו באה לידי ביטוי גם בזגזוג המביך של רובם בנוגע לנוכחותם בהפגנה במוצאי שבת האחרונה בכיכר הבימה, ובנוגע לנוכחותם בהפגנת הענק הקרובה ברחוב קפלן. רבותיי, אם אתם רוצים בקולות שלנו, אם אתם רוצים להנהיג את הגוש, אם אתם רוצים להציל את ישראל, מה שאנחנו צריכים מכם זה לא נאום על במה. אנחנו צריכים אתכם בשורה הראשונה של המפגינים, צועדים שלובי זרוע, יחד עם מנסור עבעס כמובן, ובכירי מרצ, וגלעד קריב, ואפרת רייטן וכול חברי וחברות הכנסת שלכם. ואחריכם שורה של שופטים ובכירי מערכת המשפט בדימוס, ואחריה שורה של אנשי ונשות הייטק, רופאים, עורכי דין וכך הלאה.

     רק תמונה של כולכם, שלובי זרוע, בחזית הצעדה בהפגנת קפלן, ואחריכם שורות אנשי משפט והייטק ורופאים ועורכי דין ואנשי ונשות חינוך – תבהיר לציבור בישראל באיזו סכנה אנו נמצאים, וגם תיכנס לתקשורת הכתובה והמשודרת, בישראל וברחבי תבל.

     אנחנו בזמן הכי אחרון לפני קריסתה של מדינת ישראל. זה לא הזמן לטיוח, לחיפוש פתרונות של פשרה, לניסיון איזון. את זה תשאירו להרצוג. אתכם אנחנו צריכים כמנהיגים בחזית מאבק. כי אנחנו במאבק, אמיתי, בין דמוקרטיה לבין דיקטטורה, בין שלטון פשע לבין שלטון ישר, בין חיים של חירות לחיי שיעבוד, בין חיים לבין מוות, חברים.

מודעה

אילן שיינפלד

כתיבה וקריאה הן בעבורי אורח חיים וגם הכרח. אני אדם המגלה את עולמו במלים. התחלתי לכתוב בגיל ארבע-עשרה, ומאז אני כותב שירה וסיפורת, מחזות ותסריטים, ספרי הדרכה בכתיבה ועוד, למבוגרים ולילדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אולי יעניין אותך
Close