החיים, הכתיבה, ההורות ומה שביניהם (219).
אתם תגידו שאני חֶרדתי, מטורף או היסטרי, שאני סובל מהזיות שווא, הלוּצינציות, רְדוף סיוטים. האדיבים ביניכם יטענו שאני מוכרח לגשת לטיפול. אין לי בעיה עם זה. כבר שמעתי את הדברים האלה על עצמי בכול פעם שהרחקתי לכת בראיית תהליכים, או בבריאת מציאות לעתיד לבוא. אבל הבוקר, אחרי שקראתי במוסף הארץ את כתבתו המתורגמת מן הניו יורק טיימס, של ניקולס קייסי, "חטיפת ילדי ספרד," קיבלתי אישור ברור לְמה שכבר טענתי בעבר – אם בנימין נתניהו יעלה לשלטון עם חבר מרעיו ל'ציונות הדתית', ובהם בצלאל סמוטרץ', איתמר בן גביר, ואבי מעוז ממפלגת 'נועם' ההומופובית, הם ייקחו לנו את הילדים.
חטיפת ילדים מהוריהם היא לא תופעה חדשה. היא קרתה בעבר בכל פעם שמשטר פשיסטי עלה לשלטון. היא התרחשה בגרמניה, והתרחשה בתקופת שלטון פרנקו בספרד. למעשה היא מתחוללת גם כעת באוקראינה. מאות ילדים אוקראינים נחטפו בידי צבא רוסיה והועברו להורים מאמצים מעבר לגבולות ארצם. בספרד, הסיפור מתעורר כעת לתחייה, בני אדם שנחטפו בילדותם דורשים בירור, התנצלות ובקשת סליחה. אוקראינה עוד רחוקה מזה. זלנסקי זועק מול פני העולם את העובדה המחרידה, לפיה רוסיה חוטפת ילדים אוקראינים ומעבירה אותם מעבר לגבול למשפחות מאמצות. ראיתם מישהו מתחלחל מזה עד כדי נקיטת פעולה? האם אתםן עצמכםן יצאתםן להיאבק בזה?
חישבו על האבות והאימהות של הילדים האלה, ועכשיו תבינו מה אני אומר. אם הימין הפוליטי יעלה לשלטון, לא ייקח זמן רב והם ייקחו לנו את הילדים.
המצע האֱמוני והרעיוני לזה נכתב כבר מזה שנים, בידי הרב צבי טאו, הרב שלמה אבינר ורבני ישיבת הר המור'. הרב טאו, המוחזק כיורשו של הרב צבי יהודה קוק, וכמבין הבלעדי את תורת אביו, הרב אברהם יצחק קוק, רואה הכול במונחי גאולה או טומאה. על כך כתב מרדכי מילר במאמר במגזין 'העין השביעית' (2.9.2019): "הרב טאו והמעגל הקרוב לו חובשים "משקפיים של גאולה", הם רואים "עין בעין" עם האל. רק אנשי ה"כור הגרעיני" מוסמכים לקרוא את המציאות המתעתעת. לדבריו של הרב טאו, רק "גדולי המאמינים, הדבקים בשורש העליון" מסוגלים לכך, שכן "בעיניים רגילות, רציונליות, אי-אפשר לראות זאת. אי-אפשר להבין את המתרחש בתוכיות נשמת האומה". רק בבית-המדרש של הרב טאו "מרגישים ומבינים את החיים האמיתיים של האומה […] מקבלים וקונים […] את קנה המידה הנכון ואת ההתייחסות הישרה לכל הקורה בישראל".
"ההתפרצות של הטומאה אליבא דהרב טאו באה לידי ביטוי במגוון צורות, מניסיונות השפעה תרבותיים ועד חקיקת חוקים שנועדו לפגוע בצביונה היהודי של המדינה. החזיתות העיקריות שבהן יש להילחם הן מעמדה של הרבנות הראשית, השליטה האורתודוקסית בגיור, המאבק עם הרפורמים בכותל המערבי (כותל "נורמלי", כלומר ביטול "עזרת ישראל", העזרה המשותפת לגברים ונשים), משפחה "נורמלית" (הפיכת הלהט"ב ללא לגיטימיים ומלחמה בארגוניהם) ומגמות שפוגעות בקדושת הצבא (שירות נשים בכלל ובקרבי בפרט; שילוב תכנים חינוכיים שמקורם לכאורה בארגונים רפורמיים ונוצריים)".
על המלחמה של הרב טאו, הרב אבינר ומפלגת 'נועם' בקהילה הלהט"בית ידוע זה מכבר. הרב שלמה אבינר הוא מי שהקים את ארגון ההמרה 'עצת נפש', ויוצא תדיר נגד הקהילה הלהט"בית. באוגוסט 2019 אישר יו"ר ועדת הבחירות, השופט ניל הנדל, למפלגת נועם, להעלות את הקמפיין ההומופובי שלה על שלטי חוצות ברחבי ישראל. באתר מפלגת נועם מובאת כתבתה של נלי בן חורין מערוץ 14, שכותרתה היא " להט״ביסטאן: כך מתארגנת המהפכה שמנצלת את להט"ביה ואוכלת את בניה". כך, בין השאר, היא כותבת: "בשונה ממה שנהוג לחשוב, האותיות להט"ב (LGBT) אינן שמה של הקבוצה הכוללת את בני האדם בעלי הנטיות המיניות השונות. זו תנועה אידאולוגית-פוליטית בין-לאומית שניכסה לעצמה את מאבקם. היא מנצלת את מי שהיא אמורה לייצג לשם יצירת תסיסה חברתית והחרפת כל קרע חברתי. היא מגבירה את הזעם והשנאה וצוברת הון פוליטי וכלכלי על גבם כל הדרך עד המהפכה הקומוניסטית. ארגונים שממתגים עצמם תחת השם להט"ב פועלים בשירות התנועה הבין-לאומית שמפעילה אותם. ממנה הם שואבים את הרעיונות והשיטות, וכך הם מפיצים את המהפכה, בין שבמודע ובמתכוון ובין שלא […] הלהט"בים רוצים להוכיח כי מיניות היא רק פרי הבניה חברתית כחלק מ'כפייה דתית' של חברה שמרנית חשוכה, וכיוון שכל נורמה חברתית קיימת היא תוצר קלוקל של חברה דכאנית, יש לפרק אותה מן היסוד [..] ארגוני הלהט"ב מוכנים להקריב את כל ילדינו על מזבח המהפכה, לשחוט כל פרה קדושה, ועל הדרך לחסל את המאבק המקורי למען זכויות למי שסובלים באמת מאפליה."
שלמה פישר במאמרו "על נורמליות, לאומיות וחד-מיניות" (העין השביעית, 9.9.2019), מסביר את שורשי ההומופוביה של הציונות הדתית הלאומית, מבית מדרשו של הרב קוק, כך: "אפשר להסביר את התופעה בכך שהימין הדתי ניצח בקרב על ההתנחלויות ועל ארץ ישראל ועכשיו מפנה את האנרגיות לנושא של "ערכי המשפחה", ואולם צריכים להבין שהנושא שעל הפרק יורד לשורשי התיאולוגיה של הרב קוק. הרעיון המרכזי של התיאולוגיה הפוליטית הקוּקיסטית הוא שיצורים נבראים, ובמיוחד בני אדם, ועם ישראל בפרט, שואפים (מבחינה פנימית) לחזור למקורם האלוהי. הם אמורים לעשות זאת על ידי אימוץ והגשמה של אידיאלים אלוהיים בחיי הפרט, הקהילה והמדינה. על פי תפיסה זו הם צריכים לכונן את הסינתזה העליונה בין האלוהי לארצי, בין הקודש לחול ("אחדות ההפכים"). תוך כדי כך הברואים כולם, וביחוד בני אדם, חוזרים לעצמיותם, לאותנטיות שלהם, ומתגברים על הניכור העצמי. […] אולם, אם הטבע מעוות (כפי שטוענים החרד"לים ביחס לאוריינטציה חד-מינית) אז אי אפשר לחזור לעצמיות ולאותנטיות. במקרה הזה אי-אפשר להגשים את האידיאלים האלוהיים ולחזור למקור האלוהי. יש סיכול של כל המהלך […] במילים אחרות, אין כאן התנגשות בין ה"דת" וההלכה ובין ליברליזם חילוני. ההתנגשות היא בין לאומיות רומנטית מהותנית – המאמינה שלגבר ולאשה יש טבע קבוע – תפיסה שגם נתמכת על ידי תפיסות גבריות-מצ'ואיסטיות שמרניות בצה"ל ובמקומות נוספים – ובין "פירוק" פוסט-מודרני הטוען שמגדר וזהות מינית הם הבניות חברתיות-תרבותיות המתכוננות על ידי "פרפורמנס".
*
הבסיס התיאולוגי, הרעיוני והמוסרני למהפכת הנגד כבר מפותח ומצוי בכתובים, ואף הפך למצע פוליטי ברור וחד. אפילו רב, שבעבר ייחסתי לו מאור פנים, כמו הרב יואל בן נון, מצדד בערכי 'נועם', ומתנגד רק לדרכה המיליטנטית, וקורא לה לפעול בדרכי נועם, בהכשרת לבבות. אבל הזוך והנועם וטוב הלב היהודי השופע על גדותיו אסור שיסמאו את עינינו – הציונות הדתית מתכננת כאן הפיכה בכול הנוגע לזכויות המיעוט והפרט בכלל, והקהילה הלהט"בית בפרט.
בתחילה, כול הישגי הקהילה הלהט"בית במהלך השנים יבוטלו מכוח הרוב הימני בכנסת וערעור מעמדו של בית המשפט העליון, שהיה אחראי לאישור של מרבית ההישגים האלה. זה יתחיל בביטול האיסור להפלות מועסקים על רקע הנטייה המינית, בביטול התיקונים לחוק לאיסור לשון הרע ולחוק למניעת הטרדה מינית, בהשבת הנטייה המינית כמבחן כשירות לשירות בצבא ולקבלת סיווג בטחוני, בביטול הזכות לפונדקאות, בביטול הזכות לרישום זוגיות, בביטול החוק האוסר על טיפולי המרה, בביטול הניתוחים לשינוי מגדר, בביטול ההכרה של זוגות הומוסקסואלים או לסביות כידועים.ות בציבור ובביטול הסכמי הממון וההורות ביניהם, בפירוק הסכמי האפוטרופסות והאימוץ בזוגות חד מיניים, ובביטול הזכות ליחידים.ות לקבל תרומת זרע או לקיים הפריה חוץ גופית, שאפשרו הקמת משפחות חדשות, בביטול הרישום 'הורה 1' ו'הורה 2' בטפסים מטעם המדינה ובהשבת החוק האוסר על משכבי זכר.
השינוי המהיר של חוקים אלה יאפשר להוציא אל מחוץ לחוק כול פעילות להט"בית במישור הציבורי, החינוכי, הצבאי והבין אישי. הוא יאפשר גם שינוי בחוק העמותות שיביא לסגירת כול שלושים ושניים הארגונים הקהילתיים: האגודה למען הלהט"ב על סניפיה השונים, איג"י, אל"ף, הארגונים הערביים אסוואת ואלקאוס, הבתים הגאים בירושלים, בחיפה, בבאר שבע, ברמת השרון ובכול מקום אחר שקמו בו, האחווה הסטודנטיאלית הגאה על כול שלוחותיה במוסדות האקדמיים, הארגונים הדתיים הו"ד, חברותא, רבני קשת ושב"ל, בת קול וכמוך, הארגונים לטרנסיות מעברים לקשת הטרנסית, פרויקט גילה וטרנסיות ישראל, סגול, קל"ף, שישה צבעים, ארגון ההורים תהל"ה, העשירון האחר, פיות רדיקליות, הוועד למלחמה באיידס ובלה דואגת, גשר רחב יותר, וההוסטלים לבני נוער בית דרור, הגג הפתוח ואחרים.
שינוי החקיקה הפרו להט"בית וסגירת מוסדותיה של הקהילה, שיתרחש בד בבד עם חקיקת פסקת ההתגברות, החדרת שופטים שמרנים לבית המשפט העליון וערעור כוחו כפוסק אחרון במאבק האזרח מול המדינה, יכשיר את הקרקע לרדיפה אישית של הומוסקסואלים, לסביות, בי וטרנס וילדיהם. ואז יגיע השלב המכריע, שבו פתחתי את דבריי. כול הורי הקהילה הלהט"בית יזומנו, במקרה הטוב, לשימוע משפטי לפני שלילת הורותם ולקיחתם ילדיהם מהםן. עובדים סוציאליים ופקידי סעד מן הציונות הדתית יעידו בפני שופטי נוער ומשפחה שמרנים, שראשית לדתם של ילדים אומללים אלה הייתה בחטא, לשני אבות או שני אימהות או להורים יחידנים, וכי כול המחקרים מוכיחים שהורות כזו אינה מאפשרת לילד ילדות תקינה ומאושרת. הם גם יבהירו, שזה מנוגד לגמרי לאתוס היהודי, למשפחה יהודית.
הנימוק הראשון שיעמוד לזכותם הוא קניית ילדים. כיוון שאינם רואים בפונדקאות או בהזרעה מעשה לגיטימי, אלא ניצול של נשים עניות, לגבי דידם עצם הולדת הילדים הללו היא בחטא מוסרי וחברתי בל יכופר, והילדים הללו הם קורבנות אומללים של האגוצנטריות הנרקיסיסטית המהפכנית והלא מוסרית של הוריהם.
הילדים יוצאו בצו שופט מבתיהם ויועברו לשירותי האימוץ. אלה בתורם יעשו כול שביכולתם, על פי צו מצפונם וליבם היהודי החומל, למצוא משפחות יהודיות כשרות, רצוי בהתנחלויות מעבר לקו הירוק או בשכונות ויישובים דתיים מרוחקים ממקום הגידול של הילדים, כדי שיאמצו את הילדים האומללים ויקנו להם את ערכי ישראל. הילדים יועברו למערכת החינוך הממלכתי-דתי, יעברו תהליך מזורז של ניכור כלפי הוריהם ויחונכו על ברכי ערכיה של הציונות הדתית הלאומית.
הורי הקהילה יפגינו בחוצות, יפנו לבית המשפט העליון בבקשת סעד, יחתימו עצומות רבות משתתפים, הפונות לנשיא ארצות הברית ולנשיאי מדינות המערב, בבקשה דחופה להתערב בנעשה בישראל. יהיו ביניהם שישבתו רעב מול משרדי הממשלה או יציתו עצמם במחאה על גזלת ילדיהם מהם. אחרים ינסו לחטוף חזרה אליהם את ילדיהם, ומקצתם דעתם תיטרף עליהם מיגון ומצער.
זה לא יזיז איש. בדיוק כמו שחטיפת מאות הילדים מהוריהם באוקראינה לא מזיזה איש באף אחת מארצות המערב.
חזון הבלהות הזה קרוב מאד להתממש. בעוד שבועיים יתקיימו הבחירות. במידה ומחנה הימין יעלה לשלטון, כל זה יתרחש בתוך חודשים ספורים. ואם יש למישהו.י ספק בעניין, חזון הבלהות הזה לא יפסח גם על ילדיהם של ידידיי מן העבר, בנווה צדק, חה"כ אמיר אוחנה ובן זוגו אלון חדד. סליחה, חברים יקרים, שאני נוקב בשמותיכם, אבל באמת שאין לי ברירה. אתם, כמו שאר ההומואים בימין, תגלו כולכם שהייתם חמוריו של משיח. שהייתם טובים לזמן המאבק בגוש השינוי, ומשהימין ינצח – גם זכויותיכם, לא רק זכויותיי, תישללנה לעד. והאמינו לי, אני כותב את הדברים המרים האלה גם מתוך דאגה לילדיכם. אנחנו אמנם בשני קצוות הקשת הפוליטית, אבל אני עוד זוכר לכם ארוחה אחת טובה וידידות חמה. פקחו את עיניכם, לפני שכולנו נאבד כול מה שהשגנו, את כול האור והאושר שהכניסו לחיינו הילדים שלנו, בשל תמיכתכם במפלגת החושך ושמה 'הציונות הדתית'.
פרשתי כאן רק את חזון העוועים בנוגע לקהילה הגאה. הוא לא יפסח גם על נשים ועל ערביי ישראל. בנשים יטפלו אחרונות, כי הן רבות מכדי לכפות עליהן דין תורה. מקודם יתפנו לטפל בערביי ישראל, ובהם גם אלה ההומופובים, המסרבים לכול שיח בנוגע לזכויות הקהילה הלהטב"ית הערבית.
הדרך היחידה להילחם בזה היא להצביע למרצ, העבודה או יש עתיד. כל הצבעה אחרת תקרב את האסון הזה. הבחירות הקרובות תכרענה את גורלם של כלל המיעוטים במדינת ישראל, את שרידותן של זכויות הפרט ואת מידת יכולתו של בית המשפט העליון להמשיך להגן על היחיד ועל המיעוט מפני כוחה של המדינה.
אל תתנו להישגי הקהילה הלהט"בית בישראל, לזכויות הפרט וליכולתו של ביהמ"ש העליון להגן עלינו לקרוס בשל טובתו של אדם אחד, בנימין נתניהו, הנאשם בשוחד, במרמה ובהפרת אמונים. אל תתנו למדינת ישראל להיחרב כדי למנוע ממנו את חורבנו האישי. צאו להצביע, והצביעו נכון.
או לחליפין, הכינו דרכונים זרים, מזוודה, כרטיסי טיסה וכסף נזיל, כדי להימלט מכאן בימים שבין היוודע תוצאות הבחירות לבין הקמת הקואליציה, במידה ואכן תוקם כאן ממשלת החושך, שמבטיח בנימין נתניהו להקים בימין.
נ.ב.
אני מבקש שתשתפו את הפוסט הזה באלפיכםן. בקבוצות וגם ליחידים וגם בווטסאפ. קשה להכניס היום מאמר דעה כזה לאחד ממדורי הדעה בעיתונים המובילים, והרשתות החברתיות הן הבמה העיקרית, כמעט היחידה, לדבריי. תודה רבה.
