Uncategorized

שוד ושבר. כאוס. אֵימה גמורה!

החיים, ההורות, הספרות ומה שביניהם (75).

     אי אפשר להישאר אדישים מול זעקות הנהי והשבר של חברי וחברות האופוזיציה, והעומד בראשם. לגבי דידם, מרגע שנשמט רסן השלטון מידיהם כלתה מלוכתם, אבדה תקוותם. ומשעה שהוקמה כאן ממשלת שינוי, המורכבת ממפלגות ונציגי ציבור מימין ומשמאל, והיא לא רק מצליחה לגשר על פערים אידיאולוגיים, אלא ממש לתפקד, הרי זה מוציא את חברי.ות האופוזיציה מדעתם.

     איתרע מזלנו, ומגפת הקורונה לא מתחשבת בחילופין פוליטיים. לווירוס הזה יש דרכים ערמומיות משלו, הוא תוקף בכול העולם, לא רק אצלנו, ומחולל מהומה בריאותית, חברתית ופוליטית בכול מקום שהוא נוגע בו. כך גם כאן. רק נפלה ממשלת הנאשם והתחלפה בממשלת השינוי, הגיע הנה זן האומיקרון, זן מדביק יותר, שמצא דרך לעקוף את מנגנון החיסון שקיבלנו, את ההגנות שבנינו, ומעמיד בספק גם את כול הכלים שפותחו כאן מקודם לכן כדי לעמוד בפני המגפה – הריחוק החברתי, ההיגיינה, המסכה והסגר.

     האופוזיציה פצחה מיד בקמפיין של תיאוריית הכאוס. לגבי דידה, ממשלת השינוי היא האשמה בתפוצתו הרחבה של זן האומיקרון ובהתמוטטות כול מערכות ההגנה נגדו. אבל בטיעוניהם של חברי וחברות האופוזיציה יש לא רק היתממות אלא צביעות לשמה. הם יודעים, שהם יכולים רק לברך על מזלם הטוב, שלא נקלעו לסערת האומיקרון. הם יודעים, שהעולם כולו, ואנחנו בתוכו, חיים במצב של אי-ודאות מול נגיף מתעתע. אבל כול דבר ראוי בידם כדי לתקוף בו את ממשלת השינוי ולנסות להפילה.

     האמת היא, שממשלת השינוי והעומד בראשה פעלו עד כה בחוכמה, בגמישות, במהירות ראויה. חבריה הצטרכו לפעול בתוך מצב קשה של אי ודאות, וחוסר בנתונים בזמן אמת, וקיבלו החלטות מדודות ומושכלות. אמנם, גם עלי כהורה הקשו ההנחיות המשתנות לבקרים במערכת החינוך, וגם אני, כעצמאי, מתמרמר מול הדרישה להחזרת מענקי הקורונה הקודמים ולקפיצת היד הממשלתית בכל הנוגע לסיוע ליחידים ולעצמאיים עכשיו. אבל בו-בזמן אני יכול להודות לממשלת השינוי על חיסון הילדים, על החיסון הרביעי, על הגמישות בכול הנוגע לפתיחת שערי ישראל וסגירתם ועל המאמץ המתמיד של הממשלה להמשיך לקיים את מערכות החיים כאן, עד כמה שאפשר בלי הפרעה.

     כמו יחסה אל המגפה כך גם יחסה של האופוזיציה והנבל העומד בראשה בנוגע להרכב הפוליטי של הממשלה, למדיניותה בנוגע לאזרחים הערבים בישראל ולהחלטות הנגזרות מכך. מי שהכשיר את המפלגות הערביות כשותפות לגיטימיות למעשה הפוליטי הוא הנאשם. אבו יאיר פיזז בין הכפרים והישובים הערביים ופיזר הבטחות לרוב, כפי שידע לעשות תמיד. להבטיח ואחרי כן להתכחש למה שהבטיח. בעשותו כן, בהתעקשותו לקרב אליו את המפלגות הערביות, ובו-בזמן בהכשרתו את הכהניזם ואת מפלגות הימין הקיצוני כשותפות, יצר במו-ידיו קונפליקט מובנה במעשה המרכבה הפוליטי שניסה לקיים, ובזה הביא, למעשה, לאבדן שלטונו. מרוב תחכום מקיאווליסטי אבד את עולמו. ותודה לאל שכך הדבר.

     כעת מנסים הנאשם ועוזריו להשתמש בשותפות היהודית-ערבית הנפלאה, הנרקמת בממשלת השינוי, כדי למוטט אותה. הם יזמו צעדות להבערת ירושלים והערים המעורבות, וכעת הם מתכננים לבוא לפזורה הבדואית כדי לתמוך במאמצי הייעור של הקרן הקיימת לישראל. האמת היא, שההחלטות על חיבור הכפרים לחשמל התקבלו בשלטון הנאשם, וכך גם עצירת הנטיעות של עצים בשטחים בפזורה הבדואית. אבל האמת מעולם לא הייתה נר לרגלי הנאשם.

     השיסוי, ההסתה, הביזוי, הם יעדיו של הנאשם, והצביעות והציניות הן כלי עבודתו. כול דבר ישמש בידו כדי לנגח את ממשלת השינוי, לנסות להביא לערעורה ואז לתבוע לעצמו מחדש את רסן השלטון. בדרך הוא לא יהסס לחרחר מלחמת אחים, לעורר מדנים ברחובות ישראל ולהחריף את משבר האמון שרוחש חלק מן הציבור כלפי הממשלה, העומדת באתגרים קיומיים יומיומיים, ומגלה יצירתיות, גמישות ומשילוּת בעבודתה מולם.

     אבל הציבור בישראל לא שכח לנאשם ולעוזריו את הכאוס שאפיין את שלטונם. את אי העברת התקציב, את העמקת הקיטוב הכלכלי, את הזנחת ניצולי השואה והקשישים, את הסגרים החריפים, שבמהלכם זכו רק יקירי השלטון בהקלות תנועה ומסחר, את הקריאה לכול אזרחי ישראל לרחוק מבני משפחותיהם בחגים, בשעה שבכירי השלטון חגגו את החגים כסדרם, את סגירת מערכת החינוך תוך כדי העלמת עין מן הפעילות הערה בישיבות ובבתי המדרש, ועוד ועוד תופעות, ששיסעו את החברה הישראלית לגזרים ומוטטו את המשילות בה.

     אכן, אנחנו במצב עמוק של אי ודאות. אבל אי הוודאות והדאגה ליומיום אינן משכיחות מאיתנו את השנים הקשות שבהן היינו צריכים לצאת לרחובות כדי להגן על הדמוקרטיה מפני דיקטטורה בהתהוות, וכדי להפריד בשפכטל את הנאשם ועוזריו מכס השלטון. אתם תמשיכו לילל, לזעוק מרה ולהפיק מתחת ידיכם הפקות שנאה וטרור וסקרי כזב. אנחנו נמשיך במה שאנו יודעים לעשות. לעבוד למען ביטחון ישראל, בריאותה ותרבותה.

מודעה

אילן שיינפלד

כתיבה וקריאה הן בעבורי אורח חיים וגם הכרח. אני אדם המגלה את עולמו במלים. התחלתי לכתוב בגיל ארבע-עשרה, ומאז אני כותב שירה וסיפורת, מחזות ותסריטים, ספרי הדרכה בכתיבה ועוד, למבוגרים ולילדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אולי יעניין אותך
Close