אבות גאים, הכינו לפידים – או דרכונים. – נוסח מתוקן, 6.11.22.
הערב (3.11) התפרסמה בוויי נט ידיעה, המפרטת את דרישות החרדים במשא ומתן הקואליציוני, ואלו הן: ביטול המס על הכלים החד-פעמיים ועל השתייה הממותקת; ביטול רפורמת הכשרות; פסקת התגברות וחזרה למתווה הגיוס של חוק טל שבוטל ב-2012; חוק גיור שיבטיח בלעדיות לגיורים הממלכתיים שבפיקוח הרבנות הראשית וימנע את ההכרה בגיורים פרטיים למיניהם שאושרה בבג"ץ (ההדגשה שלי – א.ש); ביטול הקיצוץ המתוכנן בסבסוד מעונות היום לאברכים; הגדלת תקציב מוסדות החינוך שבהם לא לומדים את מקצועות הליבה; בחינה של ביטול סעיף הנכד בחוק השבות.
מכול הסעיפים הללו, שמערבבים מה שנראה בעינינו החילוניות, אך לא בעיניים חרדיות, טפל ועיקר, תפס מיד את תשומת לבי הסעיף בנוגע לגיור. למי שאינו יודע, אותם 'גיורים פרטיים למיניהם' שאושרו בבג"ץ הם הגיור הרפורמי. על פי החלטת בג"ץ מיום 1.3.21, על הרשויות להכיר ביהודים שעברו בישראל גיור רפורמי או קונסרבטיבי לפי חוק השבות. מכיוון שהרבנות מסרבת לעשות גיור אורתודוכסי לילדי הפונדקאות, כי לפי ההלכה, רק ילד שנולד לפונדקאית יהודייה הוא יהודי למהדרין (לא דת תורמת הביצית היא הקובעת, אלא דת הפונדקאית), ומכיוון שכדי לקיים גיור אורתודוכסי לילדי הפונדקאות, עלינו לשקר לרבנות, להבטיח לה שנקיים מצוות, נשלח את ילדינו למערכת החינוך הממלכתית דתית ועוד – רוב האבות הגאים בחרו באופציה של גיור רפורמי, מפני שהיא התנאי להכרה של הילדים כיהודים, ולפיכך כזכאים באזרחות על פי חוק השבות.
בהתאם לפסיקת בג"צ המוזכרת לעיל, הגיור הרפורמי מוכר במשרד הפנים ובתעודת הזהות של המתגייר יהיה רשום בסעיפי הלאום והדת: יהודי. הגם שגיור זה אינו מוכר על ידי הרבנות, מציעה התנועה הרפורמית, בבית דניאל ובמקומות נוספים, אלטרנטיבה גם בטקסי בר ובת מצווה, חתונה ועוד.
במלים אחרות, הסעיף התמים-לכאורה הזה, ברשימת הדרישות של החרדים, נועד לא רק כדי לרכז את כול סמכויות הגיור וניהול חיי הדת בישראל בידי החרדים. הוא נועד כדי לבטל את פסיקת בג"צ בנושא הגיור, לסגור את שערי חוק השבות בפני צאצאי יהודים, להשמיט את הקרקע מתחת לרגלי האבות הגאים וילדיהם, ולשלול מילדינו את הכרתם כיהודים.
לדברי עורכת דין מומחית בתחום, שעמה התייעצתי הבוקר (6.11), אזרחות ישראלית מוקנית לילדי הפונדקאות לא מכוח רישומם כיהודים (חוק השבות) אלא מכוח היותם צאצאי יהודים. לכן, אזרחותם לא תיפגע מכך, בניגוד למה שחששתי ממנו. אבל רישומם כיהודים עלול להיפגע מכך, אולי לא לילדים שכבר נולדו ונרשמו כיהודים, אך ודאי לאלה שעוד לא נולדו.
סעיף זה יפגע, מטבע הדברים, גם בעולים ממדינות חבר העמים וקבוצות אוכלוסין אחרות, שהתגיירו בגיור רפורמי או קונסרבטיבי.
קבלת הדרישה הזאת במשא ומתן הקואליציוני תוציא אותנו ובעיקר את ילדינו מכלל ישראל. משמעות הדבר היא חורבן מוחלט של חיינו. לזה מצטרפות דרישות מפלגת נעם והומופובים אחרים, כמו הוצאת התרופות לטרנסג'נדרים מסל התרופות, ביטול התיקון לחוק לנשיאת עוברים (חוק הפונדקאות), ביטול האיסור על טיפולי המרה על ידי פסיכולוגים, ובשולי הדברים – גם שלילת הזכות לקיום מצעד גאווה בירושלים ואז גם בתל אביב.
מדובר במתקפה חזיתית על הקהילה הגאה, שכל פלג בקואליציה המתגבשת דוחף חלק ממנה. ראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו, הדליף כי אמר בשיחות סגורות, שזכויות הקהילה הגאה לא תיפגענה, וכי ישמור על הסטטוס קוו. השאלה היא, לאיזה סטטוס קוו הוא מתכוון. זה שהיה לפני הקמתה של ממשלת השינוי? אנחנו הרי זוכרים איך הבטיח שיתמוך בתיקון החוק לנשיאת עוברים, ואז חזר בו ממש בשעת ההצבעה על התיקון לחוק. כמו כן, אם הוא מתכוון לשמור על זכויות הקהילה הגאה, מדוע הוא דואג שזה רק יודלף משיחות סגורות? מדוע אינו מתייצב פומבית, בכלי התקשורת הממלכתיים או בערוצי התקשורת שלו עצמו, ומתחייב לכך בפה מלא?
זכויות הקהילה הגאה אינן מרכז החורבן המסתמן בעקבות תוצאות הבחירות. שורש הרעה הוא פסקת ההתגברות. פסקת ההתגברות היא למעשה חוק ההסמכה, השמטת היכולת של בג"צ לבקר את הליכי החקיקה של הכנסת, לטובת שמירה על זכויות הפרט והאזרח, ובמידת הצורך לבטל חקיקה. ברגע שפסקת ההתגברות תעבור, תהיה דרכו של המשטר סלולה לחקיקת כול השינויים האחרים שהוא מתכנן, פגיעה בזכות האזרח להפגין, בזכויות נשים, בחופש הביטוי וגם בזכויות הקהילה הגאה.
לכן, מיד אחרי ה-15 לחודש, מועד השבעתן של הכנסת ושל הממשלה, על כול ארגוני הקהילה הגאה לשלב ידיים עם ארגוני החברה האזרחית וארגוני המחאה, במחאה שתשטוף את הארץ, במטרה למנוע את הרעה. העליהום על הקהילה הגאה הוא ספין, שנועד להסתיר את האימה הגדולה באמת – פסקת ההתגברות. וההבטחה של נתניהו שזכויות הקהילה לא תיפגענה שווה כמו כול הבטחותיו בעבר. היא רק מסך עשן, ליברליות מזויפת, מס שפתיים למדינות המערב וניסיון להרדים את תודעת הציבור.
אבל דעו דבר אחד – אם תשתקו על פסקת ההתגברות, ועל הדרישות הקואליציוניות שמשמען פגיעה אנושה בקהילה הגאה, תקבלו פגיעה גם בכול המיעוטים האחרים ובזכויות של כול אחד ואחת מכםן.
הבחירות האחרונות הראו שמצב התיקו נשמר. חצי מאזרחי מדינת ישראל מעוניינים בחירות, בשוויון, בצדק ובערבות הדדית. חצי המדינה הזה יצטרך לצאת לרחובות, לפני חקיקת פסקת ההתגברות ולפני הפגיעה בקהילה הלהט"בית, לפני שגם זכות המחאה תיאסר.
