החיים, הכתיבה, הספרות ומה שביניהם (197).
הזדמנה לי חוויה בלתי נעימה בעליל, לשמוע את השרה פנינה תמנו שאטה בראיון אצל נורית קנטי בגלי צה"ל. את נורית אני מוקיר ואוהב. היא עיתונאית עמוקה, יסודית וחדה, ואינה מניחה בקלות למרואייניה. כך גם ביקשה לעשות עם השרה שמנו-שאטה, אותה עימתה עם השאלה איך הרגישה כאשר רק שתי שרות, והיא אחת מהן, מכול שרי ושרות הממשלה, הגיעו היום לישיבת ועדה שעסקה בנושא שקידמה.
כדי לא להביע דברי ביקורת ישירים על חבריה, השרה תמנו-שאטה התחמקה מתשובה. תחת זאת דקלמה את דף המסרים של מפלגתה, 'המחנה הממלכתי', לפיו ליאיר לפיד אין ממשלה, כי אין לו את החרדים, כמו לגנץ, ולכן יוכל להקים ממשלה רק עם המשותפת. שוב ושוב חזרה על המסרים הללו, לפיהם רוב עם ישראל נמצא במרכז, כמו גנץ, האהוד על כול קצווי הקשת הפוליטית, ולכן רק גנץ יוכל להרכיב ממשלה ויש להצביע בעבורו.
אך קמפיין הבחירות של גנץ, עם הסלוגן 'אחריו' – אנשי הקמפיין ודאי חשבו להדגיש את עברו הצבאי, את היותו רמטכ"ל לשעבר ואיש צבא מנוסה – לא מתיישב עם היותו בעיקר בר-מזל בקריירה הצבאית שלו, עם דמותו הגולמנית, המאופקת, ועם הבחירה שלו להיכנס מתחת לאלונקה ולהצטרף לממשלת נתניהו.
הדברים הללו מרגיזים במיוחד כאשר אנשי 'המחנה הממלכתי' מבקשים לצייר את גנץ כאדם היחיד במרכז, שיכול להקים ממשלה. מטרתם הברורה היא לשרטט את גבולות המרכז וליטול עליו חזקה, להרחיק מן המרכז אל השמאל את יאיר לפיד.
האמת היא אחרת לגמרי. גם בהיותו מנהיג מחנה השינוי, יאיר לפיד נמצא במרכז הפוליטי. כבן הדור השני לשואה הוא מדגיש שוב ושוב את הכרח קיומה של ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית, ונזהר מאד במסריו המדיניים, בכול הנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני. עם זאת, הוא שבר את בידוד החברה הערבית בישראל, הקים ממשלה יחד עם רע"מ ופרץ את גבולות הייצוג של עשרים אחוזים מאזרחי ישראל. הלוואי וכך גם ימשיך.
יאיר לפיד הוא לא רמטכ"ל לשעבר ולא איש ביטחון. במצב של מו"מ לשלום זה יעמוד לזכותו, לא לגנותו. הוא גם היחיד שיכול להקים ממשלה עם מפלגות ערביות בתוכה, משום שלא פיקד כאיש צבא על שום פעולה בעזה או באיו"ש. התקציבים שהפנה לחברה הערבית, והטיפול המסיבי שלו ושל סגן השר לביטחון פנים, יואב סגלוביץ', באלימות ובפשיעה בחברה הערבית, גם הוכיחו לחברה הערבית בישראל שפניו של לפיד ותומכיו לשותפות אזרחית אמיתית.
הכיבוש חייב להסתיים, מפעל ההתנחלויות יצטרך להצטמצם לגושים מוגדרים ומדינת ישראל תהיה חייבת לחיות בדו-קיום בשלום צד אל צד עם מדינה פלסטינית. כול אפשרות אחרת, ממדינת כל אזרחיה ועד מדינת אפרטהייד, תביא לקצה של ישראל. רק מנהיג גוש המרכז, יאיר לפיד, עם אנשי ימין כגדעון סער, זאב אלקין ואחרים מ'המחנה הממלכתי', מצד אחד של ממשלתו, ועם נבחרים ערבים מרע"מ וגם מן המשותפת, מצד האחר, יהיה בידיו המנדט לסיים את הכיבוש, ולהוביל את מדינת ישראל למסלול של הבראה, צמיחה ושגשוג.
וכדי שחזון זה יצלח, כך שמדינת ישראל תישאר מדינה יהודית דמוקרטית, ולצדה מדינת פלסטין, יאיר לפיד צריך לפעול בשני מישורים בו-זמנית. להביא להיפרדות הישראלים מן הפלסטינים – ולחידוש מסיבי של גלי העלייה לישראל, כקיבוץ גלויות ברוח הנביאים, שיבטיח רוב יהודי במדינת ישראל.
כבר במרץ 2018 מינה נפתלי בנט, בתפקידו כשר התפוצות, ועדה שקבעה, כי יש כ-60 מיליון איש בעולם בעלי זיקה ליהדות או לישראל, וכי יש קהילות בקרבם אשר ניתן לבחון את העלאתן ארצה וגיורן. "הוועדה הגישה לממשלה דו"ח המסכם את עבודתה, שבו היא קוראת למפות קהילות בעלות זיקה לישראל, להנחיל בהן תכנים הקשורים למדינה וליהדות ולייסד "מתווה הגעה לישראל לצורך גיור ליחידים, לקבוצות ולקהילות שיימצאו מתאימים לכך".
לפי הוועדה, מדובר ב"הזדמנות אסטרטגית חסרת תקדים לקרב אל העם היהודי את הציבורים בעלי הזיקה אליו, ולהציב מסלול קבוע וברור בפני המיעוט שיהיה מעוניין להצטרף בסופו של דבר באופן מלא לעם היהודי". הדו"ח, שהוגש למזכירות הממשלה, חובר בידי "הוועדה הציבורית המייעצת לבחינת יחסה של ישראל לציבורים בעולם בעלי זיקה לעם היהודי". הוועדה הוקמה בשנת 2016 על ידי משרד התפוצות, במטרה לייעץ לממשלה בנוגע למדיניות כלפי אותם "ציבורים גדולים" שמבקשים בשנים האחרונות, כך לפי הדו"ח, הכרה ישראלית, קשרים, סיוע וחלקם אף אזרחות" (מתוך ידיעה של נעה לנדאו וחיים לווינסון, הארץ).
כסופר יהודי, המבקר תדיר בקהילות שונות ונידחות של עם ישראל בתפוצות, נפגשתי עם צאצאי יהודים בצ'ילה ובארגנטינה, באקוודור ובפרו, באמזונס ועוד. בכול אחד מן המקומות הללו גם התפללתי במחיצתם, התוודעתי למנהגי הפולחן שלהם, לאמונתם, לדבקותם בישראל. ודאי לי, שהפתרון למצבה של מדינת ישראל והבטחת טבעה כמדינה יהודית דמוקרטית טמון בדיוק בזה – בשינוי חוקי הגיור וחוק השבות, כך שצאצאי האנוסים והמומרים, המרוכזים בקהילות שונות בדרום אמריקה, יוכלו לעלות לישראל ולהתיישב בה. זאת, במקביל ובו-זמנית להקמת מדינה פלסטינית ולהסדרת זכות השיבה של חלק מפליטי 1948 לביתם.
הדו"ח שחיברה אותה ועדה מעלה עובש בארכיון המדינה. ודאי לי, שאם יבקש יאיר לפיד מנפתלי בנט, או מזאב אלקין, ואפילו מגדי אייזנקוט, ליטול על עצמם את המעשה הגדול הזה – העלאת צאצאי האנוסים והמומרים ארצה, ובו-בזמן ירתום את רע"מ והמשותפת לחידוש המשא ומתן המדיני לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני, יעלה את ישראל על דרך המלך ויזכה לממש את חזון הנביאים. ואני מתקשה לחשוב, שמישהו משותפיו מימין או מן המפלגות הערביות יתנגד למהלך משולב כזה, המבטיח ריבונות לשני העמים.
הקמפיין של 'המחנה הממלכתי' הוא קצר ראות. 'יש עתיד' כבר נסקה במספר המנדטים מול 'הליכוד', וכפסע בינה לבין היהפכותה למפלגה הגדולה בכנסת, ולמפלגת שלטון. לו באמת טובת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית עומדת למול עיניהם של בני גנץ, גבי אייזנקוט וגדעון סער, עליהם לחדול מהניסיון להרחיק את 'יש עתיד' ואת יאיר לפיד מן המרכז אל השמאל, אלא לנקוט בדיוק בהפך מזה – לצרף את שתי המפלגות יחד לרשימה גדולה אחת, גדולה בהרבה מן 'הליכוד', למפלגת שלטון אחת, ואז – לאמץ את הדרך שאני מציע כאן, שהיא הדרך הנכונה להבטחת ביטחונה, שרידותה ותקוותה של ישראל גם בדורות הבאים.
