היום, כשחשבתי לכתוב שיר ילדים לעיתון בית הספר שילדיי לומדים בו, הרהרתי בנגיף הקורונה. כיצד הופיע משום-מקום, ובבת-אחת מחה את כול המציאות המוכרת לנו והשליט עליה אימה ואי-ודאות. במהלך היום גם נודעו לי העובדות הבאות – סאיב עריקאת אושפז במצב קשה בשל מחלת הקורונה בבית החולים 'הדסה' בירושלים; הרב קנייבסקי הורה לפתוח את תלמודי התורה בניגוד להחלטות הממשלה והעניין עורר תרעומת בקרב חברי צוותו של פרופ' גמזו עד כדי איום בהתפטרות; ואני, שערו בנפשכם, סופר הומו חילוני ושמאלני, הוגה ועושה כבר שעה ארוכה בגיוס נשים חרדיות להידברות, ובעזרת השם גם למבצע פרסום 'ונשמרתםן לנפשותיכםן' במגזר החרדי. ואז הבטתי בכול אלה והבנתי סופית, שהקורונה הביאה אותנו למצב חדש, ולא חסר תקווה.
נגיף הקורונה מוטט את כול מה שידענו בתור עולמנו. הוא מזעזע משטרים, כלכלות, תעשיות ותחומי עיסוק רבים. הוא פורם את היחסים הבין-אישיים, מטיל מליוני בני אדם ברחבי תבל לחולי ולמוות, לדאגה לבריאותם, לפרנסתם וללימודי ילדיהם. לא פחות מכך, הוא מעמיד את כול הערכים והנורמות שהתרגלנו לחיות על פיהם, ועמם מערכות שלמות, מהכלכלה הגלובלית, דרך מערכת הבנקאות ודפוסי הצריכה והצרכנות שלנו למבחן. וזה לא בהכרח רע.
מדי מאה שנים, לערך, מגיע איזה גורם ומטלטל את האנושות. לעתים מדובר במלחמת עולם איומה, לעתים באסון טבע, לעתים במגפה. אבל אחרי כול אחד מן המשברים העולמיים האלה החברה האנושית צימחה מתוכה אידיאולוגיות, ערכים, מבנים חברתיים חדשים, תובנות חדשות בתחום המדע והפילוסופיה, ההגות והתרבות ועוד. כך יהיה גם עתה.
מגפת הקורונה והשפעתה היא כמו אבן שנזרקה לנהר ומחוללת בו את אדוותיה. כולנו נמצאים במטחווי פגיעתה, בכול מישורי החיים. אבל בו-בזמן, היא גם הזמנה לחשיבה, לשינוי ולהבנייה יצירתית מחודשת של כול מה שהכרנו בתור חיי האדם בזמנו ובמקומו. עובדה זו כבר באה לידי ביטוי בשיתופי פעולה למציאת מרפא למחלה, ברקימת רשתות של עזרה הדדית בתוך חברות שונות, וגם בתופעות חברתיות סטיכיות, מהממות ורבות עוצמה כמו המחאה בישראל, המביאה עמה גם הזדמנויות חדשות לבריתות חברתיות ופוליטיות.
כאשר מבני הכוח הישנים קורסים, הם מצמיחים תשתיות חדשות של כוח מתחתיהם. הקונפליקט העז המתחולל כעת בין החרדים לבין החילונים, כמו גם בין הקיבוצניקים לבני עיירות הפיתוח, בין האשכנזים למזרחיים, בין היהודים לבין הערבים וכך הלאה, קונפליקט שבמידה רבה הוא מלובה במכוון על ידי ראש הממשלה, הנאשם בשוחד, במרמה ובהפרת אמונים, ומנסה לשסע את החברה הישראלית לגזרים כדי להפיק מן השסע כוח להתמד שלטונו – הקונפליקט הזה הוא לא רק נקודת מפגש של ריב ומדון, אלא גם מרחב לצמיחה חדשה.
דפוסי ההתנהגות השונים של החילונים ושל החרדים בכול הנוגע להתמודדות עם המגפה, הזעם העצום שמעוררים בקרב החילונים אותם מנהיגים מן החברה החרדית, כמו הרב קנייבסקי, באי הציות המופגן שלהם לתקנות החירום, כול אלה מחייבים אותנו להידברות במקום להתקפה פרועה. הדרך היחידה לנצח את המגיפה תהיה הידברות, פתוחה וכנה ונטולת דעות קדומות. וההידברות הזאת תפתח, בעזרת השם, באמת בעזרת השם, גם הזדמנויות לשיח על סוגיות עמוקות יותר, כמו גיוס לצבא, לימודי ליבה ועוד.
בהידברות הזאת אנחנו מחויבים ומחויבות להתחיל מיד. לחדול מהתקפות הדדיות, ולפתוח בהידברות. זאת הסיבה, שבשעות האחרונות אני פועל מאחורי הקלעים לחיבור בין נשים חילוניות לנשים חרדיות, ביוזמת חברתי מ'מבצר הדמוקרטיה,' רותי אלון, מבכירי העוסקות בביו-טכנולוגיה בישראל. לדברי רותי, שאני מסכים עמה בכול מלה, לאישה החרדית יש משקל רב בתוך ביתה פנימה, ואם יש דרך להידברות בין החילונים לבין החרדים, היא עוברת דרך ליבותיהן של נשים ושל אימהות.
אני מקווה שנשים רבות תצטרפנה ליוזמה. אם יש מביניכן נשים חרדיות ודתיות הקוראות את דבריי, ומעוניינות להצטרף לקבוצה זו, אנא כתבו לי. ואשמח אם גם תשתפו את דבריי הלאה, משום שפייסבוק לא מאפשרת לי זאת.
תודה, ושתבוא עליכם ועליכן הברכה,
אילן שיינפלד.
