הלוואי והיום הזה לעולם לא יגיע. הלוואי והסכמי השלום או הנירמול הנחתמים כעת בזה אחר זה, ביד חפצה, עם מדינות ערב השונות, יביאו לשינוי פני המזרח התיכון, לפריחה כלכלית, תרבותית וחברתית לכול עמי האזור. הלוואי ומשטרי המדינות הערביות במרחב יישארו יציבים, ההסכמים הנחתמים כעת ישרדו את פגעי הזמן ואנחנו נוכל לנסוע ברכבת מתל אביב, דרך ביירות, לאירופה. הלוואי.
ומה אם, חלילה, לא כך ייראו הדברים? ומה אם התערערות המשטרים, הדמוקרטיים והרודניים גם יחד, בכול רחבי תבל, כתוצאה ממגפת הקורונה והשלכותיה הגלובליות, תביא לערעור המשטרים במדינות החותמות אתנו כעת הסכמי שלום, ומקבלות בעבורן מטוסי קרב וחמקנים מתוצרת ארה"ב? ומה אם חלילה מאחורי מרוץ השלום ה'היסטורי' הזה חבוי בצע כסף של הנשיא האמריקני ושל תעשיות הנשק בארה"ב, ושמא גם של בכירים בישראל? ומה אם חלילה יש כאן מזימה איראנית אפלה, ברית אפלה בין מדינות ערב, שנועדה לצבור מסה קריטית של נשק מתקדם כדי לחסל את ישראל אחת ולתמיד? ומה נעשה אז? נלך להפגין בבלפור?
אם יתממש חלילה תסריט הבלהות הזה, שבו אותן מדינות ערב הששות כעת לחתום אתנו על הסכמי נורמליזציה, תפנינה נגדנו, לא יהיה לנו להאשים אלא את עצמנו. נתניהו עצמו יוקע כבוגד, אבל הוא יהיה אז בכלא, באיזה משכן פאר מרווח, כיאות למליונר כמוהו, במקום כלשהו בעולם, או בערוב ימיו. הוא, או אשתו ובניו, יחיו חיי רווחה ופאר משישה עשר המיליונים שהרוויח בפרשת המניות ומעוד אי אילו כספים, שאולי הגיעו לידיו בלי שנדע, מפני שזה לא נחקר.
זו החשיבות של פרשת המניות-צוללות-כלי שיט כעת. מדובר בעסקאות נשק עתירות ממון, מכספי המסים שאת ואתה ואני משלמים, וגם מתקציבי הסיוע האמריקני לישראל. עסקאות אלה הוסתרו בידי בנימין נתניהו משותפיו לקואליציה, מבכירי מערכת הביטחון, ולולא ערנותם של עיתונאים ואישי ביטחון בעבר ובהווה גם לא היו נחשפות. הרבה מדי אנשים בצמרת המדינה, הסובבים את נתניהו, עשו ועושים הכול כדי להסתירן.
ייתכן שנתניהו הוא אביר השלום, הקוטף את פירות היחסים החשאיים שטוו ראשי ממשלות קודמים ובעיקר ראשי מוסד עם מדינות ערב. ייתכן שאכן ניחן בחוש מדיני מפותח, ביכולת ראיית הנולד ובחזון גלובלי, שיעמידו אותו בסופו של יום בראש מנהיגי העולם. אבל בה במידה ייתכן גם ההפך הגמור מזה. שנתניהו הוא אדם מסוכן, נכלולי, בוגדני, שכפי שבגד לכאורה בנשותיו, בשותפיו הפוליטיים ובחבריו, בגד לכאורה גם בעמו ובמדינתו, סחר בעתידנו, מישכן את עתידנו והפך אותנו לטרף קל למדינות ערב.
אני מאמין גדול בחזון השלום. הייתי בקבוצת סופרים שנפגשה עם שמעון פרס, אי שם בשנות התשעים, במעון ראש הממשלה בירושלים, אז פרש בפנינו את חזון השלום שלו. כתוצאה מן הפגישה ההיא אפילו כתבתי ספר לילדים לגיל הרך, ושמו "שלום," שדיבר עם ילדים על חלוקת הארץ למען עתיד משותף. אבל בה-בעת, אני גם בן דור שני לשואה, חונכתי לשרוד, לא לחיות, וחושי ההישרדות שלי מחייבים אותי ל'חשדהו וחשדהו', במקום 'כבדהו וחשדהו.' תמיד לחשוד, להיות ערני, דרוך, לעמוד על המשמר.
מדינת ישראל, שקמה אחרי אלפיים שנה של גלות, רדיפה, טבח ביהודים בכול מקום שחיו בו, עלילות דם ופוגרומים שאין הדעת מסוגלת להכיל כלל, ולבסוף גם השואה, שמה לעצמה למן היווסדה את המטרה האחת: לשמור על קיום העם היהודי, על שרידותו. כולנו גדלנו עם הצו "לא עוד!". בשמו התגייסנו לצה"ל, בשמו הלכו טובי בנינו ובנותינו לקרב, ורבים ורבות מהם לא שבו ממנו. הלוואי וקרבנם לא היה לשווא. הלוואי ומה שמתרחש כעת לנגד עינינו הוא התגשמות חזון השלום עלי אדמות.
אבל מה אם חס וחלילה זה הפוך לגמרי? ומה אם מדובר בתעתועים בינלאומיים זדוניים, שמטרתם החרבת ישראל? ולכול הפחות – מה אם מדובר בעסקאות כלכליות חובקות עולם, שהמניע מתחתיהן הוא כלכלי אישי, ולא לאומי וגלובלי? ומה אם בעצם הימים האלה, שבהם קיבלה מצריים צוללות מתקדמות, איחוד האמירויות מקבל טייסות קרב וטייסות חמקנים, ובקרוב גם מדינות ערביות אחרות בעקבותיו, יתברר שמדובר בדיל הגדול ביותר שתפר הנשיא הבזוי ביותר של אמריקה, דונלד טראמפ, עם ידידו הנכלולי, הנאשם בשוחד, במרמה ובהפרת אמונים, על ראש כולנו?
זו הסיבה שחייבת לקום ועדת חקירה ממלכתית בנושא, ועכשיו.
עד שלא יוכח אחרת, ראוי שבנימין נתניהו ייהנה מחמת הספק. עוד אסור לקרוא לו בוגד במפורש, גם אם כול יום שעובר, ונגלה עוד תצהיר בפרשה זו, עוד נדבך, עולה יותר ויותר החשש, שבזה מדובר. דבר אחד ברור – האדם הזה לא יכול לעמוד בראש ממשלת ישראל ולו עוד רגע אחד בלבד. יש סתירה מהותית בין היאחזותו בכסאו לבין ההאשמות החמורות שכבר נאשם בהן, ואלה המחכות לפתחו לחקירה נמרצת, בניגוד לתכסיסי ההשעייה של היועץ המשפטי לממשלה.
המצב הזה חייב להשתנות מיד, באחת משלוש אפשרויות: הצבעת אי אמון קונסטרוקטיבי בכנסת, הכרזתו של הנאשם כנבצר מהותית ממילוי תפקידו על ידי בית הדין הגבוה לצדק – או פינויו בשלום, בתקיפות אך בכוח ממעון ראש הממשלה, על ידי מאות אלפי מפגינים שיצורו על המעון הרשמי.
נתניהו לא ייצא ממעון ראש הממשלה מרצונו. הוא דבק בו, כי הוא מבצרו האחרון מפני כול ההאשמות העומדות לפתחו. ולכן, את נתניהו יוציאו ממשכנו סיעות הכנסת, בית המשפט הגבוה לצדק, או מאות אלפי ישראלים שיהיו מצוידים לא בזמבורות, אלא במשאיות, בטרקטורים ובדחפורים, כמו שאירע בהפגנות הענק שהורידו משלטונו את הרודן סלובודן מילושביץ בסרביה – המוני מכוניות, ובראש כול טור כלים כבדים.
הוא לא יירד מכיסאו מכוחן של זמבורות ומגפונים. אבל אם תעשיית הלילה תעלה לבלפור משאיות הגברה, וכול מוסד תרבות בארץ יעלה שחקניו וזמריו על משאית עם הגברה, וכול בעלי חברות ההובלה וההסעים שנפגעו בסגרים יעלו את ציי הרכב שלהם לבלפור – הוא יפול. ועוד איך. וכול חבר מרעיו אחריו.
