אתמול, אחרי שבג”צ הוציא צו על תנאי לממשלה ולכנסת, בבקשה כי ינמקו בתוך 21 ימים מדוע לא יבוטל התיקון לחוק יסוד: הממשלה (ממשלת החליפים), והחליט להרחיב את הרכב השופטים הדנים בעתירות נגד התיקון לחוק יסוד: הממשלה לתשעה, נפרצו ארובות השמים. מכול עבר המטירו בכירי הימין אש וגפרית על בית הדין הגבוה לצדק. על פי ‘מעריב’ יו”ר הכנסת יריב לוין (הליכוד) מתח ביקורת חריפה על החלטת בג”ץ ואמר כי “בג”ץ בהחלטתו השערורייתית מכין את הקרקע לחציית הקו האדום של התערבות בחוקי יסוד”. לדבריו, “התערבות כזו נעשית בלא כל סמכות, באופן שמנוגד לעקרונות הבסיסיים ביותר של הדמוקרטיה, ועל כן היא בטלה מיסודה”.
לוין הוסיף כי “כל צעד כזה של בג״ץ מרחיב את התמיכה הציבורית בשינוי שיטת בחירת השופטים, ובהרחקתם מהמערכת של שופטים אשר מנצלים את תפקידם כדי לרמוס את הדמוקרטיה. לא אפסיק להיאבק עד שהשינויים ההכרחיים במערכת המשפט יבוצעו במלואם. זה מאבק קשה וארוך שנים, אבל הדמוקרטיה ורצון העם הם שינצחו בו”.
יו”ר האיחוד הלאומי, ח”כ בצלאל סמוטריץ’: “שופטי בג”ץ דוהרים ביהירות, בחוסר אחריות, ובשכרון כוח אל משבר חוקתי שכמוהו לא ידעה מדינת ישראל. התערבות חסרת סמכות בחוקי יסוד תערער את יסודות המשטר הדמוקרטי וריבונות העם, תהיה משהו שאסור יהיה לציית לו, תחייב את הכנסת למענה הולם, ועלולה לפורר את החברה הישראלית. האחריות לכך מוטלת בראש ובראשונה על השופטים, אבל במידה רבה גם על ראש הממשלה נתניהו שבמשך שנות שלטונו הארוכות האכיל את המפלצת המשפטית, גידל אותה למימדים הנוכחיים שלה ושמר עליה מכל משמר. ההודעות הנזעמות של חברי הליכוד הערב הן מופע צביעות וחוסר מודעות עצמית מדהים”.
יו”ר סיעת ימינה, חברת הכנסת איילת שקד: “חוק ממשלת החליפים, ששוריין ב-70 ח”כים, מגביל את הרוב בכנסת ולא היה צריך להיות מחוקק. בזמן אמת התרעתי על כך, אבל הם המשיכו בשלהם. יחד עם זאת, לבג”ץ אין סמכות לפסול חוקי יסוד ואל לו להתערב בהסדר שהכנסת חוקקה. יום יבוא והכנסת עצמה תבטל אותו”.
חה”כ דוד אמסלם, השר המקשר בין הממשלה לכנסת, הגדיל עשות. הוא צייץ בחשבון הטויטר שלו את הציוץ הבא: “בבחירות הקרובות לא צריך מפלגות, לא מזכירי קלפי, לא משקיפים ולא מצלמות, בעצם אין ממש צורך במצביעים- כי בישראל קיימת מפלגת על אחת, שקובעת בשבילכם מה מותר ואת מי לבחור.” לציוץ הוסיף את התמונה הבאה –
חה”כ בצלצל סמוטריץ’ בדבריו היפך אף הוא את האמת. הוא האשים את בג”צ ב”התערבות חסרת סמכות בחוקי יסוד (ש) תערער את יסודות המשטר הדמוקרטי וריבונות העם,” והרהיב עוז לקבוע שהתערבות כזו “תהיה משהו שאסור יהיה לציית לו.” היחידה שהודתה בדבר הבעייתיות של חוק ממשלת החליפים היא איילת שקד, אך גם היא קבעה כי “לבג”ץ אין סמכות לפסול חוקי יסוד ואל לו להתערב בהסדר שהכנסת חוקקה.”
אבל דבריו של דוד אמסלם לא רק מחזקים את דבריו קודמיו, אלא מזקקים את תמצית ההסתה המובילה את נתניהו, בנו ושליחיהם, ותעמוד במרכז מערכת הבחירות באה: הם יביאו לידי שלמות מקיאווליסטית את היפוך הלשון והתודעה שנקטו בו זה מכבר, יאשימו את בית הדין הגבוה לצדק בערעור יסודות הדמוקרטיה, בפגיעה בסמכות הרשות המחוקקת ובשוד כוחו של הריבון, בשעה שהכול כאן בדיוק הפוך. בית הדין הגבוה לצדק בא לשמור על יסודות הדמוקרטיה, על סמכות הרשות המחוקקת, שהנאשם רוקן אותה מכוחה ופעל בניגוד להכרעת הריבון, קהל הבוחרים, שלא בחר בו וביקש לסלקו משלטונו.
העמדת קמפיין הבחירות של הנאשם על מתקפה הרסנית נגד בית המשפט העליון היא גם האסטרטגיה שלו להימלטות ממשפטו, שייפתח בעוד כחודש. בג”צ קצב לממשלה ולכנסת 21 יום, מהם נותרו עוד 19 יום בלבד, כדי להבהיר מדוע לא יבטלו את התיקון לחוק יסוד: הממשלה בנוגע לממשלת החליפים. החלטה זו מצמצמת את מרחב הפעולה הפוליטי-משפטי של נתניהו לפחות משלושה שבועות. קצת פחות מן הזמן שנותר עד פתיחת משפטו.
זה מה שעומד מאחורי התקרבותו המפתיעה של הנאשם, המסית נגד הערבים בכול מערכת בחירות, לרשימת רע”ם, זה גם מה שעומד מאחורי פעולות אחרות שלו: החתימה הסיטונית על הסכמי נורמליזציה עם מדינות ערביות, גם במחיר חימושן בכלי נשק המסכנים את עתידה של ישראל; הריצה המטורפת לחתימה על הסכמי שיווק של חיסונים באישון ליל; והדחיפה לעוצר לילי על ישראל. כל הפעולות האלה נועדו להכשיר אחת משתי אופציות פוליטיות שנותרו בשרוולו – פיזור ממשלת החליפין והקמת קואליציה אחרת בתמיכת רע”ם, או הכרזה על בחירות, אליהן ייצא לא כנאשם, שהעדויות כבר נשמעות למולו, אלא כמדינאי דגול שהביא לכריתת הסכמי שלום עם מדינות ערב, וכאב-האומה שדאג לחיסונה מפני המגיפה.
הקמפיין כבר מוכן. השחקן השקרן כבר מכין את חליפת השקרים המהודרת שלו, כמדינאי עולמי וכאב האומה. אם יצליח לפרק את הקואליציה ולהקים מיד אחרת תחתיה, הוא לא יהסס לעשות זאת, גם במחיר הכנסת שר ערבי לממשלה וחיבוק דוב פוליטי לרשימה האיסלמית, הקיצונית מכול ארבעת מרכיביה של הרשימה המשותפת, אותה חירף ונגדה הסית עד לא מכבר. אם זה לא יסתייע, יביא להקדמת הבחירות.
האתגר הגדול העומד כעת בפני מחנה המרכז-שמאל וקבוצות המחאה הוא להעמיד מולו אלטרנטיבה מגובשת, שתביא לסיום שלטונו. המלאכה מרובה, והזמן קצר. ולכן, חשוב שכול האישים וראשי היוזמות הפוליטיות במחנה ייפגשו בהקדם, כדי לרקום את האלטרנטיבה הראויה ולהכריז עליה מוקדם ככול האפשר בפני הציבור. ובעניין זה, איך אומרים בחוגי המחאה: אנחנו הא/נשים להםן ציפינו. אין מה לחפש בין אנשי ונשות העבר. אנחנו הא/נשים להםן ציפינו, וזה מטיל על כולנו אחריות רבה.
