המסע אל לבנת הספיר

הנה היצירה כולה. היא ארוכה, אבל חזקה ומרתקת (אם מותר לי להעיד על עצמי).

הַמַּסָּע אֶל לִבְנַת הַסַּפִּיר

 

פרק ראשון

 

נָדִים בָּעוֹלָם, אִישׁ אִישׁ

עִם בְּדוּתוֹ, עִם פְּדוּתוֹ,

עִם הִרְהוּרָיו, מְבַקְּשִׁים

אַחַר אֶבֶן הַיְּקָר, אֲשֶׁר

תִּזְהַר וּתְטַהֵר מִמֶּנּוּ

אֶת כָּל הִשְׁתַּקְּפֻיּוֹת הַמָּוֶת

הַצָּפוֹת בַּחֲלוֹמוֹת, אֵינֶנּוּ מוֹצְאִים

לֹא לִבְנַת סַפִּיר, לֹא אֶת

נִחוּמֵי הַשֹּׁהַם, כָּל הָאֲבָנִים

חֹשֶׁן צֵרוּפָן אָבַד לָנוּ מְכַבֵּד

אֲבָל תּוֹרַת הַשְּׁאֵלוֹת וְהַתְּשׁוּבוֹת עוֹד

מְפַתָּה אוֹתָנוּ, פּוֹלַחַת כַּבָּרָק

מִמַּעֲמַק הַזְּמַן, מִתּוֹךְ הֹוֶה

חָבוּר אֱלֵי עָבָר עָלוּם, נָתוּן

בְּמִרְקַע זָהָב דַּקִּיק שֶׁל הַכְּתוּבִים.

 

תָּו נִצְרָף לְתָו, סִבָּה גָּחָה אֶל

הַמְּסוֹבֵב, גָּוָן מֵעֵין הָאֶבֶן,

אֲנַחְנוּ לְמֵדִים סוֹדוֹת לֹא

פֻּעְנְחוּ, צְפָנִים שֶׁנֶּחְבְּאוּ.

 

נֶחְבָּרִים בַּהֲגִיגִים כְּמוּסִים עִם לַיִל

אֶל סַנְהֶדְרִין גְּדוֹלָה רוֹטֶטֶת בָּאֲוִיר

אֶל רַבּוֹתֵינוּ הַטּוֹרְחִים עַל מִשְׁנָתָם

בַּמַּלְכֻיּוֹת הַנֶּחֱלָמוֹת שֶׁל זְמַן עוֹבֵר

אֲנַחְנוּ מְמַלְמְלִים אַחֲרֵיהֶם הֲבָרוֹת

הַשּׁוֹאֲפוֹת אֶל יוֹם בּוֹ תַּחֲבֹרְנָה

לְמִשְׁפַּט אֲשֶׁר פִּשְׁרוֹ אֶחָד.

 

נְעָרִים שֶׁיָּדַעְנוּ נִגְלוּ נְגוּעִים.

הָאִשָּׁה שֶׁחָלַמְנוּ עָטְתָה דְּמוּת

לִילִית וּפָרְחָה מֵעַל גּוּפֵנוּ,

הָרָה נַעֲמָנִים וּשְׂחוֹק. וְאָנוּ,

זְנוּחִים בֵּין נַאַף לִנְזִירוּת,

מְחַכְּכִים גֵּו אֶל גָּחוֹן, כְּמוֹ

הָיִינוּ בְּנֵי בְּלִי עָתִיד.

 

לְאָן הָלְכָה הַהִתְיַחֲדוּת, לְאָן

נָגוֹזוּ כָּל אוֹתָם פְּלָאִים

בְּשׂוּמִים, אִלְּמִים, נִיחוֹחוֹת

מָלְאוּ גַּנִּים בְּלֵיל עֲלִיצֻיּוֹת,

הֵיכָן מָצוּי הַמַּאֲגָר הַמְּפַכֶּה

בַּסֵּתֶר שֶׁל הָאַהֲבָה?

 

אֵיזוֹ אֱלֹהוּת עִקֶּשֶׁת, פְּתַלְתֻּלָּה,

הֵמִיתָה בָּנוּ נְעוּרֵינוּ

לְהוֹתִירֵנוּ גְּדֵלִים לָמוּת

לְמוּל פְּנֵי מַמָּשׁוּת דְּרוּכָה?

 

שָׁמַעְתִּי אֶת דִּבְרֵי הָרַבָּנִים

כֻּלָּם, אֶת כָּל הַנְּאוּמִים

שֶׁהִטִּיפוּ תַּחַת זִקְנֵיהֶם

הַמְּיֻזָּעִים, אֶת תְּפִלָּתָם

הַנְּמוּכָה, אֶת הָרַחְמָנוּת

אֲשֶׁר שׁוֹתֶתֶת דָּם אָדָם

עִם שִׁנּוּן מִילוֹת הַבְּרָכָה.

 

שׁוֹכֵב עַל מִטָּה, חָשׁ אֶצְבָּעֲךָ

נִזְקֶרֶת בַּעַד לַמַּצָּע, אָהוּב

מֵת, אֲנִי מַרְגִּישׁ אוֹתָךְ

עַל אֵיבָרִי, אַלְמָנָה, מְחַלְּצִים

בִּנְאָקוֹת שׁוּרוֹת סְדוּרוֹת

וְשׁוֹקְקוֹת לָצֵאת אֱלֵי הָאוֹר.

נֶאֱחָזִים זֶה בְּזֶה, חֲבוּרִים,

מֵעַל פַּחֲתֵי הַזְּמַן הַפְּעוּרִים,

תַּחַת הָאוֹבוֹת: חֻפָּה שְׁחֹרָה

עַל עֶרֶשׂ עִלּוּסֵינוּ הַצְּחֹרִים.

 

אֲבָל הִיא בְּיָדֵינוּ: מוּסִיקָה

שְׁקֵטָה, רֹךְ זֶה שֶׁל לְטִיפַת

פָּנֶיךָ, עָרְפְּךָ, פִּיךָ הָרוֹעֵד,

נִקְמָר לִנְשִׁיקַת שְׂפָתֶיךָ.

 

וְעוֹדֶנּוּ נִפְרָדִים לְיַד דֶּלֶת,

יוֹצְאִים אִישׁ אִישׁ אֶל נְתִיבוֹ,

אֶל מַכְאוֹבוֹ, אֶל נְדוּדָיו,

זְנוּחֵי נֹעַם, עֲזוּבֵי לֵב,

אֶל אוֹתָהּ נְדִידָה מַלְאָה

שֶׁל עֵינַיִם, לְפִעְנוּחַ סוֹד

פָּנִים הַנְּתוּנִים בַּחֲשֵׁכָה.

 

פרק שני

 

כָּל הַדְּבָרִים נֶחְבָּרִים לְאֶחָד,

וְרַב כֹּחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד;

רוֹקֵם בְּהִרְהוּרָיו הַנִּמְהָרִים

רִקְמַת מְאֹרָעוֹת שֶׁיִּתְקַדְּמוּ

בַּזְּמַן הַבָּא לְמוּל עֵינָיו

סָדוּר כְּמוֹ מִשְׁנָה בַּחֶזְיוֹנוֹת.

 

אֵינִי יוֹדֵעַ מַה צּוֹפֵן הַיְּקוּם

בְּעֹמֶק רְקִיעָיו. אֵיזוֹ מַסָּה

מְשׁוּכָה אֱלֵי לִבַּת הָאוֹר

לְהֵהָפֵךְ לְנֹגַהּ אוֹר, אֵיךְ

יֵחָלֵץ גַּם בָּהּ כּוֹכָב

סוֹבֵב מָהִיר מֵהֶדֶף הַפְּנִימִי.

 

אֲבָל אֲנִי הִנְנִי אַסְטְרוֹנוֹם

שֶׁל הַדַּקּוֹת בְּהַרְגָּשׁוֹת אֲשֶׁר

בַּלֵּב, קוֹרֵא הֵיטֵב מַפַּת

יֵצֶר, רֶשֶׁת נְהִירֻיּוֹת,

צוֹפֶה אֶת כָּל הַמְּשׁוּכִים

מִמַּעֲבֵה זְמַנִּים אֱלֵי יָדַי.

 

עַל כַּן מִתְבּוֹנֵן בְּנַפְשִׁי

אֲנִי רוֹאֶה כָּל זִמּוּנֶיהָ

מֵעִם הַמַּמָּשׁוּת הַנַּעֲנֵית,

יוֹדֵעַ כִּי פִּשְּׁרָה וּמוּבָנָהּ

נִשְׁזָרִים מִתּוֹךְ תּוֹכִי בַּהֲבָרוֹת

בְּטֶרֶם נִכְתְּבוּ בְּמַצְפְּנָהּ.

 

תְּמוּנוֹת אַרְעַי שֶׁל הַדִּמְיוֹן

מֻסָּעוֹת לְמִמּוּשָׁן בִּרְגָשׁוֹת,

בְּאוֹתָם רִגְעֵי עֵרוּת

בַּחֲלוֹמוֹת, בָּם נֶחֱלָם

בִּי נֶהֱוֶה לְיֵשׁ

וּמִתְרַקֵּם. וּמִתְגַּבֵּשׁ. וּמִתְרַחֵשׁ.

 

אֲנִי אוֹמֵר כָּל שֶׁאֲנִי

רוֹאֶה. אֲנִי רוֹאֶה כָּל

שֶׁאֲנִי מַזְמִין לָדַעַת.

אֲנִי חָבוּר לַיֶּדַע

הָאָצוּר בְּסִפְרִיּוֹת

גְּנוּזוֹת בַּזְּמַן.

 

כָּל הַמַּגֵּפוֹת תַּדְבֵּרְנָה

עַד תִּכָּשַׁלְנָה מוּל

גַּרְגֵּר הַסּוֹיָה.

כָּל הַדּוֹבְרִים שָׁלוֹם

יְבִיאוּהוּ, עוֹלָמִי,

גַּם אִם שָׁוְא דִּבְּרוּ.

כָּל הַכָּתוּב כָּאן בֶּאֱמֶת

נֶחְרַט בְּזֵכֶר זְמַן כָּעֵת

חַיָּה, כִּי בִּי מִתְקַיֵּם

וַיְהִי כְּכַלּוֹתוֹ לְדַבֵּר

וַאֲנִי רוֹאֶה וְאוֹמֵר

לְשֵׁם זֵרוּז הַפֹּעַל בַּדִּבֵּר.

 

כִּי הַשִּׁירָה הִיא

הָאַלְכִּימְיָה שֶׁל הַנֶּפֶשׁ.

קְרִיאַת יְקוּם בַּסֵּדֶר

הַנָּכוֹן לְהִתְמַמֵּשׁ.

בִּינַת הַמַּשְׁבִּיעִים

בְּמַיִם וּבְאֵשׁ.

 

וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר הוּא שֶׁיִּהְיֶה.

כְּעֵדוּת הַמְּשׁוֹרְרִים הַנַּעֲלִים

אֲלֵיהֶם הִתְחַבַּרְנוּ בַּיָּמִים

אוֹתָם שִׁנַּנּוּ בַּלֵּילוֹת

שׁוּרוֹת כְּתוּבוֹת

בָּנוּ, כְּתַב-אוֹר.

 

נֻסְחוֹת קִיּוּם עִלָּאִיּוֹת

אֲשֶׁר עָלוּ בְּמֵי הַזִּכָּרוֹן

כְּבַעְבּוּעַ מִמְּצוּלַת מַעֲמַקִּים

שֶׁפָּרְצָה מִתּוֹךְ הַנֹּגַהּ וְהָאֵשׁ

כְּמִזְרָקָה. הַרְמוֹנְיוֹת שְׁקוּפוֹת

הַמְּאִירוֹת לָנוּ אֶת הַיָּמִים.

 

הַנְּבוֹכִים רוֹצִים לָהֶם מֶלֶךְ

לְהַכְתִּירוֹ בְּנֵזֶר שֶׁל קוֹצִים

כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לִשְׁתּוֹת דָּמוֹ

וְלֶאֱכֹל בְּשָׂרוֹ הָרַךְ וְהַלָּבָן

בִּטְקָסָיו שֶׁל גֶּזַע מִתְרוֹשֵׁשׁ;

 

וְאָנוּ נַעֲלֶה מִנִּי זְמַנִּים

אֶת חֵרוּתוֹ שֶׁל הַמְּקוֹשֵׁשׁ

אוֹתָהּ נִטֹּל לְלַוּוֹתֵנוּ

בְּמַלְכֻיּוֹת הַנֹּגַהּ וְהָאֵשׁ

בָּן כָּל הֶחֳמָרִים הַיְּרוּדִים

נִצְרָפִים לְצִבּוּרֵי הַכִּסּוּפִים

 

לְרָבְדֵי מַתְּכוֹת אֲצִילִיּוֹת

בָּם נִגְלִים כֶּסֶף וְזָהָב

כִּסְפִירוֹת אֲלֵיהֶן מִתְאַוִּים

בִּכְנֵסִיּוֹת, בְּמִסְגָּדִים, בַּחֲדָרִים

הָאֲפֵלִים שֶׁבְּגוּפֵינוּ הַיְדוּיִים.

 

אָז יֵדְעוּ הַשְּׂרוּפִים בָּאֵשׁ

שֶׁמִּלְמְלוּ אֱלֹהֵיהֶם לַשָּׁוְא

כִּי הַסֵּבֶל שֶׁהָיָה חֶלְקָם

גּוֹמֵל פֵּרוֹת עַכְשָׁו.

 

כִּי מִתּוֹךְ כָּל מַלְכֻיּוֹת הַמַּדְמֵנָה

שֶׁל אֱנוֹשׁוּת שֶׁנֶּעֶטְפָה בִּיגוֹנָהּ,

מִמִּסְתּוֹרִים, מִמַּחְפּוֹרוֹת,

עוֹלִים עַכְשָׁו דּוֹרוֹת דּוֹרוֹת,

שֶׁל הֲוָיוֹת הַצּוֹעֲדוֹת אֶל פִּתְרוֹנָן.

 

בִּפְגִישַׁת אַרְעַי מִמָּעֳמַק הַזְּמַן

אָנוּ מַזְכִּירִים זְמַן כְּהֻנָּה

בְּעֹמֶק הֶעָרִים הָעַתִּיקוֹת, בַּצֵּל

שֶׁל רָא, בְּתוֹךְ הַמִּקְדָּשִׁים

אֲשֶׁר כֻּסּוּ מִכְּבָר בַּחוֹל

לְהִשָּׁמֵר בְּמִדְבָּרִיּוֹת תַּחְתִּית;

 

הַרְחֵק הַרְחֵק מֵעֵבֶר לְהֶקֵּף

אוֹתָהּ רִקְמָה סְבוּכַת סִיבֵי

אוֹרוֹת, בָּם אָנוּ עֲטוּפִים,

הַלֹּא גִּלִּינוּ – מְשׁוֹטְטִים,

יַחְדָּו אָנוּ פּוֹלְחִים

אֶת עַרְפֶל הַיְקוּמִים.

 

מְצֵרִים עַל פְּרִידָה

נוֹצְרָה בְּמַעֲבֵה הַזְּמַן,

יְדוּעִים זֶה לָזוֹ

נָדִים בִּשְׁמֵי הָאֲהָבִים.

 

פרק שלישי

 

כִּכְלוֹת נֶשֶׁף, בְּבוֹא שַׁחַר

עֲלֵי אֶרֶץ, וִירִיעַת אוֹר

עַל פְּנֵי מֶרְחָב נִגְלֶלֶת,

 

נֶעֱלָמִים בַּדָּיו הַכְּסוּפִים

וּמַבְרִיקִים שֶׁל יָם; גַּלִּים

נִגְלְלוּ יְרִיעוֹת בַּד לְבַד,

שְׁחֹר לְאוֹר, מֶרְחָק אֱלֵי מֶרְחָק

 

סִיבִים סִיבִים כְּסוּפִים

שְׁלוּחִים מֵעִם עָרְפִּי

 

אֶל עֹמֶק הַיְּקוּם

אֶל מַאֲגַר הַיֶּדַע

 

מִתּוֹכוֹ נוֹבֵעַ אֹמֶר

אֶל שִׂפְתֵי הַכָּרָתְךָ.

 

בְּשֶׁקֶט כֹּה דּוֹמֵם,

אִלֵּם, נִרְקָם

כָּל טוּב אַהֲבָתִי.

 

בְּיֹפִי מְנֻגָּן מִפִּי

כּוֹכָב, אִשַּׁרְתִּי

אֶת חַיַּי וְאֶת בֵּיתִי.

 

כִּי בְּכֹחַ אֹמֶר

הֵן אֲנִי סוֹבֵב

מֵרֵאשִׁיתִי אֶל אַחֲרִיתִי.

 

הוֹלֵךְ, סוֹבֵב, נוֹלָד,

רוּחַ רַעֲנָן בְּתוֹךְ גּוּפִים,

כְּעֵץ עוֹלֶה בְּלֵב יְפִי נוֹפִים.

 

חֹרֶשׁ. רוּחַ בְּעָלִים

כְּבָר מְפַכֶּה,

לְיַעַר עָב בְּמַעֲבֵה זְמַנִּים.

 

אֲנִי חַי עַד

נָתוּן בְּתוֹךְ עֵצָה,

קוֹרֵא כָּל תּוֹלְדוֹתַי בַּחֲרָטִים.

 

פרק רביעי

 

מִי זֶה שָׁר אוֹתָן

טִירָדוֹת יְקוּמִים

אוֹחֵז בְּפִיו מַצְרֵף

שֶׁל שֶׂגֶב, שֶׁל אָדָם,

לִכְדֵי הִצָּרְפֻיּוֹת

שֶׁל עֲדָיִים?

 

תּוֹלַע מִשְׁיִי רוֹחֵשׁ

עֲלֵי קְטִיפַת

תּוּת שֶׁל טֹמֶר חֹמֶר,

 

כַּף יָד יְרֻקָּה

שְׁזוּרַת סִיבִים

 

גַּפַּת קַרְפּוֹד לַחָה

 

מוּשֶׁטֶת מִבִּצַּת בַּעְבּוּעִים כֹּה דְּלוּחָה

מִנִּי אֲגַמִּים בִּכְסוּתָם הַדְּלוּחָה

 

הוֹ, מַיִם כֹּה קָרִים,

כֹּה אֲפֵלִים, מִקְוֶה

רוֹחֵשׁ רַבָּנִיוֹת, אֶקָלִיפְּטוּסִים, אָנוֹפֶלֶס,

 

סִיפִילִיס, הוֹ, נִגְעֵי

מַיִם הָעוֹמְדִים לְטָהֳרָה

 

מוּסַר הַנְּגָעִים בְּכָל מִקְוֵי הַחֲשֵׁכָה

 

וְכָל זֶה שָׁב וְעוֹלֶה

 

מְלֻוֶּה בִּנְגִינַת הַרְמוֹנִיקָה

כֹּה מְתוּקָה, מִלְמוּלֵי

אֲהָבִים בְּאֹהֶל, יָד

עַל בֶּטֶן, עֵירֻמָּה, צְפוּדַת קֹר

 

מְלֵאַת נֹעַם, תַּחַת

יְרִיעוֹת נִרְעָדוֹת

מֵרוּחַ, מִגְּנִיחָה – – –

 

אוֹחֵז קַת מַעְדֵּר, לְעֵת

אַתְּ מַטְלִיאָה כֻּרְכָּר

עִם אוֹר יָרֵחַ

בְּמִכְתָּבֵךְ: וְהַלְּבָנָה הִנָּהּ בְּמִלּוּאָהּ – – –

 

אֲבָל הִלָּתָהּ, הַלֹּא

מְעֻבֵּית, כִּמְעֻבֶּרֶת,

 

שָׁעָה שֶׁהֵרַמְתִּי עֵינַי

כְּדֵי לְהִתְבּוֹנֵן.

 

שָׁעָה שֶׁשָּׁתַקְתִּי

וְרֹק הָרַדְיוֹ הִתְרוֹנֵן

 

בְּמִבְזָקָיו.

 

אֲהָהּ, וְיִדּוּי הָאֲבָנִים

נֶחֱלַף בְּמַתְּזֵי הַיֶּרִי

וְהוֹי קָרַע אֶת עֵינַי

 

וְסוֹבַבְתִּי, וְסוֹבַבְתִּי

מִצְטַעֵק, שֶׁעוֹד

נֻכֶּה עַל כִּי שָׁכַחְנוּ אֶת רָמָאלְלָה – – –

 

אֲבָל אֲנִי הִזְדַּיַּנְתִּי עִם עֶלֶם עֲרָבִי

 

אֲבָל אֲנִי בִּקַּשְׁתִּי שֶׁיִּלְחַשׁ לִי פִּתְגָּמִים

וִיסַפֵּר לִי עַל מוּחָמַד הַנָּבִיא

וְיַעֲשֶׂה בַּנְּחִירַיִם כְּמוֹ גְּמַלִּים

 

יָד לַפֶּה. יָד לַפֶּה.

פִּי פַּטְפְּטָנִי כְּעַכּוּזִי

וְעַכּוּזִי הֵן מִתְרוֹנֵן כְּמוֹ פִּי

 

וּפֶתַע נִתַּנְתִּי בְּגִנַּת בּוֹגְדָנֻיּוֹת

וְלֹא יָדַעְתִּי מִי אֲנִי

 

וּמֵאָז, אוֹי, וַיְעַנּוּנוּ, מָרְדְּכַי, וַיְעַנּוּנוּ,

אוֹי לִי שֶׁנִּגְלֵיתִי, וַעֲנוּנוּ – – –

 

פַּעַם שֶׁהִתַּרְתָּ זֶה סוֹבֵב.

שׁוּם כּוֹכָב לֹא רִמָּה

אוֹתְךָ, מְשׁוֹרֵר לְאֻמִּי.

 

כְּבָר כִּמְעַט מֵאָה שֶׁהֵם שׁוֹכְבִים,

הַמַּצְחִינִים, מֵתֵי מִדְבָּר הָאַחֲרוֹנִים,

עַל גּוּפוֹתֵיהֶם זוֹחֵל צִרְצַר דַּלּוּת נִמְאָס

 

וּמְצַרְצֵר בְּפּוֹלָנִית.

 

וַהֲרֵינוּ שׁוֹמְעִים בְּבֵרוּר

אֶת קוֹל הַכִּרְסוּם בַּבָּשָׂר

לְיַד שֻׁלְחַן הַבָּאר בְּתֵל אָבִיב.

 

וּמְשׁוֹרְרֵינוּ הַלְּאֻמִּיִּים עוֹד מַגִּישִׁים

בְּסִנָּרִים וְרֻדִּים, בְּחִיּוּכִים לְתֶשֶׁר,

נִבְלוֹת עָבָר מְעֻטָּרוֹת בְּפֶּטְרוֹזִילְיָה אֱלֵי פִּינוּ,

 

וְכָבֵד. כָּבֵד עָלַי כָּל הַמַּשָּׂא, וְכָבְדוּ

עָלַי דְּבָרַי הַנִּבְרָאִים

וְנִצָּבִים מוּלִי מַמָּשׁ

 

עַל כֵּן אָשׁוּב כְּמִנְהָגִי

לַחֲרֹג מֵעִם הַגּוּף,

 

לָחוּג בְּסֵתֶר הֲוָיָה.

 

פרק חמישי

 

אֲנִי יוֹדַעַת מָה אֲנִי צְרִיכָה

 

לְאָן נוֹסְעוֹת הָרַכָּבוֹת

בְּגֶרֶב הָרֶשֶׁת שֶׁלִּי

לְאוֹשְׁוִיץ לְאוֹשְׁוִיץ נוֹסְעוֹת בְּגֶרֶב הָרֶשֶׁת שֶׁלִּי

 

כִּי זֶה מְאֹד נִפְלָא

 

אֵיךְ אֲנִי יוֹדַעַת לְהַכְנִיס, לְהַכְנִיס

אֶת כָּל הָעֲלִיצוּת לִפְנִים הַשִּׁיר

 

אֲפִלּוּ שֶׁיֵּשׁ לִי זַיִן.

 

זֶה לֹא מַה שֶּׁאַתֶּם חוֹשְׁבִים.

זֶה עִם אַחֲרָיוּת.

 

וְזֶה הַכֹּל אוֹתוֹ דָּבָר.

 

לְאָן לְאָן נוֹסְעוֹת הָרַכָּבוֹת

בְּגֶרֶב הָרֶשֶׁת שֶׁלִּי

לְאוֹשְׁוִיץ לְאוֹשְׁוִיץ נוֹסְעוֹת בְּגֶרֶב הָרֶשֶׁת שֶׁלִּי

 

אֲבָל הָיִיתִי רַק זוֹנָה שֶׁל גֶּרְמָנִים

 

לְאָן, לְאָן נָסְעוּ הָרַכָּבוֹת

הוֹי, לְאָן נָסְעוּ,

 

לַקֶּבֶר, לַקֶּבֶר נָסְעוּ

בְּרַכָּבוֹת

 

כָּל מַחְשְׁבוֹתַי עַל רַכָּבוֹת.

 

וְאָז זֶה מַתְחִיל לִבְעֹר.

 

הַשֶּׁקֶט שֶׁזָּחַל, אַרְסִי, בְּתוֹךְ הָעֵשֶׂב,

הָעֵשֶׂב שֶׁגָּדַל, אַרְסִי, בָּאֲדָמָה.

 

הָאֲדָמָה שֶׁבָּלְעָה הַרְבֵּה מֵתִים.

 

וְאֵין מַה לּוֹמַר. וְאֵין אֶת מִי לְהַאֲשִׁים.

וְאֵין דָּבָר. וְהַמָּוֶת לֹא מַרְשִׁים.

 

גַּם לֹא הֶחָרוּז. גַּם לֹא הַקִּינוֹת.

גַּם לֹא הַתּוֹלָעִים בַּשָּׁרָשִׁים.

 

מְדַבְּרִים, לֹא מְדַבְּרִים.

זוֹעֲקִים, מַחֲרִישִׁים.

 

זֶה הַכֹּל אוֹתוֹ דָּבָר.

 

אָז עַכְשָׁו צֵא צָעִיר אֶל הַכֶּלֶא. צֵא לְאַנְסָר שָׁלֹשׁ.

הָאָרֶץ הַזֹּאת שֶׁחָלַמְנוּ תּוֹרִיד לְךָ אֶת הָרֹאשׁ.

 

אָז עַכְשָׁו צֵא צָעִיר אֶל הַכֶּלֶא. מַלֵּא אוֹתוֹ

צָעִיר. מִי שֶׁיֵּשֵׁב בַּכֶּלֶא לֹא יֵהָרֵג בָּעִיר.

 

גַּם בַּכֶּלֶא יְזַיְּנוּ אוֹתְךָ

תֵּיאוֹדוֹר הֶרְצְל

בְּנִימוּס וִינָאִי

 

וּבְלִי חָמְרֵי-סִכָּה

 

וְאַבָּא וְאִמָּא

וְכָל הַמִּשְׁפָּחָה.

 

כְּמוֹ שֶׁעָשׂוּ לְךָ כְּשֶׁהָיִיתָ יֶלֶד.

 

אֲבָל זֶה פִּי אֶלֶף עָדִיף

מֵאֲשֶׁר אִם יָרִימוּ אוֹתְךָ

 

בַּשְּׁטָחִים.

 

פַּעַם הָיִיתָ עֹפֶר.

בַּמִּשְׁתֶּה, עִם מוּסְלְמִים.

 

יָשַׁבְנוּ עִם בְּדֹלַח

בְּלֵב גַּן. שׁוֹתִים, נוֹגְנִים.

 

וְעִם רֶדֶת עֶרֶב

בְּלֵב חֶדֶר, יָד

 

בְּעָרְפְּךָ, נַעַר.

פִּי בִּירֵכֶיךָ.

 

וְעַכְשָׁו אַתָּה יֶלֶד

בְּשָׂדֶה שֶׁל הֹוֶה

 

עִם כָּל הַשָּׁמִיר הַזֶּה

וְהַפֶּרֶס טֶרֶף

 

יוֹשֵׁב וְנוֹקֵר מִיָּדוֹ

נִבְלוֹת פָלַסְטִינִים,

 

וְשַׂר נוֹאֵם בַּעַד לַיַּיִן

אֶת נְאוּמָיו הַמְּסֹאָבִים.

 

וְזֶה הַכֹּל אוֹתוֹ דָּבָר.

 

הַשִּׁירָה הוֹפֶכֶת כָּאן לְרוֹק. אִישׁ

לֹא מַאֲזִין לַמִּלִּים. אֲבָל

הַמּוּסִיקָה בְּכָל זֹאת

אוֹמֶרֶת מַשֶּׁהוּ.

 

אֲנִי אוֹהֵב. אַתָּה אוֹהֵב. אֲנִי אוֹהֶבֶת.

אִישׁ חָלָל מְדַבֵּר עִם כּוֹכֶבֶת.

 

חֲרוּזִים. עַכּוּזִים. שָׁדַיִם.

כַּמָּה בָּנָאלִי.

 

לֹא בָּא לִי לִכְתֹּב. הַנְּשָׁמָה יוֹרֶקֶת

דָּם. הָעֵט קוֹבֵר. הַנְּיָר מְתַעְתֵּעַ.

הַטֶּבַח בַּפֶּתַח. הַשָּׁלוֹם

בַּשֶּׁטַח. הוּא אַף

פַּעַם לֹא שָׂבֵעַ.

 

הַשְּׁאֵלָה הִיא מַה יִּהְיֶה מָחָר.

מַה יִּהְיֶה מָחָר. נֹאכַל

אֶת פָּלֶשְׂתִינָה עַל

הַדָּם וְהַקְּרָבַיִם.

 

נְלַחֵךְ אֲדָמָה. נִלְעַס עֲשָׂבִים.

נְחַסֵּל כַּמָּה מֵאוֹת

פָּלֶסְטִינָאִים.

 

אַחַר-כָּךְ נֶאֱרֹז. נַחֲזֹר לְפּוֹילִין.

 

אַשְׁרֵי הָאִישׁ שֶׁהָלַךְ בַּעֲצַת

רְשָׁעִים, וְהֵכִין לוֹ

אַשְׁרַת-יְצִיאָה.

 

שָׁלוֹם שָׁלוֹם. זַיְיט גֶעזוּנְט, יִידְן.

הֲרֵי לֹא נִתְרָאֶה בַּשָּׁנָה הַבָּאָה.

 

פרק שישי

 

הִתְכַּנְּסוּת יְדִידוּתִית זוֹ,

חֲבֵרִים, מִקַּצְוֵי

מַמְלֶכֶת מָאֳפֶלֶת, בְּכָל נִימֵי הָרְצִינוּת,

 

שֵׁדִים הַמְּבָרְכִים עַל מְלַאכְתָם;

הַפְלָגָה מֻפְלָאָה,

רֵעוּת בַּת-נֶצַח שֶׁל בְּנֵי-אֹפֶל טוֹרְדָנִים;

 

הוֹ, כַּמָּה שִׂמְחָה וָגִיל יֵשׁ בָּן,

בִּמְכוֹן שִׁבְתֵּנוּ,

בַּחֲדָרִים שְׁטוּפִים אוֹרוֹת רַכִּים,

 

הֶמְיָה שֶׁל עִנְיָנִים הַמִּדַּפְּקִים

עֲלֵי דַּלְתֵּנוּ,

כִּנְתִינֵי חֲלוֹף הַמְּבַקְּשִׁים אַחַר סוֹד פֶּתַח נֶעְלָם

 

בְּעוֹדֶנוּ, בְּנֵי אָדָם מְלֵאֵי כָּבוֹד,

מַסְכִּיתִים לְאוֹתָן

סִימְפוֹנְיוֹת פִּרְאִיּוֹת שֶׁל פִּטְפּוּטִים הַמְּגִיחוֹת מִפִּינוּ

 

רַבּוֹתַי, הַאִם זֻמַּן לָכֶם עוֹד עֹנֶג

כֹּה טָהוֹר, כֹּה כֵּן,

כָּרַחֲשׁוּשִׁים הַגְּנוּזִים בְּפּוֹנְדָמוֹנְיוּם מִתְרוֹקֵן?

 

הוֹי, יִשְׂרָאֵל,

 

מֵעוֹלָם לֹא פָּסַקְתְּ לִהְיוֹת פָּלֶשְׂתִינָה.

אֶרֶץ קְטַנָּה

וּמְלֵאָה מֵתִים שֶׁל אֲחֵרִים, דְּמָעוֹת,

 

שִׂמְחָה לְאֵיד, תִּקְוָה שֶׁגַּם מָחָר

אֵלֶּה אַבָּא וְאִמָּא שֶׁל

מִישֶׁהוּ אַחֵר.

 

גַּרְדּוֹם פִּרְחוֹנִי, עֲטוּף דְּבַשׁ,

כַּרְכֹּם, תְּפִלּוֹת,

בְּכִי שֶׁל יְלָדִים בַּלַּיְלָה, מָוֶת,

 

וְעוֹד כַּמָּה פְּרִיטִים. קַטָּלוֹג

מְמֻיָּן שֶׁל חֲלוֹמוֹת

קְצוּבִים, מַד זְמַן עִקֵּשׁ, אַלּוֹת

 

וְסַכִּינִים, נָשִׁים רְצוּחוֹת

וְנָשִׁים מִתְמָרְדוֹת,

תְּנוּעָה פֶמִינִיסְטִית שֶׁל רוֹצְחוֹת וְקָרְבָּנוֹת

 

אֲשֶׁר יוֹלְדוֹת בָּנִים בַּעַד

לְכַוֶּנֶת. הוֹי, חֶרְפָּה

טְרוּפָה, הוֹי מְכוֹרָה, מוֹלֶדֶת,

 

אֲנִי שׂוֹנֵא אוֹתָךְ בְּכָל

מִדַּת הָאַהֲבָה

שֶׁל בֵּן כָּרוּךְ אַחַר אִמּוֹ.

 

פרק שביעי

 

לְעֵת פִּכָּחוֹן, לְעֵת לַיִל,

הֵן אֹמַר,

לִטֹּל נִיצוֹץ מִנִּי קְלִפּוֹת

 

כְּעֵין צְרִיפַת

סִיגִים

מִן הַזָּהָב הַמִּתְגּוֹלֵל בַּיַּרְכָתַיִם

 

כְּמוֹ מֵאַרְבָּה טְבוּעָה

וּמִתְנוֹדֶדֶת

בְּעֹמֶק יָם, עַל חֹד שׁוּנִית,

 

וּבְבִטְנָהּ גְּנוּזִים

בִּירֹקֶת

כָּל מִינֵי מַשְׂכִּית

 

וּבָן נֶאֱחָזָה גַּם

אֶבֶן חֵן,

אוֹתָהּ לִבְנַת סַפִּיר הָאַגָּדִית.

 

אלול התשמ"ז – אייר התשמ"ח