החיים, ההורות, הכתיבה ומה שביניהם (101)
העברית היא שפה נפלאה, ישנם האומרים שהיא גם השפה שהעולם נברא בה, אבל היא שפה קטנה. אם בשל היותה שפה יהודית, אם בשל דחיקתה עם גלות ישראל מעל אדמתו בפני שלל שפות תבל בארצות שיהודים נקלטו בהם וודאי גם בשל רדיפת היהודים והשמדתם, קהל קוראי העברית הצטמצם מאד.
אף על פי כן, הספרות העברית והשירה בתוכה פוריות, רבגוניות ושוקקות חיים. אך כדי שעולם ומלואו יכירו בכך הן מוכרחות לעבור את מחסום השפה. להיתרגם לאנגלית ולשאר שפות תבל. ההכרח הזה הוא קודם כול לאומי ותרבותי, אך לא פחות מכך כלכלי. הספרות העברית, ובתוכה גם השירה, המחזאות, ספרות העיון וספרות הילדים, ספרות ההדרכה וכול כיוצא באלה, הן מוצרי תרבות ראויים למכירה ולצריכה.
המשק הישראלי מתנאה בהישגי ההיי-טק שלו, וגילה חוזק, גמישות ויכולת התאוששות מהירים מאוד בשנתיים האחרונות, בזכות ענף ההיי-טק. בהתאם, ישנן תוכניות לאומיות ופרטיות רבות להכשרת צעירים וצעירות לתחום ההיי-טק, תוכניות לקליטת עולים מרוסיה ומאוקראינה כדי למלא את החוסר הגדול במהנדסים ובאנשי תוכנה, מתוך הבנה ברורה, שפיתוח תחום ההיי-טק משתלם לחברה הישראלית וכלכלתה כמנוע מתמיד של צמיחה.
אך התרבות העברית וייצואה לרחבי תבל אינן זוכות להכרה כמוצרים למכירה ולצריכה בדומה לתעשיית הנשק הישראלית או לתחום ההיי-טק. יוצרים מתחומים שונים משקיעים את חייהם ביצירה, מייחלים ומקווים לפריצה בינלאומית, ואינם מגיעים אליה בשל מחסום השפה. זה נובע קודם כול ממחיר התרגום מעברית לשפות אחרות.
יש בישראל בני אדם רבים שיכולים לתרגם ספרות מעברית לשלל שפות תבל. הם מצויים קודם כול בקרב העולים הוותיקים והחדשים ארצה, מכל תפוצות הגולה. רבים ורבות ממתרגמי הספרות העברית הם א.נשים שעלו ארצה בילדותם או בבחרותם מארצות אחרות, והיכרותם העמוקה עם שתי התרבויות, זו שנולדו בה וזו שהם חיים בה עכשיו, יש בה ערך תרבותי כשלעצמו – ערך של התכה, של עירוב תרבויות ויצירת דבר חדש מתוכן. אם תשאלו אותי, זה כוחו של כור ההיתוך הישראלי.
האפשרות להעסיק יוצרים ויוצרות שהם עולים ותיקים או חדשים בתרגום ספרות עברית הוא מצווה גדולה, הן מבחינה לאומית והן מבחינה חברתית, כלכלית ואישית. למשל, ליד אגודת הסופרים העברים פועלות אגודות של סופרים בשפות זרות. לו היה משרד התרבות מגייס כסף או מפנה תקציב לתרגום ספרות עברית לשפות תבל, ומתנה את הקצאתו בהעסקת עולים ועולות ותיקים וחדשות בתרגום, הוא היה עושה מצווה גדולה.
כיום, הגוף היחיד המקבל תקציב ממשרד התרבות לתרגום ספרות עברית הוא המכון לתרגום ספרות עברית, שהחליף לא מכבר את הנהלתו. יש לקוות כי חילופי הדורות במכון וגודל תקציבו יאפשרו חידוש וצמיחה בעבודתו הברוכה. אבל בזה אין די. מדינת ישראל חייבת להקים קרן לתרגום ספרות עברית, שתיתמך על ידי נדבנים יהודיים מרחבי תבל, שיוכלו להנציח את שמם ואת תרומתם בסדרות ספרים מתורגמות ללשונותיהם, וגם מכספי מדינה.
בעבורי, כל אימת שאני מוצא מתרגם או מתרגמת, ההולמים את יצירתי, זו ברכה גדולה. כך היה עם טוני בריס זכרו לברכה, שתרגם את 'מעשה בטבעת,' וכך היה והווה עם ג'ררדו לוין, שתרגם אף הוא את 'מעשה בטבעת,' כספר וכמחזה, וגם לא מעט משיריי. כך כעת גם עם מרגלית רוג'רס, בתו של טוני בריס, שכבר הכינה לי דוגמאות תרגום מספריי האחרונים.
אבל עלות התרגום היא מטורפת. אין סיכוי שאעמוד בה. מדובר בכשמונים אלף שקל לספר. שלושה ספרים הרי זה רבע מיליון שקל. זה סכום דמיוני בעבורי. ישנם אנשים שאני מכיר, שנוטלים הלוואה בנקאית כדי לממן את תרגום יצירתם, כבגדר השקעה לטווח ארוך. אבל אני, המשלם כבר מזה עשור את ההלוואות הבנקאיות שלקחתי בעבור הפונדקאות שבניי נולדו ממנה, וכול שנות גידולים לבדי, אינני יכול להעמיס על עצמי הלוואה נוספת, גם לא כזו המתייחסת לעתידי כסופר. אני מחזיר אלפי שקלים בחודש לבנק, ולא יכול יותר מזה.
אני מתלבט הרבה האם מותר לי לפנות לציבור בקמפיין מימון המונים לתרגום יצירתי. ודאי לי, שבלי כספי מדינה זו תהיה הדרך היחידה שבה אוכל להבטיח את תרגום ופרסומם בחו"ל, ואת הצלחתם ברחבי תבל. אשמח לשמוע את דעתכם בנוגע לכך, או, לחליפין, אם יש לכםן קשר עם אדם אמיד, שעשוי לרצות לסייע במימון תרגום היצירה שלי לאנגלית, או לכול שפה אחרת, ולקבל קרדיט מלא על התרגום בגוף הספרים, אשמח.
בתוך כך, חדווה גדולה היא בעבורי למצוא מתרגמת חדשה שתלווה אותי, בתרגומי שיריי. ומכיוון שמדובר בחברה קרובה, זה משמח אותי עוד יותר. והסיפור הוא כזה: לפני זמן לא רב יזמה המשוררת והמוציאה לאור שושנה וייג פרסום שיר שלי באתר לשירה atunispoetry.com. כתוצאה מאותו פרסום פנתה אלי משוררת ועורכת אנתולוגיה לשירה מנפאל, וביקשה ממנה שירים לאנתולוגיה שלה. שמחתי מאד, וכשחשבתי למי אפנה בבקשה כי יתרגם משיריי בעבורה נזכרתי בחברתי, המשוררת תמרה אור, שאת ספרה 'התמרות' ערכתי והוצאתי לאור בבית ההוצאה שלי, 'שופרא לספרות יפה.'
תמרה למדה ספרות אנגלית באוניברסיטת בר-אילן, ושלא כמוני, שלמדתי חצי תואר בספרות אנגלית עד שנואשתי והתמקדתי בספרות כללית ועברית, סיימה אותו בהצטיינות, ואפילו כתבה יצירה, פואמה עזה ביותר, המופנית לאלוהים, באנגלית.
אם היא כותבת באנגלית, חשבתי לעצמי, אולי תרצה לתרגם שירה.
שלחתי לתמרה חמישה שירים. היא תרגמה אותם מילולית, ואז נועצה בי לגבי חילופין של דברים מסוימים, שלא עוברים טוב מעברית לאנגלית, ואז גם שייפה והקציעה אותם. חמשת השירים יצאו מתחת ידה מושלמים ממש, ואמש שלחתי אותם ליעדם.
כעת החלטתי להפקיד בידי תמרה תרגום מלא של ספר שיריי, 'שירי הטארוט', שמעטים ומעטות מכם מכיריםות, אבל בעיניי זהו ספר חשוב, על משבר וצמיחה. יתר על כן, מכיוון שהוא מודפס יחד עם קלפי הטארוט, שיר לכול קלף, אני מאמין שגם יזכה באנגלית לתפוצה רחבה. עכשיו רק נשאלת השאלה, מניין לוקחים לזה את הכסף.
כנראה אצטרך לתרגם 2-3 שירים בחודש, עד שיִשׁלם. אבל גם פתיחת צוהר מן העברית אל האנגלית מילימטר אחרי מילימטר טובה יותר, מאשר התכנסות בתוך עולמה של עברית בלבד.
אני ממליץ מאד על תמרה אור כמתרגמת שירה עברית לאנגלית. אבל עשו לי טובה, אל תציפו אותה. אני צריך שתשמור נתח זמן גם בשבילי.
ולשר התרבות, חילי טרופר, שרוב זמנך מושקע במעשים טובים, אני מקווה שאתה קורא את דבריי, וכי תיתן עליהם את דעתך. מפעל תרגום ספרות עברית, שיעסיק עולים ותיקים וחדשים, מכספי משרד התרבות ונדבנים יהודיים, בתרגום הספרות העברית והפצתה ברחבי תבל, יהיה לא רק מנוע תעסוקה, אלא גם מנוע כלכלי תרבותי לארץ הזאת, לעם היהודי ולתרבותו.
שנדע רק שמחה.
