אני ממשיך לחפור מתוך הארכיון של השנים האחרונות שירים, ובודק אותם. הנה כמה מהם.
בחור ישיבה
הַאִם קַמְתָּ כְּבָר, מֵרִים אֶת
יָפְיְךָ הַמְּנֻמְנָם מִן הַכַּר,
וּתְפִלִּין כְּרוּכִים בְּיָדֶיךָ,
שֶׁאֲפִלּוּ שֵׂעָר לֹא צִמְּחוּ,
אוֹ עוֹדְךָ שָׁרוּי בַּמְּתִיקוּת
שֶׁל אֶמֶשׁ, כְּשֶׁגַּבְרוּתְךָ
הָיְתָה בְּפִי, בֵּין צִיצִיּוֹת,
וְכָל לְבוּשְׁךָ הָיָה הַטַּלִּית
קָטָן שֶׁלְּךָ, אֵימָתְךָ
וְהַכִּפָּה שֶׁנָּשְׁרָה לְךָ מִן הָרֹאשׁ.
הוֹי, עֶלֶם חֲמוּדוֹת, שֶׁאֶת
מִגְדְּנוֹת גּוּפְךָ לִקַּקְתִּי,
דַּי לִי בְּחִלּוּל הַקֹּדֶשׁ בְּמִלִּים
כְּדֵי לִרְווֹת מִמִּילָתְךָ.
גזם
הָעֵצִים בַּשְּׂדֵרָה עֵירֻמִּים,
גְּלוּדֵי גַּפַּיִם. גִּדְמֵיהֶם
נִכָּרִים בַּגְּזָעִים
כְּעֵינַיִם עֲקוּרוֹת, שֶׁקְּרוּם
עוֹר דַּק הִתְרַקֵּם
עַל חֹרֵיהֶן.
הָאִזְדָּרֶכֶת הַזְּקֵנָה, גּוּפָהּ
מְעֻוָּת מִמַּאֲמַץ הַצְּמִיחָה
שֶׁיְּדֵי גַּנָּן עִירוֹנִי גָּדְעוּ,
מְחַלֶּצֶת מִתּוֹכָהּ
זַלְזַל רַעֲנָן, צִיץ עֵץ.
אֶת יַרְקוּתָהּ אֵין לְנַצֵּחַ.
מכרות החושך
לוּ רַק נִתְּנָה לִי תְּבוּנַת הַמְּגַדְּלִים
כָּל שִׂיחַ וְעֵץ פְּרִי בַּגַּן,
הָיִיתִי נַעֲשָׂה גַּנָּן.
אֲבָל נוֹלַדְתִּי עִם עֵט בַּיָּד,
דְּיוֹ בַּוְּרִיד – וְאֹזֶן קַשּׁוּבָה
לְנַהֲמַת הָרֶגַע הַחוֹלֵף.
עַל כֵּן אֲנִי שָׁר, הוֹ הוֹ, אֲנִי שָׁר, וּמְלַכְלֵךְ
דַּפִּים בָּאֵפֶר הַכֵּהֶה שֶׁמּוֹתִירוֹת רַגְלַי,
בְּצֵאתִי מִתּוֹךְ מִכְרוֹת הַחשֶׁךְ.
וּלְעִתִּים, רַק לְעִתִּים, נוֹשֵׁר מֵהֶן
פֵּרוּר זָהָב.
גלגל העיתים
(פזמון)
הַבַּיִת יִהְיֶה יָפֶה מְאוֹד.
הָדוּר וְנָאֶה יִהְיֶה.
אֶשְׁכַּב בְּגֻמְחַת עָפָר,
אֶשְׂחַק לָהֶם, וְאֹמַר –
פִּי מָלֵא עָפָר, וְעָפָר מְרַפֵּד
אֶת בִּטְנִי. בֵּיתִי בֶּעָפָר.
וּמַה בְּכָךְ, יִשְׂחֲקוּ שְׁכֵנַי,
הַלֹּא זֶה כָּל הָאָדָם –
גָּח מֵרֶחֶם אֶל קֶבֶר, וּבַתָּוֶךְ
טָח בְּשִׂמְחַת הַחַיִּים אֶת עֵינָיו.
לֹא, כִּי נִשְׁמָע קוֹל הַמְּבַשֵּׂר,
וְעוֹד מְעַט יִתְגַּלֶּה בְּהָרֵי יְרוּשָׁלַיִם!
וְיֹאמְרוּ – הֶרֶף לְךָ מִנֹּחַם שָׁוְא.
סְכֹר פִּיךָ, וְעִמָּנוּ שְׁכַב.
וַאֲנִי בֶּעָפָר אֲחַכֶּה, בֵּין מֵתִים,
לְמָרֵק מַכְאוֹבַי בְּגַלְגַּל הָעִתִּים.
המשורר כותב יפה. לטעמי בוטה מדי .רמיזות עושות עבודה טובה יותר. צ'י