כתיבת בלוג היא עניין מלא רגישות, שיש וראוי ללמוד עליה מדי רגע ומדי פוסט. בניגוד לכתיבה הבדיונית שלי, המשתהה, על פי רוב, במגירות, למשך שנים של שכתוב, את הפוסטים בבלוג שלי אני כותב בהינף מקלדת, ועל פי רוב גם מפרסמם מיד. לעתים רחוקות השהיתי פוסט במצב של טיוטה, כדי להרהר בו שוב בטרם אשגר אותו אל אוויר העולם.
לעיתים, אפילו אצל אדם זהיר ואוהב אדם כמוני, מתוך להט הרגע, בעיקר כאשר דברים מסוימים מטרידים את רוחי ואת נפשי, אני כותב דברים שעלולים לפגוע בזולת. לא מתוך כוונה חלילה. אלא מתוך תום לב, אי זהירות או טיפשות. במקרים כאלה, אני תמיד שמח לקבל תגובה מיידית, המאפשרת לי לערוך את הפוסט או לבטל את פרסומו.
היו לי מקרים כאלה. בזמן הקונפליקט שלי עם גן העירייה בתל אביב, או בזמן שהרהרתי בו על מכירת הדירה שלי בנווה צדק בדמי מפתח, ועוד. אנשים כתבו לי אז, שמוטב שאזהר במה שאני כותב על האירועים בגן, או, לחליפין, שאזהר במה שאני כותב על דירת דמי המפתח שהייתה לי בנווה צדק, כי זה עלול למשוך אלי ספקולנטים, שירצו לשים יד על הדירה שלי, או להוות עילת פינוי.
כתוצאה מכך גנזתי חלק מן הפוסטים שכתבתי אז על הגן, ובקיץ שעבר גם עשיתי את הלא-ייאמן מבחינתי. החסיתי את כל הפוסטים שכתבתי במהלך הקיץ שעבר, עד לפני כמה ימים. כעת, משאני כבר יושב עם בניי לבטח בתובל, הרבה אחרי שמכרתי את זכויות דמי המפתח בחזרה לבעל הבית, יכולתי להרשות לעצמי לפרסמם.
אם מישהו או מישהי מקוראיי מרגיש עצמו נפגע, בצדק או שלא בצדק, מן הדברים שאני כותב, אני מפציר בכם לפנות אלי מיד. אני אדם שוחר שלום מטבעי, ואוהב אדם. אין לי שום כוונה לפגוע באיש, גם כשאני כועס או טרוד מאד. הבוקר ערכתי פוסט שכתבתי לאחרונה, משום שמישהי נפגעה ממנו, בצדק גמור מבחינתה. אנא כתבו לי אם אתם חשים או מזהים איזו אפשרות פגיעה בזולת בפוסטים שאני מעלה הנה.
זה אמנם לא הגיע לכדי תביעת דיבה, חלילה. אבל כבר מזמן קראתי באתר האינטרנט של חברתי, עורכת הדין טלי בן סימון, המתמחה בין השאר בתביעות הנובעות מכוח איסור לשון הרע והפרת פרטיות את הדברים הבאים, שראוי להזכירם בהקשר זה:
"גם מי שפועל באמצעות פרופיל פייסבוק בו הוא עושה שימוש בזהות בדויה, יחויב בלשון הרע אם תוכח זהותו האמיתית.
התביעה הוגשה בגין שורה של פרסומים בפייסבוק (פוסטים), שפורסמו במשך שלושה חודשים במהלך מערכת הבחירות לראשות ולמועצת העיר, מפרופיל פיקטיבי תחת שם בדוי. בפוסטים יוחסה לתובע התנהגות מינית עבריינית ובכלל זאת הטרדות מיניות של עובדות עירייה ונשים אחרות, וכן ייחוס מסירת מידע כוזב למשטרת ישראל.
בכתב התביעה נטען כי הודעות בדבר עליית הפוסטים האמורים לדף פייסבוק אחר, הגיעו מחשבון הדואר האלקטרוני של התובע, וכי הודעות אלה המועברות על ידי חברת פייסבוק אינן ניתנות לזיוף. הנתבע הכחיש בכתב הגנתו כי עשה שימוש בפרופיל הפיקטיבי וגרס כי משהו "פרץ" את חשבון הפייסבוק, ועשה את הפרסומים כדי לפגוע בו, או גנב את מכשיר הטלפון הנייד שלו ועשה באמצעותו שימוש בפרופיל זה, וכי רק בשל כך הופיעו הודעות על הפרסומים מחשבון הדואר שלו.
בית המשפט בחן את טענותיו של הנתבע, דחה אותן ופסק כי המדובר ב"תזה מופרכת ממש", ו"בלתי סבירה". בית המשפט בחן את טענתו של הנתבע בדבר "תיאוריות קשר" שנקשרה כנגדו כדי לפגוע בו ובסיכויו להיבחר ודחה אותה תוך שקבע כי: "כאמור נדרשת גם מידה של הגיון בכל תיאורית קשר". בפסק הדין מסר ברור ולפיו: "דמו של איש ציבור אינו סמוק יותר או פחות מזה של נפגע אחר. אולם הפגיעה בו יכולה להיות קשה וחמורה יותר באופן ממשי ביחס לאדם אחר בסיטואציה של פרסומים משמיצים דומים, דווקא לאור מעמדו הציבורי". בית המשפט סבר כי תוכן הפרסומים שעשה הנתבע באמצעות הפרופיל הבדוי היה חמור ופסק לנתבע סכום חסר תקדים של 180,000 ש"ח. זאת, בצירוף 20,000 ש"ח הוצאות משפט ובצירוף החזר אגרה בסך 12,500 ש"ח."
עכשיו רק חסיר לי שטלי תבקש ממני להוריד את המובאה המלאה הזאת מן האתר שלה:)
*
זה פוסט-ביניים. הפוסט המלא שלי היום יעלה בלילה, כתמיד.
שיהיה לכם המשך שבת נעימה.
