על ההתעללות בהורים של האגף למעונות יום ומשפחתונים במשרד הכלכלה

שר הכלכלה, נפתלי בנט, הוא איש מוכשר כמו שד, וגם יפה וחתיך בעיניי. כך, שמלבד הדעות הפוליטיות המבדילות בינינו, אני מעריכו מאוד. לכן, הצטערתי כאשר השבוע, במרי לבי, חשבתי על אחריותו על האגף למעונות יום, ותהיתי האם הוא יודע מה נעשה בו, או עסוק מדי בבניית מעמדו כמועמד לראשות הממשלה. למען ההגינות אציין, כי הדברים שאספר כאן התרחשו עוד לפני מינויו לשר הכלכלה. אך כיום הוא נושא בתפקיד, וככזה הוא אחראי על האגף, וגם צריך לטפל בו בצורה יסודית.

"האגף למעונות יום ומשפחתונים," מספר האתר של משרד הכלכלה, "פועל מתוקף חוק הפיקוח על מעונות (תשכ"ה 1965) ומטרת העל שלו הינה לקדם את תחום עבודת הנשים. זאת מתוך הבנה כי המעון / משפחתון משמש אמצעי חשוב לפתרון תעסוקתי, על ידי כך שהוא מאפשר לאמהות לילדים קטנים, להשתלב בהכשרה מקצועית ובשוק העבודה. לפיכך האגף פועל להסרת חסמים ומתן פתרונות לסידור הילדים במסגרות מוכרות כגון: מעונות יום, משפחתונים וצהרונים, בין היתר עלי די הגדלת היצע מסגרות אלו. כמו כן, האגף מפעיל מערך פיקוח ובקרה על המסגרות המוכרות ועל מקבלי התמיכות ופועל לקידומה של חקיקה בתחום. תפקידי האגף: יישום שכר לימוד מדורג בסבסוד ממשלתי לאימהות עובדות; פיתוח והקמת מעונות חדשים, תוך התאמת השירות לצרכים של אמהות עובדות; הפעלת מערך פיקוח ובקרה להבטחת רמת השירות על פי סטנדרטים מקצועיים."
את הכשלים בהתנהלות האגף גיליתי כבר בשנה הראשונה להרשמת בניי למעון. עם ההרשמה הראשונה למעון ויצ"ו קיבלתי מהמעון מעטפה גדולה ממשרד התמ"ת, ובה הוראות מה עלי להעביר למשרד. הטפסים בהירים וברורים, חשבתי, ובירכתי בלבי את המשרד. כיוון שאני עצמאי שלחתי למשרד, כנדרש, תצהיר הכנסות מיועץ מס מוסמך עבור שנת המס האחרונה, תצהיר הורה יחיד, תצהיר הורה עצמאי, חתום על ידי עורך דין, שומת מס, אישור קבלה למעון, אישור קבלה למעון וכמובן צילום ספח הזהות שבו רשומים ילדיי. בהיותי אב לתאומים, נכתב בטפסים כי עלי לשלוח את הטפסים בעבור שני הילדים, בשני עותקים, אבל במעטפה אחת.
שלחתי את הטפסים כבר בראשית יוני. כיוון שלא שמעתי מן המשרד דבר צלצלתי למוקד הטלפוני של האגף הבכיר למעונות יום ומשפחתונים. הזנתי את מספר הזהות של אחד מבניי במענה האלקטרוני, שהודיע לי שאני מספר X בתור ארוך מאוד, והמתנתי בסבלנות למענה אנושי.
מי שענתה לי ביקשה את מספרי הזהות של ילדיי, ואז אמרה לי ששלחתי טפסים רק לילד אחד וגם חסרים לי מסמכים. אישור על קבלה למעון, צילום ספח תעודת זהות והעתק שומה. "לא," הסברתי לה, "הם תאומים, ולפי ההנחיות הוספתי את הטפסים של שניהם יחד." "אבל רק הפרטים של ילד אחד הוקלדו," היא אמרה, והלכה לבדוק את הטפסים בתיקיות. כשחזרה, הבטיחה לי שהכול יהיה בסדר, וביקשה שאתקשר שוב כדי לוודא שהרישום בוצע בהצלחה.
כעבור כמה ימים התקשרתי שוב. נעניתי על ידי מוקדנית אחרת. היא פתחה באמירה, שהטפסים שמילאתי לא תקינים, מפני שאין בהם את פרטי האם. "הילדים נולדו מפונדקאות בהודו," אמרתי לה, "ציינתי זאת בטפסי ההרשמה." היא תיקנה את הדבר, וביקשה שאשוב אליהם.
אחרי כן זה קרב שוב. גם אחרי הצהרה בטפסי הרישום, וחזרה על ההצהרה באוזני המוקדניות של המשרד, הן לא הבינו, שאין אם לתאומים שלי מפני שהולדתי אותם בפונדקאות בהודו.
התקשרתי שוב מקץ כמה ימים ונעניתי ע"י מוקדנית מבוגרת וחביבה, שרצתה לעזור לי. היא הוסיפה הערה במחשב, שטופסי הבן האחד מצויים בתיקו של הבן האחר, ושנולדו מפונדקאות, ואמרה לי שקיבלו את כל המסמכים, אבל השומה שלי בת שני דפים בלבד. חסר בה הדף השלישי. עלי לפקסס או להעביר להם דרך המערכת הממוחשבת של המשרד, באינטרנט, שומה חדשה.
פניתי למנהלת החשבונות שלי, שלא הבינה מה רוצים מאיתנו, ושלחה לי שוב את השומה. המערכת הממוחשבת של המשרד לא פעלה, ולכן פקססתי אותה לשם ומיד התקשרתי. "אה," ענו לי, "אנחנו כרגע מקלידים פקסים מלפני ארבעה ימים. תתקשר עוד ארבעה ימים בבקשה." היה כבר סוף יולי.
כשהתקשרתי ענתה לי בחורה צעירה, שהתעקשה שחסר לי דף שלישי בשומה. "אני לא מבין מה אתם רוצים ממני," אמרתי, "זה מה שקיבלתי ממנהלת החשבונות שלי, היישר ממס הכנסה."
"אין מה לעשות," הסבירה, "בלעדי הדף השלישי לא יקבעו לך את תעריף שכר הלימוד."
פתחתי את תיבת המייל שלי, ובדקתי שוב את השומה. "תשמעי, אין כאן דף שלישי. אפילו על גבי הפקס כתוב דף 1 מתוך 2, ודף 2 מתוך 2!" הרמתי קולי, "אולי תסבירי לי אילו סעיפים חסרים לך בשומה!?"
"אני לא מתמצאת בזה," ענתה, "אני רק יודעת שעלי לקבל שלושה דפים משומה."
כיוון שאיבדתי את סבלנותי ביקשה שאמתין על הקו וניגשה לשוחח עם הממונים עליה. היא שבה עם אותה התשובה. היא אינה יודעת מהו הדף השלישי של השומה, זה עניינם של חשבי השכר. היא רק יודעת שעלי להשיג שומה בת שלושה דפים.
פניתי שוב למנהלת החשבונות שלי. השבוע הראשון של אוגוסט הגיע. ביקשתי ממנה שומה חדשה עם שלושה דפים. למזלי, כבר הגיעה אליה השומה של 2011 (מקודם שלחתי את זו של 2010), והיא הייתה בת שלושה דפים. היא מיהרה לשלחה אלי, ואני פקססתי אותה למשרד.
חיכיתי כמה ימים והתקשרתי אליהם היום. מי שענתה לי אמרה, שאכן, כל המסמכים הגיעו והוזנו למערכת. אבל שכפי שאמרו לי, לוקח בין שבועיים לחודש לחשבי המשרד לקבוע את תעריף התשלום שלי למעון. "אבל לא אמרו לי זאת," השבתי לה. "לא משנה," ענתה לי, "בגלל האיחור, בחודש הראשון תשלם מחיר מלא, ואחרי כן תקבל החזר, בהתאם לתעריף שנקבע לך."
ביררתי עם מנהלת המעון מה התעריף המלא, ונחרדתי. מחיר מלא בעבור החודש הראשון במעון היה, לפני שלוש שנים, 2850 ₪ לילד לחודש, כמה מאות שקלים דמי רישום ועוד 350 ₪ לוועד המעון. בקיצור קרוב לששת אלפים שקלים בחודש אחד. ואני הרי מתפרנס מסדנאות כתיבה, ובקיץ הפרנסה הזאת, כמו רבות אחרות, מצטמצמת. אני חי מהיד לפה, מניין אביא סכום כזה בכלל!?
מנהלת המעון דאז סיפרה לי, שהורים במצב דומה, בשנים קודמות, קיבלו את מלוא ההחזר אחרי כן ממשרד הכלכלה. מכאן הבנתי, שהביורוקרטיה והסחבת הזו אינה רק נחלתי, ואינה רק מקרה יחיד. היא תופעה. וזה כבר הרגיז אותי.
שאלתי את המוקדנית היום באיזו חברה היא עובדת, איזו חברה מספקת את שירותי המענה הטלפוני למשרד התמ"ת. זו חברת "טלאור." אין לי מושג מה החברה הזאת ומי עומד מאחריה. ודאי לי. שאופן טיפולה בהורים, המבקשים לשלוח את ילדיהם למעונות היום ולמשפחתונים של משרד התמ"ת, הוא חרפה. עוד אחד מפירות הבאושים של הפרטת השירותים הממשלתיים.
בזמנו כתבתי אז לדוברת משרד הכלכלה, ושאלתי אותה "למה להתעלל בנו ככה? להעביר את מעטפות הרישום למעונות רק בסוף יוני, לטרטר אותנו בטפסים עד אמצע אוגוסט (הרי אם היו כותבים בדף ההנחיה, שהשומה צריכה להיות בת 3 דפים, לא הייתי מתעכב כך), ואז לגבות מאיתנו מחיר מלא, ולהחזירו לנו אחר כך. ולמה לוקח לכם 4 ימים להקליד פקסים ו-14-20 יום לחשב תעריף, ועל ידי כך לעכב אותנו מולכם? ואם העיכוב הזה נגרם בשל מצוקת כוח אדם, מדוע עלינו מוטל העונש? ומניין יהיה להורה, שמלכתחילה נזקק לסיועה (הנדיב) של המדינה, במימון השהות של בניו במעון, סכום של 6000 שקלים!? הרי אם היה הסכום הזה בידי הייתי רושם את ילדיי למעון פרטי. מדוע לטרטר כך הורה, ולהבאיש את ריחה של המדינה, שבאמת עושה הרבה למען ילדינו? אל תתפלאו לראות הורים כה רבים עם עגלות ילדיהם בהפגנות המחאה."

*

חלפה שנה. גם בשנה הקודמת טרטרו אותי עם טפסים. אבל השנה, השנה זה כבר עבר כל שיא אפשרי.
זה מתחיל בזה, שערכת הרישום הגיעה לגן בלי מעטפות, רק חוברות. מי שמילאה מקום מנהלת במעון (המנהלת הוחלפה בו פעמיים במהלך השנה הקודמת), מסרה להורים את החוברות, ואספה אותם מהם חזרה. אלא שהיא לא עשתה איתן דבר. היא פשוט שמה אותן במגירת שולחנה.
כן, כן. פשוט כך.
גיליתי זאת, כמו כל הוריי המעון האחרים, כאשר הורידו מחשבון הבנק שלי, בהוראת הקבע של ויצ"ו, סכום של 1770 ש"ח לילד – והכניסו אותי לגרעון איום, שאסור לי לעמוד בו.
כשביררתי עם המנהלת ממלאת המקום (השלישית במספר) מה קרה, סיפרה לי שהמנהלת הקודמת לא שלחה את הטפסים למשרד הכלכלה. היא הציעה לי את עזרתה, אם אני רק יודע להשתמש בסורק מסמכים ולשבת במשרדה ולסרוק את כל המסמכים הדרושים. אמרתי לה שאעשה כן בביתי. ואז הוסיפה – "אודיע לויצ"ו לא להפעיל את הוראת הקבע לחשבונך החודש, אם תשלם משהו על חשבון החודש הבא."
"סליחה?" תמהתי, "הרי הורידו לי תשלום מלא על שני ילדים? איזה עוד כסף את רוצה על החשבון?"
"הוא צודק," התערבה המפקחת על מעונות ויצ"ו, שהייתה במקום במקרה.
נו טוב, הלכתי הביתה עם טפסי הרישום, ואחרי ששוחחתי עם אם אחרת בגן הבנתי, שהיא לא חיכתה למנהלת, אלא פשוט רשמה את ילדיה למעון דרך אתר משרד הכלכלה.
החלטתי לעשות כן בעצמי, כדי לזרז את הטיפול ברישום הילדים למעון, ואת קביעת הדרגה, דרגה 14, המיועדת להורים יחידניים כמוני, שרמת הכנסתם מאוד נמוכה, ומשמעותה היא, שאני משלם כ 700 ש"ח לחודש לילד, ולא 1700 ש"ח לכל ילד.
מילאתי את הטפסים ושלחתי אותם, ואז התחילה הסאגה. קיבלתי משוב ממשרד הכלכלה, שחסרים לי שני אישורים, שדווקא צירפתי אותם לבקשת הרישום – אישור על קבלה למעון, וצילום תעודת זהות עם ספח. לא נורא. צילמתי, ושלחתי שוב. קיבלתי אישור שהמסמכים התקבלו, לבקשת רישום מספר14301172 ולבקשת רישום מספר 14301069.
אבל בהערת החשב הופיעה עוד הערה: "נא לשלוח לאב תצהיר הורה יחיד חתום ע"י עו"ד בפורמט תשע"ה + אישור פתיחת תיק ממע"מ/מס הכנסה." כלומר, בתרגום חופשי שלי – נא להודיע לאב שעליו לשלוח צהיר הורה ואישור פתיחת תיק..
אלא שאת תצהיר ההורה היחיד החתום על ידי עורך דין כבר שלחתי מקודם לכן.
לא נורא. צילמתי, ושלחתי שוב, יחד עם אישור ניהול ספרים במס הכנסה ובמע"מ ואפילו אישור על פטור. שלחתי זה מורכב. כי ככה – משרד הכלכלה מפעיל נוהל הרשמה אלקטרוני. כשאתה צריך להוסיף מסמכים לבקשה קיימת, עליך לעשות כן באמצעות דבר הקרוי 'עדכונט.' סבבה. אלא שה'עדכונט' לא פועל בגלשן מוזילה פייקפוקס, למרות שהוא מבקש להוריד את גרסתו העדכנית כדי שיפעל, וגם לא בגרסת האקספלורר 11, אליה האתר עצמו מפנה, כדי שהעדכונט יפעל עליה.
אני יודע זאת כי, בהתאם להוראות האתר, הורדתי את גרסת 11 של אקספלורר והתקנתי אותה על המחשב. ואז העדכונט שוב לא עבד, והתקשרתי למוקד הטכני של האתר. ואז מסרו לי, שלצערם, האתר של משרד הכלכלה מפנה לגרסה הכי עדכנית של האקספלורר, שה'עדכונט' לא עובד עליה, ושעלי לשנמך את הגרסה (נשבע לכם) לגרסה 10. ושבפיירפוקס הטפסים של עדכונט גם אינם פועלים (למרות שהאתר מבקש להוריד את הגרסה הכי עדכנית של גלשן זה).
מה אגיד לכם, בשלב זה, אחרי שריפת שלושה ימי עבודה בנושא, כבר צעקתי. ואז המוקדנית הסכימה לקבל ממני את האישורים שהתבקשתי למסור בתיבת Supprot של המשרד, להעבירם לתיקים של ילדיי – ובטובה אפילו שלחה לי אישור על כך.
למרות זאת, מקץ כמה ימים, כשבדקתי את הדרגה שנקבעה לילדיי לחודש אוקטובר, מצאתי ששוב היא דרגה 12, ומשמעות הדבר היא כי גם החודש אחוייב ב 1778 ש"ח לכל ילד, מה שחשבון הבנק שלי בפירוש אינו יכול לשאת.
החלטתי להתקשר למוקד של משרד הכלכלה. *2969. לנסות לדבר שם עם מישהו. לראות מה לא בסדר בטפסים ובאישורים שאני שולח, שבכל פעם דורשים אותם ממני שוב.
התקשרתי במשך שלושה ימים רצופים, ועמדתי בכל פעם כחצי שעה על הקו, מבלי שענו לי. רק ביום השלישי, זה היה אתמול, הצלחתי לשוחח עם נציגת שירות. אלא שהיא הייתה נציגת שירות מתלמדת, ומדי פעם הותירה אותי עם פס הקול המוסיקלי המעצבן של המשרד, כדי שתוכל להיוועץ במי שליוותה אותה בשיחה איתי.
לדבריה, לא תצהיר הורה יחיד חסר בטפסי ההרשמה שלי, כפי שכתב החשב של משרד הכלכלה, אלא תצהיר הורה עצמאי ובו מצוין מעמדי בעסק ותחילת תאריך מעמדי בו.
"אל אלוהים," אמרתי לה, "איזה עסק? אני סופר ומורה לכתיבה, וכך ציינתי בטופס."
"כן, אבל מה מעמדך בעסק?" שאלה.
"אני סופר ומורה לכתיבה," שבתי ואמרתי, "מה את רוצה שאכתוב, שאני בעלים ומנכ"ל של העוסק המורשה שלי?"
"לא יודעת," אמרה, "אבל חסר מעמד ותחילת מעמד."
טוב, אז נטלתי לידיי את הטופס, כתבתי "בעלים ומנכ"ל" ותחילת תאריך של תיק העוסק המורשה שלי, ואחרי כן פניתי למנהלת החשבונות שלי, ביקשתי ממנה העתק של תעודת העוסק המורשה שלי, ופיקססתי הכול למשרד הכלכלה.
אמרה לי המוקדנית שטיפלה בי, שעלי לרשום את פרטי משלוח הפקס, ומקץ יומיים לשוב ולהתקשר אליהם, כדי לוודא שהפקסים נקלטו בתיק והתיק של ילדיי הועבר לדיון ולקביעת דרגה מחודשת.
כשביקשתי ממנה שאשלח לה את הטפסים במייל, שמה אותי על הולד, הלכה להתייעץ ושבה ובפיה הבשורה, שהם אינם מכירים אפשרות כזו, שאשלח טפסים במייל והם יכלילו אותם בתיקי ההרשמה האלקטרוניים של בניי.
אז פקססתי. הבוקר. ובמקביל שלחתי את זה לתיבת ה support, כאילו זה המשך של שיחה שניהלתי עם מישהו שם, בתקווה שזה יגרום למישהו להכניס את האישורים הללו לתיק ולגמור את הסאגה הזאת.
ובמקביל החלטתי להודיע לבנק, מיד אחרי החג, לדחות את הוראת התשלום של ויצ"ו. וזאת, לא משום שאיני רוצה לשלם את דמי המעון של ילדיי. אלא משום שאינני סומך על המנהלת המחליפה, שהבטיחה לי בעלמא, בעל פה, ומבלי לרשום זאת לפניה, כי תעצור את הוראת התשלום, וגם מפני שאני חושש שמשרד הכלכלה ימשיך, בקלות יתרה, לנצל את הוראת הקבע שלי לויצ"ו, כדי להמשיך לשאוב כסף שאין לי, וגם אינני אמור לשלמו כלל, מחשבון הבנק שלי.

כתבתי את כל הדברים האלה, כדי להראות כיצד האגף למעונות יום ומשפחתונים מתעמר בהורים. ראו, אני עוד מחזיק מעצמי כאדם, שיש לו גישה למחשבים, ומבין בהם משהו. אתם בכלל מתארים לעצמכם איך מתמודד עם זה הורה, שאין לו גישה לרשת האינטרנט או למחשב? או שאינו מתמצא בתחום? כשסיפרתי כל זאת לאבא שלי, הוא רתח, ואמר לי – כתוב מכתב.
"למי?" שאלתי אותו. "אין למי."
"אז לך ללשכה לפניות הציבור לפגישה."
"אבל אין שום שירות כזה להורים," השבתי לו.
אתם מבינים? אנחנו, הורי הילדים במעונות היום, פשוט שבויים בידי אנשי האגף, שאולי הם אנשים נחמדים וטובי לב. אבל מה שנראה מהצד שלי הוא, שיש בהם, כמו החשב שטיפל בתיק ההרשמה שלי, אנשים ערלי לב, אטומים, מקפידים על קטנות ואינם רואים את ההורה מאחרי הטופס.
ובכן, חשב יקר, ומוקדנית יקרה לא פחות, מאחורי כל נייר עומד אדם (כך לימדו אותי בקורס מש"קי שלישות בצה"ל), ומאחרי כל טופס הרשמה עומדת משפחה, על פי רוב משפחה מעוטת אמצעים, שאין ביכולתה לבזבז ימים שלמים בטיפול בהרשמה או במילוי טפסים.
חשב, שבהינף כפתור במקלדת קובע לילדיי דרגה 12, כשיש לו בידיו את שומת המס האחרונה שלי, והוא יודע כמה נמוכה הכנסתי החודשית, צריך לעוף מתפקידו באותו יום.
חשב, שקל לו יותר לדרוש ממני תעודת עוסק ואישורי מס הכנסה במקום להיכנס לתיק שלי משנת הלימודים הקודמת, ופשוט להעתיק אותם משום – כי, לכל הדיעות, מעמדי בעסק הסופר שלי ותאריך תחילת מעמדי בו לא השתנו משנת תשמ"ד – צריך לעוף מתפקידו בו ביום.
חשב עילג, שכותב "נא לשלוח לאב תצהיר הורה יחיד חתום ע"י עו"ד בפורמט תשע"ה + אישור פתיחת תיק ממע"מ/מס הכנסה" כשאין בכלל שום פורמט תשמ"ה באגף המשרד, אלא פורמט תשמ"ג, וכשהוא בכלל מתכוון ולתצהיר הורה עצמאי, ולא תצהיר הורה יחיד – צריך לעוף מיד מתפקידו.
אחראי אתר, שהאתר שבנה והוא מפעיל מפנה את ההורה לגלשן בגרסה הלא נכונה, שבה כלי ההרשמה אינם פועלים – צריך לעוף מתפקידו בו ביום.
מוקדניות האגף, שאינן מוכנות לקלוט מידי הורה את האישורים הנדרשים ממנו באי מייל, ולעזור לו בהזנתם האלקטרונית בתיק ילדיו – גם להן אין מה לחפש בשירות לקוחות של המשרד.

עכשיו ראו נא, אינני אדם מריר. אני מאושר באופן הטיפול בילדיי במעון ויצ"ו, ומודה לאלוהים על כך, שיכולתי לרשום אותם למעון בגיל ארבעה וחצי חודשים, והם מתחנכים בו היטב עד עתה.
אבל אם מעניין את שר הכלכלה, נפתלי בנט, מדוע ישראלים צעירים כה רבים נשברים, עוזבים את הארץ, ואחרי כן מעלים פוסטים בפייסבוק על מחיר המילקי בברלין המשוקצת, שכף רגלי לא דרכה בה מעולם – שיתבונן על אנשי משרדו, על ערלות הלב והאטימות הרגשית המאפיינות את אורח טיפולם של אנשי משרדו בהורים, ובייחוד הורים יחידים, ויבין מה מניע ישראלים רבים כל כך לברוח מכאן.
מאז הייתי ילד, חינך אותי אבא שלי, הנשיא לשעבר של בית המשפט לנוער במדינת ישראל, במשפט הבא: "אם כל אחד יעשה בחלקת אלוהים הקטנה שלו, יהיה כאן טוב."
המשפט הדגול הזה מלווה אותי מאז ילדותי ועד הנה. ובכל מה שאני עושה, אלוהים עדי שאני משתדל לעשות את המיטב, כדי שבחלקת אלוהים הקטנה שלי יהיה טוב, ואשפיע טוב על סובביי.
לכן, כשאני נתקל בהתנהלות כזו של אנשי המשרד לכלכלה, פשוט בא לי להוציא את ילדיי מן המעון ולהסתלק מן הארץ הזאת, שנולדתי וגדלתי בה, ושיקעתי בה את כל כוחותיי ויצירותיי.
זה לא יקרה. כי אין לי מקום אחר. אבל אולי אפשר לאפשר לי ולהורים כמוני לחיות בקצת יותר שפיות, ולא לגרום לנו לבזבז הרבה מאוד שעות עבודה יקרות – יש לי בסך הכול כ 40 שעות עבודה שבועיות – בטיפול במשהו, שיכול היה להסתיים הרבה יותר מהר.
חג שמח לכל בית ישראל.