הורות

לחיי המעשים הקטנים, הגדולים.

החיים, ההורות, הכתיבה ומה שביניהם (184).

     מדי בוקר אני מתיישב עם קפה ראשון על כיסא בפתח הבית וכותב בכתב-יד, בעט, במחברת, שלושה 'דפי בוקר'. בדפי הבוקר האלה אני מדבר עם עצמי. מספר על חלומותיי, איך קמתי הבוקר ומתכנן את סדר יומי. לא אחת אני גם מביע בהם משאלות וטווה בהם עלילות ומעשים.

     אחד הדברים שאני מבקש בהם מדי יום הוא ריכוז, מיקוד, התמדה, חוכמה, יכולת הכלה והכללה (אינקלוסיביוּת), רְהיטות, דמיון, יצירתיות, מחויבות – והצלחה בכל מעשיי ידיי, בייחוד בכתיבתי הספרותית והדרמטית, בארץ ובעולם, בעודי בחיי.

     הבוקר הזכרתי לעצמי לא להלך בגדולות. לבקש, לקוות ולהאמין שהדבקוּת שלי בהווה חיי, בסדר יומי, גידול ילדיי לבדי, טיפוח החצר והבית וגם הכתיבה המרובדת שלי, רובד על גבי רובד, גרסה על גרסה, תביא איתה הצלחות. ביקשתי שהמעשים הקטנים יהיו לגדולים. מתוך עצמם.

     ככול שאני צובר שנים אני מאֵט ומגלה את עוצמתן של תהליכיוּת, של אבולוציה איטית של דברים מתוך עצמם. חיי מלמדים אותי להעדיף עקביוּת על פני נמהרוּת, חדוות גילוי על פני ההיבריס של הכול-יכול, התמדה על פני ריגוש.

     זו התחושה שאני מסתובב אתה מאז פגישת העבודה הראשונה של צוות ההפקה של ספר הילדים החדש, "הַסִּפּוּר שֶׁל מִיכָאֵל וְשֶׁל דָּנִיֵּאל". במשך עשור התלבטתי אם בכלל ראוי שאוציא את הספר הזה מחֶזקת הפרטיוּת של משפחתנו ואביא אותו ברבים. חששתי מה עשויות או עלולות להיות השפעות המעשה הזה על בניי, איך אערוך אותו כך שיחדל להיות סיפור אישי ויהפוך לסיפור קולקטיבי ובעיקר מי תצייר אותו נכון, כך שציוריו לא ירמזו אלינו, אלא יהיו מתאימים לדמיונם של ילדים, גם ובעיקר כאלה שאינם מכירים אותנו כדמויות בשר-ודם.

     כבר בתחילת השיחה הבנתי, שהתכנס כאן צוות אנשים, ובעיקר נשים, מופלאות. נתי אקסלרוד, ציירת הספר, ליאורה גרוסמן, העורכת ומעצבת-העל, אפרת לוין-יפה, שותפתה של ליאורה לבית הספר 'מאיירימים', חברתי דבי סלס-דיין, היודעת היטב הלכות דפוס, איתמר וליליה לב ארי, מהסטודיו לעיצוב לב ארי, עורך הניקוד יצחק רפפורט והעורכת הלשונית אמירה נבו-בנימיני, הפסיכולוג אילן טבק אבירם והמטפל באומנויות איתן גילור, ועוד א.נשים שמלווים אותי במחשבה על הספר הזה ובתהליך יצירתו.

     הספר הזה צומח, ממתכונתו הפרטית האינטימית, למעשה גדול. הוא כלי חינוכי חשוב לקבלת האחר והשונה וליצירת אווירה חמה, מקבלת ושוויונית, לילדי הפונדקאות והמשפחות החדשות בישראל. הרבה ילדים ירוויחו מקיומו בעולם.

     נותרו רק עוד שבועיים לאיסוף הממון הדרוש להפקתו של הספר היפה הזה. היכנסו עוד היום לקמפיין מימון ההמונים של הספר ותמכו בו. תנו את ידכםן לשינוי המציאות החברתית בישראל.
תודה, ושבת שלום,

אילן שיינפלד.https://headstart.co.il/project/69085

מודעה

אילן שיינפלד

כתיבה וקריאה הן בעבורי אורח חיים וגם הכרח. אני אדם המגלה את עולמו במלים. התחלתי לכתוב בגיל ארבע-עשרה, ומאז אני כותב שירה וסיפורת, מחזות ותסריטים, ספרי הדרכה בכתיבה ועוד, למבוגרים ולילדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Call Now Button