לפני שבע שנים ומחצה, באפריל 2012, נסעתי עם גיסתי מיכל לדלהי, לקראת הלידה של מיכאל ודניאל. מיכל הייתה אתנו כמעט שבועיים וחנכה אותי להורות. מיד אחריה בא אלינו עמרי, בן דודתי. הוא היה אז בחור צעיר, דייל ב"אל על," רגע לפני תחילת לימודי המשפטים שלו, והיה לו חשוב ללוות אותי, הבן דוד ההומו הגדול שלו, ברגעים הכי משמחים בחייו.
עמרי היה אתנו כמעט שבועיים, וחלק איתי את המשמרות הכי ראשונות שלי בתור אב טרי. בין ערות לשינה גם טיילנו עם הילדים לבית הקפה השכונתי, הראינו אותם בגאווה לשיבא, המלצר ההודי החתיך שהתאהבתי בו עד כלות, ובינתיים התחתן, ועמרי גם ליווה אותנו מרחוק, בטיסה של "אל על" מדלהי ארצה. ברגע שנכנסנו למטוס, כול הצוות ידע שאני בן דודו, שאלה בניי, ונתן לנו ולאבא שלי יחס מיוחד.
שלשום עמרי התקשר אלי. הוא סיפר לי שבעוד כמה שעות הוא ובן זוגו עומר עולים על מטוס לאלבניה, לקראת הלידה של בתם.
התרגשתי כול כך. מאותו רגע ועד אתמול בבוקר לא יכולתי להירגע.
היא נולדה אתמול בבוקר, בר שמה, והיא מתוקה להפליא. אני לא מעלה תמונה שלה הנה, כי זו זכות ששמורה להוריה, עומרי ועומר. אבל אני מאושר בשבילם כאילו נולדה לי נכדה.
למרבה השמחה, שעתיים אחרי כן נולד לאחיו הגדול של עומרי בן בשיקגו. כך שדניאלה בת דודתי האהובה זכתה בנכד ובנכדה בהפרש של שעתיים בלבד. וזה אושר גדול.
כן ירבו שמחות במשפחתנו.
ותודה לחברת "תמוז" על הליווי של עומרי ושל עומר ברגעים המאושרים בחייהם. עכשיו הביאו אותם בבטחה ארצה, ותבוא עליכם הברכה.
