מאמרים ובלוג
תוכן הקשור לכתיבה אישית של בלוג ומאמרי-דיעה
-
החיתול המחורבן של "לייף"
אם יש איזה דבר שאינני אוהב, זה להיות ביקורתי. אינני רואה בביקורתיות שום טעם. לא כתכונת אישיות, לא כאורח חיים.…
קרא עוד >> -
הללוה (מכתב הלל לאשתי)
אהובה שלי, יקירה, נושת נפשי, כבר מזמן אני רוצה לכתוב לך. לומר תודה על כך שאת מסוגלת לעמוד בזה, ואחרי…
קרא עוד >> -
מכתב לחייל בשירות סדיר.
הפעם הראשונה הייתה בשעת לילה מאוחרת, בחדר שלי, חדרו של שליש המחנה, שהיה משרדי וחדר השינה שלי גם-יחד, בשורות בנייני…
קרא עוד >> -
דברים שלא סיפרתי לכם (לקט)
הדיכאון הוא לגמרי פיזי, לא נפשי. והוא בא במפתיע. הרבה זמן הוא לא ביקר כאן. חודשים ארוכים, אולי שנים, בעיקר…
קרא עוד >> -
בית על תנאי, אהבה ללא תנאי.
בתחילת שנות השמונים, כשעוד הייתי סטודנט בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב, סגן עורך לספרות בעיתון "על המשמר," וגרתי בדירה שכורה…
קרא עוד >> -
הנימים הסמויות שהחיים נטווים מהן.
הערב, כשהחשיכה כבר ירדה על החצר הקטנה, והילדים שיחקו אצל ענת ואילנה עם ארנון, שמעתי אותו מדקלם להם דקלום בגרמנית.…
קרא עוד >> -
אבא יולד עוד תאומים
השבוע ימלאו שנתיים להולדת בניי, מיכאל ודניאל. הם נולדו ביום 12.4.12. הניתוח הקיסרי לפונדקאית שלנו, סימה סן, נקבע לשעה 12.00.…
קרא עוד >> -
אם לא תאכל, יבוא שוטר ויטרוף אותך האם!
כשהייתי פעוט, בגיל שנתיים, כמו בניי היום, שמרה עלי דודה ציפורה. היא הייתה קרובת משפחה רחוקה שלנו, שגרה כמה בתים…
קרא עוד >> -
המצפן התזונתי והמצפון ההורי.
ישנם בני אדם שדי אם אמרת להם משהו. הם מטמיעים. ישנם אחרים, הזקוקים לפטיש חמש קילו על ראשם כדי להבין.…
קרא עוד >> -
כמה מילים על פונדקאות, מיזוגניה – והכרת תודה.
הבוקר, בדרכי חזרה ממכון הכושר, אליו אני מקפיד ללכת מדי בוקר, אחרי שאני מביא לגן את בניי, מיכאל ודניאל, עלה…
קרא עוד >>