תחרות שירה על חינוך
- This topic has 47 תגובות, 18 משתתפים, and was last updated לפני 3 days, 21 hours by
.
-
תגובות
-
-
-
שלום אילן, מה שלומך?
ציפיתי כבר לקול קורא של התחרות שלך, מצרפת שיר על אבי שניסיונותיי הכושלים לחנך אותו ולהיגמל מעישון סיגריות, לא רפו את ידי.
אך הפסקת העישון הגיעה בעקבות הפחדה של רופא המשפחה.15.6.22
סיגריות / רחל בכר ©
חֲפִיסַת סִיגַרְיוֹת תְּכַלְכַּלָּה שֶׁל 'אֶל-עַל'
נִבְלְעָה בִּבְהִילוּת
בְּבֶטֶן עֲגַלְגַּלָּה שֶׁל אֲגַרְטָל
לֹא הִמְרִיאָה אֶל הַחֹפֶשׁ
הַמָּטוֹס בְּפִנָּתָהּ הַשְּׂמָאלִית הָעֶלְיוֹנָה
קֻרְקַע
נִכְלָא בָּאֲפֵלָה
טֶרֶם שׁוּבוֹ שֶׁל אָבִי
מֵהָעֲבוֹדָהעַתָּה שֶׁשָּׁבוּי הָיָה בֵּין כָּתְלֵי הַבַּיִת
נָחוּשׁ כְּתָמִיד לְעַשֵּׁן אוֹתָן עַל כַּלּוֹת
יָגַע וְלֹא מָצְאָה
יוֹדֵעַ אֶת תָּכְנִיתִי
לָשִׂים לָאֵל אֶת עֹנֶג
הַמְּצִיצָה, הַשְּׁאִיפָה, הַנְּשִׁיפָה
לְחַבֵּל בִּכְמִיהָתוֹ
לְהַבְעִיר רֵאוֹתָיו
וּלְעַנֵּן טַבְּעוֹת רַעַל.בְּהוֹרָאָתוֹ חִפְשׂוּ אַחַי בְּקַדַּחְתָּנוּת
אַחַר שָׁמָיו שֶׁל אָבִי
בְּתוֹךְ נַעֲלֵי הַבַּיִת הַחוּמוֹת
בְּכִיסֵי הֶחָלוּק הַוָּרֹד
מִתַּחַת לַמַּרְבָד הַפִּרְחוֹנִי
הֵרִימוּ כַּרִים
נִעֲרוּ כִּסּוּי
הֵצִיצוּ אֶל אֲחוֹרֵי הַמַּרְאָה
וְלֹא נִמְצְאָה.עֵינַי אָבִי צָרוּ עַל עֵינַי
וְשִׁבְרוֹן לִבִּי פָּקַע
פֶּן יְבֻלַּע לָנוּ
לֹא רָצִיתִי לִמְנֹעַ מִמֶּנּוּ הֲנָאָה
רַק רָצִיתִי שֶׁלֹּא יִבָּדֵל.**
-
מרצדת על הרשתית – תמי קויפמן
מַחְבֶּרֶת הַחֶשְׁבּוֹן
אָבְדָה
הַמּוֹרֶה רַחְבַלְסְקִי מִתְהַפֵּךְ בְּקִבְרוֹ
לֹא לִפְנֵי שֶׁהוּא נִזְכָּר בְּגֶטוֹ
חַיָּיו הַקּוֹדְמִים.בֵּינְתַיִם, מוּל עֵינָיו הַמִּשְׁתַּהוֹת
שׁוּב אֲנִי, הַשְּׁחֹרָה הַמְתֻלְתֶּלֶת, מְרַצֶּדֶת לוֹ עַל
הָרִשְׁתִּית.כַּמָּה, כַּמָּה זֶה שְׁמוֹנֶה כָּפוּל אַרְבַּע?
בַּמַּחְבֶּרֶת, אֲנִי לוֹחֶשֶׁת. בַּמַּחְבֶּרֶת.
מִתְהַפֵּךְ, מִתְהַפֵּךְ בְּקִבְרוֹ רַחְבַלְסְקִי
לֹא לִפְנֵי שֶׁהוּא מְרוֹקֵן אֶת מַבָּטוֹ
לְתוֹכִי וְיוֹצֵק בִּי בְּכָל סֶדֶק אֶפְשָׁרִי אִי־הֲבָנָה קְבוּעָה
שֶׁאֵינָהּ מִשְׁתַּמַּעַת לִשְׁתֵּי פָּנִים.אֲנִי מוֹצֵאת. אֶת הַמַּחְבֶּרֶת.
סִימָנִים
לֹא בְּרוּרִים מְמַלְּאִים מִשְׁבְּצוֹת
בִּפְסֵיפָס שָׁחֹר, לָבָן, אָפֹר.הָעִקָּר לֹא לָצֵאת מֵהַקַּוִּים.
הָעִקָּר שֶרַחְבַלְסְקִי.
הָעִקָּר שֶׁלֹּא יִבְרַח לִי פִּיפִּי.
הָעִקָּר שֶׁהַמַּחְבֶּרֶת.בסּוֹף,
בַּסּוֹף אֲנִי מְבִינָה.
מַשְׁאִירָה אֶת לוּחַ הַכֶּפֶל מֵאָחוֹר וּמַכְפִּילָה, מְחַלֶּקֶת, מַפְחִיתָה וּמְחַבֶּרֶת
אוֹתִיּוֹת לְמִלִּים, אוֹתִיּוֹת לְמִלִּים, אוֹתִיּוֹת לְמִלִּים
וְאוֹמֶרֶת תּוֹדָה
לְרַחְבַלְסְקִי. -
-
”חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה.“ (משלי כב, פסוק ו)
—————–.רֶצֶף / ריבי זהר
אֵין רֶצֶף הֶגְיוֹנִי
אָמְרָה הַמּוֹרָה
לַיַּלְדָּה הַמְּצַיֶּרֶת שִׁיר.זֶה לֹא רֶלֶוַנְטִי
אָמְרָה הָאֵם לְבִתָּהּ
הַמְּאַבֶּקֶת מַדָּפִים בְּרִקּוּדדַּבְּרִי בְּרֶצֶף וְלֹא בִּמְקֻטָּע
אָמַר הָאִישׁ בְּכַעַס
לָאִשָּׁה הַיּוֹקֶדֶת יָם.וְרַק
הַמַּחַט הָרוֹקֶמֶת בְּרֶצֶף
מִקְטָע לְמַעְלָה
וּמִקְטָע לְמַטָּהיוֹדַעַת
יֵשׁ רְצָפִים אֲחֵרִים.___________
"והנה הסוד שלי. הוא פשוט מאוד: רק בלב אפשר לראות היטב. מה שחשוב באמת, סמוי מן העין." ( הנסיך הקטן) -
-
-
-
-
אבא
מֵאַבָּא שֶׁלִּי לָמַדְתִּי הִיסְטוֹרְיָה
שֶׁל הַמֵּאָה הָעֶשְׂרִים
וְגַם גֵּאוֹגְרַפְיָה
וְאַהֲבָה לְמַפּוֹת
וּלְכָל הַפְּרָטִים הַקְּטַנִּיםאֲבָל הַדָּבָר הַכִּי חָשׁוּב שֶׁקִּבַּלְתִּי מִמֶּנּוּ
הַשִּׁעוּר הֶחָשׁוּב מִכֻּלָּם
שֶׁלֹּא מְשַׁנֶּה כַּמָּה יָדַע צָבַרְתָּ
הָעִקָּר תִּהְיֶה בֶּן אָדָם. -
-
נאמנותי / שרון אסיסקוביץ
כָּל יוֹם בְּבֵית הַסֵּפֶר נִשְׁבַּעְתִּי
לְכַמָּה דְּגָלִים –
לְכֻלָּם הָיָה רֶקַע יָרֹק:
פַּעַם לַדֶּגֶל שֶׁל אֶרֶץ מָתֵמָטִיקָה,
פַּעַם לְדֶגֶל שֶׁל מְדִינַת סִפְרוּת
(וְהָיוּ עוֹד דְּגָלִים שֶׁדָּרְשׁוּ צִיּוֹת:
כְּמוֹ זֶה שֶׁל מַמְלֶכֶת הִיסְטוֹרְיָה
אוֹ זֶה שֶׁל אִימְפֶּרְיַת כִּימְיָה).
כָּל כָּךְ קַל הָיָה לְשַׁנּוֹת
אֶת נֶאֱמָנוּתִי –
הִסְפִּיק רַק רַעַשׁ צִלְצוּל. -
-
שלום אילן, מעלה את השיר שלי.
שִׂיחָה עִם בִּתִּי/ לימור אשכנזי אדלר
לֹא, זֶה לֹא אֱלֹהִים שֶׁשּׁוֹמֵר עָלֵינוּ
הִיא אָמְרָה.
זֶה בָּרוּר לָךְ, זֶה הַצָּבָא.
הַצָּבָא שֶׁגִּיַּסְתִּי לְהִלָּחֵם
בְּמַחֲשָׁבוֹת הַמַּחֲלִישׁוֹת,
כֹּחַ הָאָדָם שֶׁהֵצַּבְתִּי לְהִתְמוֹדֵד
מוּל הָרְעִידוֹת,
הַחוֹבְשִׁים שֶׁהִכְשַׁרְתִּי
לְהַזְרִיק אֶת אִינְפוּזְיַת הָעַכְשָׁו יָשָׁר לַדָּם.
כִּי אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה
אֲנִי חוֹזֶרֶת
לִחְיוֹת כְּמוֹ בֶּנְאָדָם. -
-
שׁוּעָל | אלי פוקס
לֹא מִתְגַּעְגֵּעַ לְבֵית הַסֵּפֶר
לֹא מִתְגַּעְגֵּעַ לְשׁוּם דָּבָר
קְפִיצָה בַּזְּמַן, לִזְמַן עַכְשָׁו
בְּלִי לְהַשְׁאִיר שָׁם שׁוּם סִימָןאַרְבָּעִים זָזִים בְּתוֹךְ קֻפְסָא
לִנְשֹׁם לְאַט מַהֵר בַּהַפְסָקָה
בֵּין שָׁמַיִם לְשִׁעוּרֵי בַּיִת
חַיִּים מִתְּעוּדָה לִתְעוּדָהוַאֲנִי זָנָב לְשׁוּעָלִים
לֹא מוֹצֵא אֶת עַצְמִי בְּשׁוּם פִּנָּה
רַק מְחַפֵּשׂ מִישֶׁהוּ שֶׁיַּחְלִיק לִי
אֵיזוֹ מִלָּה טוֹבָה עַל הַפַּרְוָההַיְּלָדִים..
לֹא כְּנֻפְיוֹת וְלֹא שֵׁדִים
מְשַׂחֲקִים בְּאֵשׁ
בַּלֵּב
וְהַמּוֹרִים…
לֹא מִפְלָצוֹת וְלֹא פּוֹשְׁעִים
מְשַׂחֲקִים בְּאֵשׁ
בַּלֵּב
אָז תַּגִּידוּ לִי..
מִי אָמַר "אֲנִי" וְלֹא קִבֵּל
כְּאֵבלֹא מִתְגַּעְגֵּעַ לְבֵית הַסֵּפֶר
לֹא מִתְגַּעְגֵּעַ לְשׁוּם דָּבָר
כָּל הַזְּמַן רַק עֲסוּקִים שָׁם בֵ
כַּמָּה אֲנִי לֹא טוֹב, לֹא מֻצְלָח, לֹא יָכוֹל אוֹ פּוֹטֶנְצְיָאלהַדָּבָר הַיְּחִידִי שֶׁעוֹזֵר לִי
זוֹ אַתְּ, כְּמוֹ תָּמִיד
מְחַיֶּכֶת מֵהַלֵּב
קְפִיצָה בַּזְּמַן, לִזְמַן עָתִידלֹא לִמְּדוּ אוֹתִי אֵיךְ לֶאֱהֹב
לֹא לִמְּדוּ אֵיךְ לְהַגְבִּיר אֶת הָאוֹר
מָצָאתִי אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁלִּי (כָּל כָּךְ) לְבַד
רַק אִתָּךְ אֲנִי יָכוֹל סוֹף סוֹף לִבְעֹר -
-
אַת
הַמִּכְנָסַיִם לֹא נִסְגָּרִים
וְהַבֶּטֶן מִשְׁתַּפֶּלֶת עַד לְקַו הַצַּלָּקוֹת הָאָרֹךְ
שֶׁנֶּחְתַּךְ פַּעֲמַיִם
בְּהֶפְרֵשׁ שֶׁל שָׁלוֹשׁ שָׁנִיםאֲבָל כְּשֶׁבִּתִּי בַּת הַשָּׁלוֹשׁ
מְבַקֶּשֶׁת לִלְבֹּשׁ
אֶת שִׂמְלַת הַנְּסִיכוֹת
וְלִשְׁזֹר בִּשְׁתֵּי צַמּוֹת הֲדוּקוֹת
אֶת שְׂעָרָהּ הַמְּתֻלְתָּל בִּפְרָאוּת,
אֲנִי מְטִיפָה לָהּ בְּלַהַט מִיסְיוֹנֵרִי
לְהַתְחִיל בְּגִיל צָעִיר
לְשַׁנֵּן אֶת הַמִּלִּים הַגּוֹאֲלוֹת:זִכְרִי!
בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁאַתְּ
כָּכָה זֶה טוֹב. -
-
אילן יקר שלום
שולחת לך כמה משיריי בנושא חינוך
מקווה שתמצא מהם,שִׁירַת הַשְּׁנִיצֶל / איריס שפירא ילון
בִּתִּי בִּקְּשָׁה שְׁנִיצֶל.
הָיִיתִי עֲסוּקָה בְּעַצְמִי,
בִּבְחִישַׁת נַפְשִׁי בִּכְתִיבָה,
ולֹא רָצִיתִי לְהָשִׁיב לָרְעֵבָה בִּשְׁלִילָה
אָז נִסִּיתִי לְעַרְבֵּב חֲרוּזִים
בַּבְּלִילָה.מִמְּחוֹזוֹת שִׁירָה סוֹחֲפִים
הִתְעוֹרַרְתִּי לְשַׁאֲגַה –
בֶּהָלַת שְׁנִיצֵלִים שְׂרוּפִים.
וְהַבַּת זָעֲפָה, נֶעֱלֶבָה –
בְּאֵיזוֹ זְכוּת?
אִמָּא אַתְּ שׂוֹרֶפֶת אֹכֶל,
אַתְּ לֹא בִּדְרִיכוּת.כְּשֶׁתִּהְיִי אִמָּא,
תִּזְכְּרִי יַלְדָּתִי הַטּוֹבָה,
שְׁנִיצֶל שָׂרוּף – הוּא תִּקְוָה!
אַל תִּשְׁכְּחִי
אַתְּ אֲהוּבָה,
אַל תִּשְׁכְּחִי לְהַאֲמִין,
אַל תִּשְׁכְּחִי לַחֲלֹם.שֶׁלֹּא אֵרָדֵם בַּשְּׁמִירָה / איריס שפירא ילון
אַף אֶחָד לֹא בֶּאֱמֶת יָכוֹל לִשְׁמֹר עָלַיִךְ.
רַק אַתְּ שׁוֹמֶרֶת.
בַּמִּרְוָח הֶעָדִין, בַּמִּטָּה, בַּמִּטְוָח,
כְּשֶׁמַּגָּע מִתְקָרֵב
מְבַקֵּשׁ לִפְגֹּשׁ בָּךְ.לפני שמַּצָּבֵךְ מִתְהַפֵּךְ
הִצָּמְדִי לַהוֹרָאוֹת.
שְׁמָרֵי גְּבוּלוֹת כְּשֶׁהָרוּחוֹת מִתְגַּבְּרוֹת,
בִּדְקִי עִם עַצְמֵךְ מָה גּוּפֵךְ
צָרִיךְ עַכְשָׁו?שִׁמְרִי עָלַיִךְ אַגָּן קָדוֹשׁ,
מֶרְחָב מוּגָן,
לִפְנֵי הַכִּוּוּץ,
לִפְנֵי שֶׁיִּכְאַב.שַׁנְּנִי: אחזיר עֲטָרָה לְהַכָּרָה –
הַדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה הִיא הַקְּצָרָה.
אֵין דָּבָר שָׁלֵם, מְשֻׁחְרָר וּפָתוּחַ
מִמֶּנִּי קַּשּׁוּבָה לְסך חֲלָקַי
בְּתוֹךְ גּוּף שָׁמוּר ובָּטוּחַ.חֲבֵרוּת אֱמֶת / איריס שפירא ילון
בַּקְשִׁי לִהְיוֹת
החֲבֵרָה-הֲכִי-טוֹבָה-שלך.הַחֲבֵרָה שֶׁלֹּא תַּגִּיד לָךְ –
אַתְּ מְכֹעֶרֶת,
אַתְּ לֹא מַסְפִּיקָה,
אֵין לִי זְמַן בִּשְׁבִילֵךְ.חֲבֵרָה מַּקְשִׁיבָה קְרוֹבָה
רוֹאָה אוֹתָךְ חֲשׁוּבָה
מְחַבֶּקֶת אֶת לִבֵּךְ
אֶת הִשְׁתַּדְּלוּתֵךְ
תּוֹמֶכֶת תִּקְוָה בְּקִרְבֵּךְ
תּוֹמֶכֶת אֱמוּנָה בְּקִרְבֵּךְ
שְׂמֵחָה בְּשִׂמְחָתֵךְ
שׁוֹאֶלֶת לְעֹמֶק שְׁלוֹמֵךְ
מַכִּירָה יָפְיֵךְ בְּפַשְׁטוּתֵךְ
בֶּאֱמֶת חִיּוּכֵךְ, אֶת כּוֹחֵךְ,
אֶת צְחוֹקֵךְ
וּצְלִילוּת דִּמְעוֹתַיִךְ,
מְחַזֶּקֶת יָדַיִךְ.
לְצִדֵּךְ, בַּעֲדֵךְ,
גַּם אִם אִכְזַבְתְּ.מַּזְכִּירָה שֶׁיֵּשׁ אוֹתָךְ
שָׁלוֹשׁ דּוֹרוֹת וּכְבִיסָה נִצְחִית / איריס שפירא ילון
שׁוּב אִיבַּדְת לִי אֶת הַחוּלְצָה,
קוֹבַעַת בִּתִּי, בְּטוּחָה וּסְמוּכָה
שֶׁסַּל הַכְּבִיסָה
הוּא שֵׁד נֶעֱלַם עֲנָקִי
שֶׁשּׁוֹאֵב אֵלָיו בִּנְגִיסָת שְּׁאִיבָה
כָּל-מָה-שֶׁלֹּא-נָקִי,
וּמִשָּׁם לֹא חוֹזְרִים.זוֹ לֹא הַכְּבִיסָה, בִּתִּי,
אֵלּוּ הַנְּעוּרִים.**
מִתְקַלֶּפֶת מֵהַחֲזִיָּה, הִגַּעְתִּי מֵרָחוֹק.
רֵיחַ מְרַכֵּךְ מָתוֹק
עַל בִּגְדֵי-בַּיִת נוֹחִים,
רַכִּים כִּפְלוּמַת אֶפְרוֹחִים.בְּתוֹכָם, הַכֹּל נֶעֱלַם,
גַּם חִסְפּוּס הָעוֹלָם.***
"הַכֹּל יֵרֵד בַּכְּבִיסָה"
{תְּשׁוּבָת אִמִּי לְכָל דְּאָבָה}-
שבת שלום איריס,
אלה שירים פשוט נהדרים. אושרייך שיש לך יחסים כאלה
עם בתך. מכולם נדמה לי ש'לא ארדם בשמירה' הוא חזק
במיוחד, אבל גם 'שלושה דורות וכביסה נצחית' נהדר, עם
הדימויים שבו – שֶׁסַּל הַכְּבִיסָה
הוּא שֵׁד נֶעֱלַם עֲנָקִי
שֶׁשּׁוֹאֵב אֵלָיו בִּנְגִיסָת שְּׁאִיבָהוגם
מִתְקַלֶּפֶת מֵהַחֲזִיָּה, הִגַּעְתִּי מֵרָחוֹק.
רֵיחַ מְרַכֵּךְ מָתוֹק
עַל בִּגְדֵי-בַּיִת נוֹחִים,
רַכִּים כִּפְלוּמַת אֶפְרוֹחִים.באמת תענוג.
אילן.
-
-
לא יֵצא ממך דבר / רם הרשטין
לֹא יֵצֵא מִמְּךָ דָּבָר,
גָּעֲרָה בִּי הַמְּחַנֶּכֶת
בְּסוֹף הַמַּחֲצִית הַשְּׁנִיָּה
בְּכִתָּה ט' בְּתִיכוֹן נִבְעָר.בְּטָעוּת הִגַּעְתָּ,
מְקוֹמְךָ לֹא כָּאן,
פַּנֵּה מָקוֹם לְחַכְמֵי שְׁכוּנָה
לֹא לְהַפְרִיעַ לְדוֹר הַבִּינָה.אַתָּה חַלָּשׁ וְכוֹשֵׁל,
רָגִישׁ, מוֹעֵד וְנוֹפֵל.
זֶה גָּדוֹל עָלֶיךָ מוֹנִים,
אֵין סִכּוּי
שֶׁתִּשְׁתַּנֶּה,
לֹא יֵצֵא מִמְּךָ דָּבָר.אֲנִי
מוֹרָה.
מְחַנֶּכֶת.מְסָרֶסֶת.
-
-
פִיזִיקָה/ לאה
לְהוֹרַי הָיָה הִגָּיוֹן כָּזֶה
שֶׁאִם אֵינִי אֲהוּבָה
בְּבֵית הַסֵּפֶר
בַּשְּׁכוּנָה
וּבַבַּיִת-
אֲנִי אֲשֵׁמָה
כִּי פָּשַׁעְתִּי
וְהָיוּ מְדַקְלְמִים לִי
אֶת חֹק הַפְּעֻלָּה וְהַתְּגוּבָה שֶׁל נְיוּטוֹן.
לָקַח לִי שָׁנִים לְהַכִּיר בַּכְּאֵב
שֶׁגָּרְמוּ לִי עֵקֶב אִי יְכֹלְתָּם
לְהַכִּיר בַּכְּאֵב
וְעוֹד שָׁנִים אֲרֻכּוֹת אַחַר כָּךְ
לְלַמֵּד אֶת עָצְמִי
שָׂפָה חֲדָשָׁה שֶׁל חֶמְלָה.
אֲנִי עֲדַיִן לוֹמֶדֶת. -
-
נָרָטִיב / לאה
הִכַּרְתִּי אֶת הַמֻּנָּח
בְּשִׁעוּר הִיסְטוֹרְיָה בְּכִתָּה ח'
כְּשֶׁהַמּוֹרָה סִפְּרָה שֶׁאַרְצוֹת הַבְּרִית
נִצְּחָה אֶת הַנָּאצִים.
לִיבִּי נֶחְמַץ
כִּי נִזְכַּרְתִּי בְּסַבָּא רַבָּא שֶׁלִּי
הָאֶחָד, הַשֵּׁנִי וְהַשְּׁלִישִׁי
שֶׁלָּחֲמוּ בַּמִּלְחָמָה הַגְּדוֹלָה
וְחָזְרוּ עִם עִטּוּרִים לְמַכְבִּיר
וְעִם עִטּוּרִים מְפֻקְפָּקִים,
רַבִּים עוֹד יוֹתֵר
בַּגּוּף וּבַנֶּפֶשׁ.
הָרְבִיעִי, אַגַּב,
נֶעְדַּר עַד הַיּוֹם.
אֶת סִפּוּרֵי הַגְּבוּרָה שֶׁלָּהֶם
יָדַעְתִּי בְּעַל פֶּה מִגִּיל קָטָן
וְגַם יָדַעְתִּי
שֶׁאַף אֶחָד מֵהֶם
לֹא הָיָה אָמֵרִיקָאִי,
שֶׁיֵּשׁ נָרָטִיב אַחֵר
וְשֶׁמּוֹרִים לֹא יוֹדְעִים הַכֹּל. -
-
קְרִיטֶרְיוֹנִים / לאה
בְּטֹפֶס לְבַקָּשַׁת הַמִּלְגָּה
אֵי שָׂם בִּתְחִלַּת הַתֹּאַר הָרִאשׁוֹן
נִתְקַלְתִּי, אֵיךְ לֹא,
בִּסְעִיף הַשְׂכָּלַת הָאָב
אָז סִמַּנְתִּי "תִּיכוֹנִית".
לֹא הָיוּ שָׁם שׁוּרוֹת
לִכְתֹּב בְּתוֹכָן אֶת כָּל הַסִּפּוּר
עַל הַיַּלְדוּת הַקָּשָׁה שֶׁעָבַר
עַל הָאַנְטִישֵׁמִיּוּת
הַהֲגִירָה הַטְּרָאוּמָתִית
אַלְכּוֹהוֹלִיזְם רַב דּוֹרִי
הָעֹנִי
וָעוֹד.
לֹא קִבַּלְתִּי מִלְגָּה. -
-
שלום רב,
אני מצרפת שיר נוסף שלי לנושא חינוך ומקוה שיימצא ראוי
תמי קויפמןמבטים
בַּסָּלוֹן שֶׁתְּרִיסִים אִיטַלְקִיִּים מְעַטְּרִים אֶת חַלּוֹנוֹתָיו,
נָעוֹת עֵינָיו שֶׁל סָבִי אֶל דַּפָּיו הַנּוֹצְצִים
שֶׁל הַ- National Geographic
מְרַחֲפוֹת בֵּין יַבָּשׁוֹת וְיַמִּים,
מְפַנּוֹת מָקוֹם לִצְלִילָיו שֶׁל שֵׁבֶט אַפְרִיקָאִי אָבוּד
וּכְבָר אָז רָצִיתִי לִרְאוֹת.
אַתָּה מַבִּיט בִּי
וּבְרֶגַע מָתוֹק אֶחָד אֲנִי מְקַיֶּמֶת דִּיאָלוֹג פָּתוּחַ עִם אֶרֶץ פְּלָאוֹת,
וּצְלִילֵי חֲלִילָן מִבַּגְדָּד
מְמַגְנְטִים אֶת יָדַי אֶל מַדַּף הַסְּפָרִים.
וּכְבָר אָז רָצִיתִי לָדַעַת.
מִבַּעַד לַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ שֶׁל הַבַּיִת שֶׁבָּנִיתִי,
מִתְבּוֹנֵן בִּי בְּשַׁלְוָה עֵץ הַלִּימוֹן, שׁוֹפֵעַ פְּרִי, שָׁנָה אַחַר שָׁנָה.
נוֹשֶׁמֶת אֶת הַקֶּצֶב,
אֲנִי מַמְרִיאָה אִתְּךָ לִצְלִילָיו שֶׁל שֵׁבֶט אַפְרִיקָאִי אָבוּד. -
-
עניין לדאגה / שחף ארז
– הוּא כְּלָל לֹא מַקְשִׁיב
בַּשִּׁעוּר. נִרְאֶה שֶׁבּוֹהֶה בֶּחָלָל
וְחוֹלֵם. יֵשׁ פֹּה עִנְיָן
לִדְאָגָה.– בְּהֶחְלֵט עִנְיָן לִדְאָגָה
וְחָשׁוּב לָשִׂים לֵב,
הַאִם כְּשֶׁחָזַר יָדַע לְסַפֵּר
לְהֵיכָן הִפְלִיג
וּבְאֵילוּ עוֹלָמוֹת הוּא בִּקֵּר?הַאִם נֶאֱבָק בְּקַשְׂקַשׂ הַדְּרָקוֹן
אוֹ שֶׁהִרְכִּיב מְכוֹנִית מֵרוֹץ מִקַּרְטוֹן?
וְאוּלַי נִסָּה לִתְפֹּס אֶת יַלְדֵי
הַשָּׂדֶה? אוֹ שֶׁעַל גַּבּוֹ
שֶׁל פאלקור נִשָּׂא?בְּהֶחְלֵט עִנְיָן לִדְאָגָה וְחָשׁוּב
לָשִׂים לֵב
מָה קָרָה כְּשֶׁחָזַר,
הַאִם הַנִּיצוֹץ בְּעֵינָיו
עֲדַיִין נִשְׁאַר? -
-
לָצֵאת מֵהַכֵּן/ נחשון מאיר
כָּל גּוֹזָל עוֹזֵב אֶת הַקֵּן
וְכָל נַעַר יוֹצֵא מֵהַכֵּן.
מַפְסִיק לִהְיוֹת יֶסְמֵּן
מַפְסִיק לַעֲנוֹת אָמֵן
עַל כָּל בְּרָכָה.
רַק צִפּוֹרִים זְקֵנוֹת נִשְׁאָרוֹת בַּכֵּן.
הוּא מַתְחִיל לִרְאוֹת אֶת מָה שֶׁאֵין
וּמוֹרֵד בְּמָּה שֶׁיֵּשׁ
מַפְסִיק לְבַקֵּשׁ
וּמַתְחִיל לִדְרוֹשׁ.
הוּא מְגַלֶּה אֶת הֲלֹא שֶׁלּוֹ.
הוּא בָּטוּחַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ כַּנְפֵי נֶשֶׁר
וּפוֹרֵשׂ אֶת כְּנָפָיו הַשְּׁבִירוֹת,
מְנַסֶּה לָעוּף,
וּמִתְרַסֵּק.
אִמָּא רוֹצָה לְהָגִיב
אֲבָל אַבָּא מְסַמֵּן –
אֵין מָה לְהַגִּיד.
זֹאת דֶּרֶךְ חַתְחַתִּים
שֶׁהוּא חַיָּב לַעֲבֹר.
זֹאת דֶּרֶךְ הַצִּפּוֹר.
לָצֵאת מֵהַקֵּן בְּטֶרֶם עֵת
וְלִפֹּל.
וְלָקוּם.
וְלִפֹּל.
וּלְהִלָּחֵם עַל הַכֹּחַ לָעוּף
וְלֹא לָשִׁים לֵב שֶׁהַמִּלְחָמָה עָצְמָה
מַחֲזֶקֶת אֶת הַכְּנָפַיִם.
וְאָז זֶה מַגִּיעַ
וּמַפְתִּיעַ.
וְהַנַּעַר אָמְנָם עוֹזֵב אֶת הַכֵּן
אַךְ כְּמוֹ הַגּוֹזָל
הוּא רַק חִפֵּשׂ מָקוֹם בָּעוֹלָם
לִבְנוֹת כֵּן חָדָשׁ. -
-
הַמַּדְרִיךְ לְגִדּוּל עֵץ מֵנִיב מִבְּרֵאשִׁית
סָבָתִי, חֶמְדַּת לִבִּי, אֵשֶׁת אֲדָמָה,
שָׁבָה וְהִשְׁמִיעָה וְלִבִּי הַקָּט גָּמַע:"לְמַעַן יַכּוּ הַשָּׁרָשִׁים,
מוּטָב לַחְרֹשׁ הָאֲדָמָה,
וּלְאַוְרָר וּלְרַכֵּךְ וּלְהָקֵל עַל הַקְּלִיטָה.
לִשְׁתֵּי רַגְלָיו,
לְרֹאשׁ מוּרָם,
לְלֵב פּוֹעֵם לָבֶטַח גַּם.מִשֶּׁהִכּוּ הַשָּׁרָשִׁים,
עֵת לְטַפֵּחַ הַנִּיצוֹץ.
גַּם נְדַשֵּׁן בְּרוֹב בְּחֶמְלָה,
לֹא נִתְקַמֵּץ עַל הָעֶדְנָה, הַרְבֵּה עֶדְנָה,
הִיא, הִיא הַסּוֹד לְרַב שִׁפְעָהּ.וּכְשֶׁעָלִים יְבַצְבְּצוּ וְיֶאֱרַךְ גִּבְעוֹל,
נִתְמֹךְ וּנְחַזֵּק,
נִתַּן לוֹ יָד, נֹאהַב בְּקוֹל.
וּנְלַבֶּה אֶת נִיצוֹצוֹ,
עַד שֶׁיִּבְעַר הוּא מִקִּרְבּוֹ בְּרַב חֶדְוָה.וּכְשֶׁהַגֶּזַע עַב דַּיּוֹ,
אֲזַי לְאַט נְשַׁחְרְרוֹ.
כָּעֵת נָכוֹן הוּא לַעֲמֹד,
בִּפְנֵי סוּפוֹת עוֹקְרוֹת גְּזָעִים,
שֶׁל אֵלֶּה שֶׁ'חֻשְּׁלוּ' מִבְּרֵאשִׁית".-
-
שלום אילן,
תודות רבות על תגובתך ושמחה על כך שניתן לחוש נוכחותה של סבתי בשיר.
בשיר הזה מועברת גם ביקורת (אולי סמויה מידי) על הדרך הנוספת שבה ניתן לגדל הילדים, והינה באמצעות מה שקרוי היום "חישול", על ידי יצירה מכוונת של תנאים שמקשים על הילדים או על ידי מניעה מכוונת של מתן סיוע (כשהדבר דרוש כמובן – כמו למשל שליחת ילדים מסויימים למסגרת ה'רגילה' מתוך אידיולוגיה של חישול ולא כי המסגרת תואמת את צרכי הילד).
הביקורת הזו באה לידי ביטוי בבית האחרון, בו אני מנסה להדגיש שמי ששורשיו נקלטו כראוי ונתמך דיו (אך לא מידי) במהלך הצמיחה יעמוד בפני הסופות, שבמקביל עוקרות את העצים שחושלו מתחילת תהליך הגדילה שלהם, ולכן תהליך הקליטה והצמיחה שלהם לא אפשרו להם לייצר עוגן והיאחזות טובה בקרקע.
התלבטתי ביני לבין עצמי ולבסוף החלטתי להעלות את הנושא בצורה מכוונת דווקא בשורה האחרונה של הבית האחרון, מכיוון שעד אז מרבית הקוראים בוודאי יסכימו אינטואיטיבית עם הכתוב, בעוד שהשורה האחרונה עשויה לגרום להעלאת שאלות בנוגע לדרך גידול זו או אחרת.
-
-
”חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה.“ (משלי כב, פסוק ו)
.רֶצֶף / ריבי זהר
אֵין רֶצֶף הֶגְיוֹנִי
אָמְרָה הַמּוֹרָה
לַיַּלְדָּה הַמְּצַיֶּרֶת שִׁיר.זֶה לֹא רֶלֶוַנְטִי
אָמְרָה הָאֵם לְבִתָּהּ
הַמְּאַבֶּקֶת מַדָּפִים בְּרִקּוּדדַּבְּרִי בְּרֶצֶף וְלֹא בִּמְקֻטָּע
אָמַר הָאִישׁ בְּכַעַס
לָאִשָּׁה הַיּוֹקֶדֶת יָם.וְרַק
הַמַּחַט הָרוֹקֶמֶת בְּרֶצֶף
מִקְטָע לְמַעְלָה
וּמִקְטָע לְמַטָּהיוֹדַעַת
יֵשׁ רְצָפִים אֲחֵרִים."והנה הסוד שלי. הוא פשוט מאוד: רק בלב אפשר לראות היטב. מה שחשוב באמת, סמוי מן העין." ( הנסיך הקטן)
-
-
-
-
חָלָל/לימור עזריה
זֶה קָרָה בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה בּוֹ הִרְהַרְתִּי בַּאֲרוּבּוֹת עֵינַיִיךְ שֶׁהִשְׁתַּקְּפוּ בְּעֵינַיי מְרַפְרְפוֹת
שֶׁאֲנִי דִּימִּיתִי אוֹתָם אָז לְמִנְהָרוֹת חֲלוּלוֹת וַחֲשׁוּכוֹת.
בַּיּוֹם בּוֹ נִזְכַּרְתִּי כֵּיצַד נִיסִּיתִי לְהַנִּיחַ צְלִילִים
בְּפִיךְ, בְּכַף יָדֵךְ
וּמָה שֶׁחַשְׁתִּי הָיָה
חָלָל רֵיק
וְאָזְנַי שֶׁשָּׁמְעוּ אוֹתָךְ נוֹהֶמֶת קְצוּבוֹת
" אִמָּא אִמָּא "
וְגוּפֵךְ הַמְּסוּרְבָּל דּוֹאֵב
וְיָדַיִיךְ אֵינָן יוֹדְעוֹת אֶת רַגְלַיִיךְ וּשְׂמֹאלֵךְ וִימִינֵךְ אֶת
תְּמוֹלֵךְ.
זֶה קָרָה בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה בּוֹ שָׁאַלְתִּי אֶת לִיבִּי
"לְשֵׁם מָה..? ".
אָז
נָפַחְתְּ אֶת נִשְׁמָתֵךְ
וְהוֹתַרְתְּ
חָלָל בְּנַפְשִׁי הַפְּצוּעָה. -
-
-
איזה כיף, סוף סוף אירוע כתיבה בו אני יכול לחלוק קצת, מסיפורי החינוך של אמא שלי. חינוך קשוח – אך אוהב
מקווה שתיהנו מהקריאה כמו שנהניתי מהכתיבה (:חִנּוּךְ בִּנְסִיעָה / יוֹחַאי סַעַר
"פַּעַם אַחֲרוֹנָה שֶׁאַתָּה צוֹעֵק בָּאוֹטוֹ!
אַחֶרֶת אַתָּה חוֹזֵר הַבַּיְתָה בָּרֶגֶל"
עִם חִיּוּךְ חֲסַר פַּחַד עָנִיתִי
"נִרְאֶה אוֹתְךָ"
בְּרֶקְס פִּתְאוֹמִי כִּמְעַט הֵעִיף אוֹתִי קָדִימָה
"צֵא"
עָמַדְתִּי בָּרְחוֹב מְרֻצֶּה מֵעַצְמִי
עִם יָדַי בַּכִּיסִים חִכִּיתִי
שֶׁאִמָּא רַק תְּחַתְּנֵן שֶׁאֶחְזֹר..
וְהִמְשַׁכְתִּי לְחַכּוֹת שֶׁהִיא הִתְחִילָה לִנְסֹעַ
וְחִכִּיתִי גַּם שֶׁהִיא עָבְרָה אֶת הָרַמְזוֹר
"אִמָּא רֶגַע!" וְהִתְחַלְתִּי לָרוּץ
-
-
למורתי לספרות.
רַעַשׁ לָבָן:
גַּם אִם אָמַרְתְּ אֱמֶת
שְׁקָרַיִךְ עֲטָפוּהָ וְכָבְלוּ בְּשָׁנִי
וְגַם אִם לִמַּדְתְּ דָּבָר מְחֻדָּשׁ
כְּזָבַיִךְ נִכְרְכוּ סְבִיב הַסְּפָרִים
קוֹבְרִים דִּבְרֵי חֲכָמִים בַּדְּבָרָיִךְוְלִמַּדְתְּ מֵחָדָשׁ אֶת שֶׁיָּדַעְתִּי
וְהַסְבָּרַת אֶת שֶׁשָּׁכַחְתִּי מִקְּדָם
וְגַם אִם חִדַּשְׁתְּ אֶת שֶׁהֵבַנְתִּי
הֲרֵי שֶׁפָּגַעַתְּ בִּי כָּל כָּךְ שֶׁאֶדְּמַםשְׁקָרַיִךְ נוֹצְצִים כְּעָדַיִי עֲנָקִים
חוֹנְטִים צַוָּארֵךְ בִּצְעִיפָם הַפּוֹרֵחַ
וְגַם אִם אָמַרְתְּ דְּבַר מָה
לֹא שָׁמַעְתִּי
הַפַּעַם
-
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.
Warning: call_user_func_array() expects parameter 1 to be a valid callback, class 'TIELABS_BBPRESS' does not have a method 'share_buttons' in /home/ishinfel/domains/isheinfeld.com/public_html/wp-includes/class-wp-hook.php on line 307