לוחמים/שלי צ'קלין
לוֹחֲמִים
שֶׁעַל נִצְחוֹנוֹתֵיהֶם
אוֹת הוֹקָרָה לֹא מְקַבְּלִים
יוֹדְעִים
שֶׁקְּרָבוֹת עוֹד יִהְיוּ
וְאוּלַי אַף יוֹתֵר קָשִׁים
כִּי לַנֶּפֶשׁ אֵין סוֹף
פַּעֲלוּלִים וְתַחְבּוּלוֹת
וְאֵין כַּדּוּר שֶׁיַּשְׁתִּיק לְגַמְרֵי
אֶת הַמַּכּוֹת הַבָּאוֹת
לוֹחֲמִים
מִי יִתֵּן שֶׁיָּנוּחוּ
וְיִהְיֶה לָהֶם קְצָת שֶׁקֶט
בְּמוֹחָם הַקּוֹדֵחַ
בְּנַפְשָׁם הַנֶּחְנֶקֶת
וְיוֹם אֶחָד
גַּם אוֹתִי וְגַם אוֹתְךָ
יַכִּירוּ
לַמְרוֹת שֶׁמִּלְּהֵחָשֵׂף
הַקּוֹלוֹת הִזְהִירוּ
