חד הורי(ת) יקר(ה)

כבר כמה ימים שאני רוצה לכתוב לך, אבל זה לא מסתדר. כחד הורי(ת) אתה ודאי מבין למה. אבל בכל זאת חשוב לי לחלוק אתך כמה תובנות לגבי החיים כהורה יחידני (כמה שאני שונא את הביטוי הזה) עם ילדים. אז ככה:

1. זה בסדר גמור שאתה עושה כמה דברים במקביל. קוראים לזה מולטי טאסקינג, וזו יכולת הכרחית כשמדובר בגידול ילדים לבדך. אז כן, אפשר להחליף את מלתחת הקיץ במלתחת החורף, כולל מיון בגדים למסירה ובגדים לשמירה לעונה הבאה, בעוד הילדים משחקים למרגלותיך, שואלים שאלות וגם מקבלים תשובות, עושים קקי וצריכים החלפה, מבקשים בקבוק מטרנה, וכל זה כשאת מתזזת בין דבר למשנהו. המחיר היחיד שיש לעשייה הזאת, של דברים במקביל, הוא, במקרה הגרוע, כאב ראש או מתח מרוב ריבוי משימות, ובמקרה הפחות גרוע פשוט עייפות גדולה, שתנחת עליך בסוף היום, ובצדק.

2. זה מובן מאליו שאינך יכולה לתת לילדיך מאה אחוז של תשומת לב. הם יודעים זאת ממש כמוך. אז אל תנסי לעשות מה שאת לא יכולה. תני לכול ילד את תשומת הלב שהוא זקוק לה, בשעה שהוא זקוק לה, ואם אינך יכולה להעניקה לו באותו רגע שבו הוא מבקש, למשל, שתרימי אותו על הידיים, או תושיבי אותו בחיקך ותחבקי ותלטפי אותו, עשי כן מעט מאוחר יותר. הילדים זקוקים לאהבה, הם גם זקוקים לידיעה שהמבוגר שלצידם מתפקד כראוי, שומר על מסגרת החיים ועל סדר היום שלהם ומודע לצורכיהם, אך גם לצרכיו.

3. לגבי טבעי שאת הסקס את מתזמנת לרצועת זמן צרה, בבוקר נדיר שבו הילדים במעון ואת פנויה, או בין שמונה בערב, כשהם נרדמים, לבין אחת עשרה וחצי בלילה, כשהם מתעוררים כדי לבקש עוד בקבוק או כדי לנסות את מזלם ולעבור לישון אתך במיטתך. אין לך דרך אחרת, גם לא זמן אחר, כדי לספק את הצורך שלך באהבה. אז אם הילד קם באמצע, וזה קורה, אפשר פשוט להגיד לו שאבא או אימא צריכים חיבוק ונישוק, ושהאיש או האישה שעימם הם נמצאים כרגע באו כדי להתחבק ולהתנשק איתם. ואז לנשק אותו, לחבקו אליך ולהשיבו אל מיטתו.

4. אפשר להספיק הכול. זה רק פונקציה של תכנון זמן וראייה קדימה. הבוקר קמתי בשש, ברבע לשבע כבר יצאתי עם הילדים בעגלה אל תחנת האוטובוס, כדי שאספיק להביאם אל המעון לפני שיתחיל לרדת גשם. משם רצתי למכון הכושר, אבל מקץ עשרים דקות של אימון אירובי התקשרתי לרופא השיניים שלי, וכשאמר לי שהוא פנוי לקבל אותי כעבור חצי שעה בדיוק, עזבתי את האימון, התקלחתי ולקחתי אליו מונית, כדי להגיע בזמן. וממנו לקחתי מונית לסופרפארם כדי לקנות אנטיביוטיקה, ומשם עברתי דרך פסטיסטרי כדי לקנות לי מאפים רכים, שאוכל ללעוס, לארוחת הבוקר, והגעתי לדלת ביתי בדיוק בחמישה לעשר, כשחברי וחברות הסדנה לכתיבה שלי כבר עמדו וחיכו לידה. הכול אפשרי. הכול עניין של תכנון זמן. כולל זה, שכדאי לזכור לקחת כדור נגד חומציות בקיבה כבר במכון הכושר, כדי שתוכל לאכול ארוחת בוקר מהירה עם צאתך מרופא השיניים ולפני תחילת הסדנה. או, שאת האנטיביוטיקה תיקח רק בארבע אחר הצהריים, כי עליך ליטול אותה בהפרש של שמונה שעות, ואז תיקח בחצות – ולמחרת בשמונה בבוקר, בדיוק הזמנים המתאימים לך, כהורה יחיד.

5. זה בסדר לקרוא ברצועות זמן צרות, למשל, על הסטפר בחדר הכושר, ולכתוב ברצועות זמן צרות. זמן אחר פשוט אין לך וגם לא יהיה. אף אחד לא עומד לנדב לך מאגר שעות וימים עודפים די לכתוב בהם את יצירת חייך, או כדי ליהנות מקריאת ספר טוב. הזמן עכשיו הוא הזמן שיש לך, ולכן נצלי אותו עד תומו.

6. חברים הם אנשים יקרי ערך. אבל אם את חושבת, שאת עוד יכולה להרשות לעצמך שיחות נפש במשך שעות, בבית קפה, עם חבר או חברה טובים, את טועה. זה כבר לא יקרה. תוכלי להיפגש עם חבר או חברה רק בבית שלך, ברצועות הזמן האמורות לעיל, לעתים בחושך, כדי לא להעיר את הילדים, או לנהל איתו שיחת טלפון בחצר, מאותה סיבה. אופציה אחרת היא לקבוע עם החברים בזמן הבילוי עם הילדים, אבל אז להבהיר להם מראש, שאין לך זמן לשיחות נפש, ושאתה מצפה שיעזרו לך לבדר את הזאטוטים ולהשגיח עליהם, כי דרך אחרת אין.

7. הפרנסה יורדת כשאתה הורה יחיד. זו עובדת חיים. את הפרנסה אתה מוכרח לקיים, ועליך לדחוף אותה באותן רצועות זמן צרות העומדות לרשותך. לפני שהילדים קמים, כשהם במעון או אחרי שהם נרדמים. וכן, הפרנסה מתחרה בסקס, בבילוי עם חברים, בקריאה ובכתיבה שלך. ובדרך כלל היא מנצחת. וברירה אחרת אין בידך, אם אתה לא רוצה להפוך את ילדיך לנזקקים.

8. אף פעם לא יהיה זמן אחר, אף פעם לא יהיה כסף אחר, אף פעם לא תהיה חופשה חלומית, ואף אחד לא מחכה לך עם משאית המדליות מעבר לסיבוב. החלטת להיות חד הורי(ת), סבבה. אל תחפש עזרה מן הרשויות – מעבר למה שהן מקנות (נקודות זיכוי במס, סבסוד מעון לילדים, סיוע בבייביסיטר וכיו"ב במקרה של משפחה חד הורית גדולה, הכול נמצא באינטרנט). בחרת להיות חד הורי(ת) או הגעת לזה כתוצאה מנסיבות החיים, עכשיו חייכי והשתדלי ליהנות מזה. ויש לך ממה.

9. יש לך מזל גדול שאת לא צריכה לחלוק עם איש את גידול הילדים, להתווכח על דרכך איתם, לנהל שיחות מתישות על הדרך לחנכם ומה חשוב בעיניו או בעיניך יותר, וכך הלאה. אין לך עזרה מאיש, אך גם אין לך ניג'וסים מאיש. את לבדך. הילדים שלך הם התוצר שלך במאה אחוז. במידה רבה גם גם ההשתקפות שלך בהם. עכשיו עשי את המיטב כדי שיעברו אותך.

10. תודי שאת נהנית. תודי שההורות היחידנית היא החוויה הכי משמעותית בחייך, האתגר הכי מפעים ומגרה, המקור הכי עמוק לסיפוק נפשי. תודי שאת רוצה עוד ילדים.

הכל כך מנוסח הן לזכר והן לנקבה, הן לחד-הוריים והן לחד-הוריות. אני מתנצל/ת אם הובנתי אחרת. בתור אבא-אימא יחיד אני לפעמים מתבלבלת.