כַּאֲשֶׁר אַתָּה מְגַדֵּל בַּעַל חַיִּים
אַתָּה לוֹמֵד לְהַקְשִׁיב לוֹ, לָדַעַת
מָתַי הוּא רָעֵב, מָתַי הוּא מִתְלוֹנֵן
עַל מֶזֶג הָאֲוִיר, מָתַי כּוֹאֵב לוֹ
וּמָתַי הוּא מְבֹהָל, אוֹ מְקוֹנֵן.
הַבֹּקֶר שָׁמַעְתִּי אֶת מְצוּקָתָן.
מִהַרְתִּי הַחוּצָה. לֹא טָעִיתִי.
שְׁחוֹרָה שָׁכְבָה פְּשׁוּטַת אֵיבָרִים
עַל מַצָּע הַגֶּזֶם הֶחָדָשׁ, וּמִבֵּין רַגְלֶיהָ
נִכַּר כִּי נִגָּר פֶּרֶשׁ רַב.
שְׁחוֹרָה מֵתָה. אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה
מְחֻסֶּנֶת. וַחֲבֵרוֹתֶיהָ הִסְתוֹפְפוּ
בְּקַדְמַת הַלּוּל, בְּקִינָה.
מִהַרְתִּי לִטֹּל שַׂקִּית נַיְלוֹן עָבָה
שֶׁל "סְטִימַצְקִי," הִכְנַסְתִּי אוֹתָהּ לְתוֹכָהּ
וְהִרְחַקְתִּי אוֹתָהּ מִן הַלּוּל. מְלֵא צַעַר.
עִנְיָן אֶחָד הוּא לְהִפָּטֵר מִזְכָרִים שֶׁרָבוּ
בֵּינֵיהֶם בַּלּוּל. עִנְיָן אֶחָד לְגַמְרֵי הוּא
לְאַבֵּד תַּרְנְגֹלֶת יְפַת כָּנָף, מַטִּילָה, שֶׁלֹּא עוֹלְלָה
רַע בְּחַיֶּיהָ. וְהִנֵּה הִיא מֵתָה. וַחֲבֵרוֹתֶיהָ
מְבֹהָלוֹת, וְגַם אֲנִי. שֶׁמָּא אָחֲזָה
בַּלּוּל שֶׁלָּנוּ אֵיזוֹ מַחֲלָה.
הַיּוֹם אַטְמִין אוֹתָהּ בַּפַּח הָאוֹרְגָּנִי. לְפָחוֹת
תָּבִיא תּוֹעֶלֶת בְּאֲפָרָהּ. וְאָז אֶפְקַח
שֶׁבַע עֵינַיִם עַל שָׁלוֹשׁ הַנּוֹתָרוֹת, בְּתִקְוָה
כִּי הֵן לֹא תִּנָּגֵפְנָה, וּתְמַלֶּאנָה אֶת יוֹמָן.
כַּאֲשֶׁר אַתָּה מְגַדֵּל בַּעַל חַיִּים, לְעִתִּים
עָלֶיךָ לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ. וְזֶה
תָּמִיד עָצוּב מְאֹד.
14.11.21
