אקטואליהדעותיצירתיותמשרד התרבותפוליטיקהתרבות עברית

הדף היומי (111). חזון התרבות הישראלית.

בתאריך 22.5.20 העברתי לידי שר התרבות, חילי טרופר, ומנכ"ל משרד התרבות, רז פרויליך, מסמך שכתבתי בעבורם מתוך דאגה עמוקה לעתידה של התרבות ושל עולם התרבות בישראל. המסמך עבר לידיהם בוודאות. לצערי, עד לרגע זה לא קיבלתי תגובה לגביו. מאז עבר עולם התרבות משבר חמור, ויצא למחאה ציבורית חריפה. לכן, החלטתי להעמיד את מסמך החזון הזה לרשות הציבור בכלל, וציבור היוצרים והאמנים ומוסדות התרבות בפרט. הריהו לפניכם/ן. מטבע הדברים, מדובר בחזוני שלי בלבד, ודאי שניתן להוסיף עליו הרבה. אתםן מוזמניםות להפיצו ולשתפו ברבים.

תודה,

אילן שיינפלד.

הנחת יסוד

עם כניסתכם לתפקידכם, בייחוד תחת השפעתו של משבר הקורונה על עולם התרבות בישראל, מוסדות התרבות בארץ ואמניה, ודאי תוצפו בקריאות לעזרה ובזעקות לתמיכה. כאשר תיפגשו עם ראשי איגודים וראשי מוסדות, עלולה התמונה האמתית של התרבות והמערכת התרבותית להתערפל מרוב בקשות וצרכים, ולכן חשוב לי לכתוב לכם כדלקמן:

התרבות בכלל, והתרבות הישראלית בפרט, היא תלוית אמן. מבלעדי האמנים לא תיווצר. לכן, משרד התרבות ירקום את חזונו, ויפרוט אותו למדיניות ולחלוקת משאבים באופן שיתמוך באמני ישראל, בכל תחומי היצירה האמנותית, לכול אורך חייהם כיוצרים – ובמוסדות המתווכים המאפשרים צמיחתם של אמנים, מטפחים אמנים, מחוללים יצירה – ומפיצים אותה בפני הקהל הרחב, בארץ ובעולם.

התרבות היא פרי יצירתם של אמנים מכול מוצא, דת, גיל, לאום, מגדר או נטייה מינית, החיים ויוצרים ופועלים יחד בזמן נתון.

התרבות מבטאת את שוויון ערך האדם. כול אדם נולד לעולם עם נפשו הסגולית. כול אדם בא לעולם עם יכולת יצירה. היצירתיות היא מתת אל לכול אדם, ועלינו כבני תרבות הזכות לטפחה ולפתחה, ולהביא את יוצריה ואת פרי אמנותם בפני תבל ומלואה.

התרבות היא מהות המתהווה ללא הרף, יונקת מעברם התרבותי של העם היהודי, על שלל קהילותיו ועדותיו, ושל המגזרים השונים (הערבי והדרוזי, הבדווי והצ'רקסי), המרכיבים את פסיפס החברה הישראלית, מתמודדת עם השפע והגיוון, המורכבות והייחוד, ויחסי הרוב והמיעוט, המרכז והפריפריה, הרבים והיחיד, המתרחשים בהווה הישראלי – וחוזה, מתארת ומעצבת את רוחה של ישראל ואת עתידה.

החזון ותכנית המדיניות המוצעת בפניכם להלן באה לעזור לכול מחוללי התרבות בישראל, מן האומן הבודד ועד לגופי ומוסדות התרבות, על פי עקרון שוויון ערך האדם ועקרון כלכלי מהותי – מתן ההזדמנות ועידוד האמנים, הגופים ומוסדות התרבות לייצר תעסוקה לאמנים, למבצעים ולדרגים הטכניים באופן שאינו תלוי בלעדית בתקציב המשרד ואינו מושפע בהכרח ממשבר הקורונה או מכול משבר עתידי אחר.

מבנה המערכת התרבותית

התרבות נוצרת כתוצאה מעירוב כוחות כלכליים חברתיים ואישיים, החוברים יחד למטרת יצירה.

בכול מערכת תרבותית ישנו קאנון וישנם שוליים. הקאנון נקבע מכוח ההיסטוריה של התרבות ומכוחה של הביקורת. בין הקאנון לבין השוליים (הפרינג') מתקיימים תמיד יחסים של עימות, שאיבה ומזיגה, המביאים בסופו של דבר להתקדמות חלק מן היוצרים בשוליים אל מרכז המערכת התרבותית, ולצמיחת דור חדש של אמנים צעירים בשוליים. תהליך מתמיד זה הוא לב חיותה של המערכת התרבותית.

בתרבות הישראלית, כמו בכול מערכת תרבותית אחרת, ישנם יחסי זהות, ניגוד או עימות בין רכיביה השונים. יחסים אלה הם בסיס המעשה התרבותי. כך, למשל, בין התיאטרון הרפרטוארי לבין הפרינג', בין התזמורות המרכזיות לבין אנסמבלים, להקות והרכבי שוליים, בין הספרות הקאנונית לבין ספרות פוליטיקת הזהויות/ספרות הפריפריה, בין היצירה במרכז לבין היצירה בפריפריה. באופן דומה, בכול תחום תרבות ישנם יחסים דומים בין מוסדות וגופי תרבות המתחרים אלה באלה (התחרות בין התיאטראות הרפרטואריים, להקות המחול הגדולות וכיו"ב).

כול אחד מגופי ומוסדות התרבות עליהם אתם מופקדים מתפקדים בכמה רמות:

  1. הפקה של יצירה תרבותית לגווניה – המחייבת אמנים, במאים, מפיקים, סוכנים וכו'
  2. הפצת היצירה – המצריכה חברות הפצה, יעדי הפצה, כלי-הפצה, שיטות הפצה ומוצר.
  3. מקח וממכר – תמיכה ממסדית, עבודה מול הבנקים, שיטות תשלום ומועדי תשלום.
  4. צריכה – המניחה מראש קהל צרכנים, שיטות להגברת הצריכה (פרסום ויחסי-ציבור), אמצעים לכיוון וניתוב הצריכה (ביקורת, תחרויות פרסים ומלגות וכיו"ב) וכמובן – המוצר שאותו צורכים.

החידוש בחזון שאני מציע לכם הוא הוספת גורם חמישי לסך כול הכוחות היוצרים את התרבות. גורם זה הוא האמן היחיד, שנתפס כמובן מאליו, אך בשל כך גם מקופח במעמדו ובפרנסתו למול תקציבי הענק המועברים למוסדות התרבות. האמן היחיד הוא זה, שבלעדיו לא ייתכנו כלל קיומה והתמדה של המערכת התרבותית.

התרבות הנוצרת בכול זמן ומקום נתונים היא מכלול של מערכות-ערכים, אמונות, אידיאות וחזונות, המקיימים ביניהם יחסי-גומלין. מכלול זה מצוי בכול סביבה חברתית נתונה ובכל זמן, משקף את יחסם של בני-האדם לתנאי-חייהם במציאות החברתית-כלכלית בה הם חיים, ולמעשה הוא התודעה הקולקטיבית של הציבור.

התרבות, כמכלול, מאחדת בתוכה את הערכים, החזונות, האמונות והאידיאות, כפי שהם משתקפים במדע, בספרות, באמנות, באתיקה ובתחומים נוספים בני הזמן והמקום.

כול אמן מגבש לעצמו ביצירתו אידיאולוגיה אישית, שהיא פרי היחסים בין הביוגרפיה האישית שלו לבין האידיאולוגיה או התרבות הכללית.

נתוניו של האמן, ובהם מוצא, דת, מעמד חברתי, מגדר, נטייה מינית ועוד, קובעים את מבנה האישיות שלו ומשפיעים על תכני יצירתו, בכול הנוגע ליחסה לתרבות הזמן.

אמן הוא בעת ובעונה אחת אדם לעצמו, וחלק מחברה מסוימת. אמנותו עשויה להביע רעיונות התואמים את ערכי זמנו, או לבוא עמם לידי ניגוד או לעימות, עד שהתפתחות אישית של האמן – או השינוי שיחולל בערכי הקהילה שהוא חי בה – יביאו אותם להרמוניה.

האמן והמערכת התרבותית

הדחף האמנותי עשוי להתעורר אצל אדם מכול רקע, בכול שלב בחייו. אך שלבי ההתפתחות של אמן דומים.

על פי רוב, כדי שאדם יהפוך לאמן בשל עליו לעבור חניכה אצל אמן בשל ממנו. שכן, ההבדל בין אמן-לשעתו לבין אמן בשל הוא בניית סט של ערכים, הכוללים לימוד, השראה, ביטול הביקורת העצמית כמנגנון של עיכוב והפיכתו למנגנון של שכתוב ועריכה, מחויבות, חריצות והתמדה.

משרד התרבות, המבקש לטפח את תרבות ישראל, יארגן את חזונו, מדיניותו ומשאביו בהתאם.

לכן, להלן תיאור השלבים בצמיחתו של אמן, והאופן שבו יכול משרד התרבות לתמוך בהם.

  • הגירוי הראשוני של הדחף היוצר

על המשרד להנגיש בפני הציבור בכלל, וילדי ישראל ובני/ות הנוער בישראל את מכלול התרבות הישראלית לא רק כמוצרי תרבות, אלא כתרבות בתהליך יצירתה, בין השאר באופנים הבאים:

  • שת"פ בין שר התרבות לשר החינוך לייסוד סדנאות ליצירה אמנותית בתחומים השונים במערכת החינוך והחינוך המשלים. למשל: שיעורי כתיבה יוצרת בצד שיעורי הבעה בבתי הספר היסודיים, חט"ב ותיכון, שיעורי יצירה ממש בפיסול/מחול/מוסיקה במקום או לצעד 'לימודי אמנות' עיוניים וכיו"ב.
  • עידוד אמנים יחידים ומוסדות תרבות לפתיחת כיתות אמן, כדי לחולל מפגש בלתי אמצעי בין קבוצות קטנות של תלמידים לבין אמנים בתהליך יצירתם. למשל: ביקורי תלמידים בבתי סופרים עם הדגמת תהליך היצירה דרך טיוטות, ביקורי תלמידים בסטודיות של פסלים, ציירים, צלמים, כוריאוגרפים. חיוב מוסדות תרבות לקיום כיתות אמן כאלה כתנאי לתקצובם (כיתות אמן בכוריאוגרפיה, במשחק, בבימוי וכיו"ב כתנאי לתמיכה).
  • יצירת 'פס' או 'כרטיסייה' חינם או בהוזלה ניכרת, בשיתוף השלטון המקומי או בלעדיו, למוסדות תרבות המשמרים תהליכי יצירה (מכון 'גנזים' של בית הסופר, ארכיון המחול בספריית בית אריאלה, ארכיון הסינמטק וכדומה) – כדי לעודד תלמידים ו/או אמנ/יות צעירים/ות (מצד התהליך ולא מצד גילם/ן) לבקר במוסדות אלה, וללמוד מקרוב על תהליכי היצירה של אמנים בתחום עניינם/ן.
  • מימון תערוכות של תהליכי יצירה במוסדות תרבות. למשל, הצגת טיוטות בספריות הציבוריות, הצגת ספרי אמן וסרטי 'מייקינג אוף' של אמנים בגלריות/מוזיאונים כתנאי לתמיכה וכיו"ב.
  • פיתוח ועידוד מיזמי קולנוע וטלוויזיה שיתחקו אחר תהליך היצירה של אמנים ישראלים בתחומי התרבות השונים (סרטי תעודה) ויופצו למערכת החינוך, לרשתות החברתיות וכדומה.
  • פיתוח מפגשים און ליין בתמיכת משרד התרבות עם אמנים בתחומי האמנות השונים, בתוכנת זום או בדומותיה, שיציעו לקהל הרחב הצצה לתהליך יצירתם ויעודדו בזה אמנים חדשים ללכת בדרכם.
  • טיפוח אמנים/ות בתחילת דרכם/ן

 

  • עידוד המשרד לפתיחת סדנאות בכול תחומי היצירה במרכז ובפריפריה, בסיוע חברת המתנ"סים/מרכז ההדרכה לספריות ציבוריות/סל תרבות/תרבות לישראל/אמנות לעם (כיום חלק מגופים אלה אינם מאפשרים לאמנים לקיים סדנאות אלא מפגשים בלבד).
  • פתיחת סדנאות יצירה מתמשכות ו/או כיתות אמן בתחומים השונים בתוך מוסדות התרבות (מוזיאונים, תיאטראות, מרכז סוזן דלל וכיו"ב מוסדות תרבות).
  • פרויקט האטלְיֶיה – המשרד יפרסם פניה לאמנים בודדים ולקבוצות/גופי אמנות להקים כיתות אמן לקבוצות קטנות, שתפרנסנה את האמן המעביר את כיתת האמן, תחשוף את יצירתו וגם תעורר אחרים/ות ליצור במחיצתו.
  • פרויקט המֶנְטוֹר – המשרד יפרסם פנייה לאמני ישראל, ליטול כול אמן, בכול תחום, נער/ה תחת חסותו, לפרויקט מנטורינג שיתוקצב על ידי המשרד, ובסוף שנת מנטורינג יקיים המשרד תערוכת יצירות/ערב תרבותי ברמה האזורית במרכז ובפריפריה, בו יוצגו יצירות האמנים הצעירים/ות שעברו מנטורינג.
  • המשרד יחלק מלגות ליוצרים צעירים בכול תחומי האמנות, שתיועדנה ללימוד ולהצגת היצירות הראשונות שלהם ברבים, אך לא תותנינה בהצגת יצירה. התהליך הוא החשוב, לא התוצר.
  • המשרד יוסיף במבחני התמיכה שלו למוסדות התרבות התניה, לפיה כול מוסד תרבות, בכול תחום, בישראל, מחויב בהצגה של יצירה צעירה בתכניתו השנתית.
  • המשרד ידון בחידוש חוק הספרים, להגנה על סופרי ישראל, ויבחן חקיקת חוקים דומים להגנה על אמני ישראל בתחומי האמנות השונים.

 

  • שלב הבשלת היצירה
  • בשלב ההבשלה של היצירה זקוקים אמני ישראל הן לתמיכה תקציבית יחידנית, שתאפשר להם להתמיד באמנותם, הן לתמיכה ערכית בחירותם כאמנים והן לקיומם של מוסדות מתווכים, שיאפשרו להם להפיץ את יצירתם ברבים, בארץ ומחוצה לה. לכן, להלן כמה רעיונות למדיניות ולמעשים בתחום זה:
  • המשרד יעודד את מחלקות התרבות המקומיות והישוביות, בשיתוף השלטון המקומי, לייסד קרנות מלגות לאמנים/ות מן הישוב/הקהילה, שתתבססנה על מימון מטעם משפחה או קהילה המבקשת להנציח אדם או לעודד יצירה, תנצחנה אישים ו/או חללים ו/או דמויות בקהילה, תחלקנה מדי שנה מלגות יצירה לאמנים בשלבי יצירה שונים (צעירים/בוגרים וכדומה) ותקיימנה טקס פומבי/ערב תרבות/תערוכה עם יצירה האמנות של הזוכים/ות.
  • המשרד יעודד הקמת בתי אמן, מרכזי אירוח לאמנים מקומיים/זרים (לצורך התפנות ליצירה) במרכז ובפריפריה. למשל, בית האמנים בהרצליה, מרכז הילא"י שפעל בזמנו במעלות, וכיו"ב. העקרון: קבלת דירה/חלל/סטודיו לתקופת יצירה, בתמורה לפעילות קהילתית שמעביר/ה האמנ/ית בלא תשלום לתושבי האזור.
  • המשרד יעודד ייסודן ופיתוחן של במות חדשות לפרסום יצירה, ובהן כתבי עת, תכניות תרבות ברשת האינטרנט ובטלוויזיה, תחרויות בתחומי האמנות השונים, תיאטראות קהילתיים וכיו"ב.
  • המשרד יעודד ייסודם של פסטיבלי אמנות בתחומי האמנות השונים, ובלבד שיתנו ביטוי למגוון הקולות, העדות והקהילות של החברה הישראלית. למשל: פסטיבל ספרות יהודי-ערבי בגליל, בשיתוף סופרים/ות ומשוררים/ות, מתרגמים/ות וכיו"ב מן הארץ ומן העולם.
  • המשרד יעודד פיתוחן של מסגרות אמנותיות, או יתמוך בהתמד פעילותן של מסגרות אמנותיות, המשמרות את תרבות ישראל לגווניה. למשל: מרכז לשימור מסורותיהן של קהילות ישראל השונות, בתחומי התרבות השונים (סיפורים ואגדות עם של עולי אתיופיה ומדינות חבר העמים, הודו והמזרח, האמזונס וארצות דרום אמריקה, למשל, באודיו, בווידיאו, בכתב)/
  • המשרד יעודד פיתוחן של מסגרות אמנותיות, הפונות לאמנים/ות בכול גיל מוצא וכו', ומזמינות מהם יצירות חדשות. למשל: סדרת ספרי ביכורים, שבוע האמן הצעיר בגלריות/במוזיאונים, פסטיבל הצגות קצרות של במאים צעירים בתיאטראות הרפרטואריים וכדומה.
  • המשרד ישאף לפיתוח סצנת הפרינג' בכל תחומי האמנות בישראל, וישלב את מנהלי ואמני הפרינג' בלב העשייה התרבותית, על מנת להבטיח ביזור נכון של התקציב בין קאנון לשוליים ובין מרכז לפריפריה.
  • המשרד יעודד אמנויות פרינג' כמו גרפיטי, ציור על מדרכות, שירה על לוחות מודעות וכיו"ב.
  • המשרד והאמן הבוגר

אמנים בוגרים ובשלים, בכול תחומי האמנות, צריכים תמיכה מוסדית בהתמד יצירתם ובהבטחת זמן היצירה שלהם וביטחונם הכלכלי. לכן –

  • המשרד ייסד מלגות לאמנים בשלים בכול תחומי היצירה, במתכונת 'פרס היצירה לסופרים של ראש הממשלה' – משכורת חודשית למשך שנה שתפנה את האמנ/ית ליצירה.
  • המשרד ייסד קרן סעד לאמנים/ות במצוקה, על מנת להבטיח את חייהם ואת יצירתם.
  • המשרד יעודד מוסדות תרבות להזמין יצירות, להציג יצירות ולהדפיס יצירות משל יוצרים בגילאי 50 ואילך.
  • המשרד והאמן הקשיש
  • למרבה הצער, אמני ישראל הקשישים נזקקים לתמיכה ולעזרה פיסית ונפשית כאחד. משבר הקורונה החריף את קשיי חייהם לאין ערוך. אני מוצא לנכון להמליץ בפניכם על הקצאת כוח משימה ייעודי לטיפול באוכלוסייה זו, שאנו חבים לה רבות, בין השאר על ידי:
  • התניית תמיכה למוסדות תרבות בקיום רטרוספקטיבות לאמנים קשישים. למשל, תערוכה/ערב מחול של כוריאוגרפיות עבר/ ערב מחווה ספרותי/ קונצרט מיצירות האמן/מופע של מבצעים צעירים המבצעים מיצירות האמן וכדומה.
  • הקצאת קרן סעד ו/או תקציב ייעודיים לנושא זה.
  • בחית האפשרות להקמתו של בית דיור מוגן לאמנים (מקרה נתן זך)
  • תקצוב למפעלי כינוס יצירות של אמנים קשישים – מבחר ספרותי, אלבום מוסיקלי וכיו"ב.

עקרונות רוחביים להבטחת מימושו של חזון זה

מימוש החזון שהוצע בפניכם לעיל מותנה בהשתתת כמה עקרונות רוחביים בהתניות מבחני התמיכה ובאופן עבודתו של משרד התרבות, כדלקמן:

  • מבחני התמיכה לגופי ומוסדות תרבות יותנו בהחלפה ובביזור של כול ועדות הרפרטואר וועדות הלקטורה, כך שבכול ועדת רפרטואר או לקטורה יהיה ייצוג שווה לנשים ולגברים, וכן ייצוג לאשכנזים ומזרחים, לוותיקים ולעולים, בדגש על עולי מדינות חבר העמים ואתיופיה, וכמובן ייצוג לחברה הערבית בישראל.
  • כול ועדות הרפרטואר וועדות הלקטורה ימנו 20% נציגים ונציגות מן החברה הערבית, כחלקה באוכלוסיה.
  • כול ועדות הרפרטואר וועדות הלקטורה ימנו חברים/ות דתיים/יות וחילוניים/יות.
  • בהרכבי הוועדות השונות יודגש כי לעניין יהדותו של אדם, המשרד פתוח לייצוג כול הזרמים של היהדות, ובהן גם התנועה הרפורמית והתנועה הקונסרבטיבית.
  • פרסי ישראל ופרסי השר לתרבות תורנית יופנו לאמנים וסופרים מכלל הזרמים המרכיבים את יהדות זמננו כמפורט לעיל.
  • כול חברי/ות ועדות הרפרטואר יוחלפו אחת לשנה/תיים.
  • כול חברי/ות ועדות הלקטורה בתיאטראות הרפרטואריים יוחלפו מדי שנה.

עקרונות אלה באו כדי להבטיח ייצוג הולם של כלל הקהילות והעדות, הקולות והזרמים, המרכיבים את הפסיפס הייחודי של תרבות ישראל, וכדי למנוע קיפאון, עמידה על השמרים ומניעה של אמנים בעלי דעות שונות ו/או יוצרים ייחודיים ו/או צעירים מכניסה אל המערכת התרבותית.

מדיניות הדברור ויחסי הציבור של משרד התרבות

"אני שר – לא קומיסר!"

תהליך התפתחותו של אמן, בכול תחום, ושל דור אמנים, כרוך בהכרח בבעיטה בדור הקודם לו, בקונבנציות האמנותיות השליטות בתחומו בכול זמן ומקום נתון, ובעקרונות המקודשים לחברה שהוא חי ופועל בתוכה.

לצערי, בחמש השנים האחרונות היינו עדים לאינספור התנגשויות והתנגחויות בין השרה והנהלת המשרד לבין הנהלות מוסדות התרבות וגם אמנים יחידים, על רקע השקפה פוליטית.

על משרד התרבות החדש להימנע כליל ממעורבות בהשקפותיהם של אמני ישראל, כפי שהן מובעות ביצירתם, גם אם השקפות אלה הן אנטי ציוניות, אנטי דתיות, אנטי ממסדיות וכדומה. שכן, ההתנגדות וההתנגחות, החתרנות והשחרור מכבלי המוסכמות הן בנשמת אפה של האמנות.

מכיוון שאני צופה, כי מרגע כניסתכם לתפקיד תועמדו בפני אתגרים מסוג זה, ושאילתות מדוע אינכם מתערבים בתכני היצירה של אמן או מוסד אלה או אחרים, אני מציע לכם, כאיש יחסי ציבור ותיק, את העקרונות הבאים לכול מקרה שתגובה מצדכם תידרש. והיא תידרש, כי יריביכם הפוליטיים יעמידו אתכם במבחן:

  • שר התרבות וצוות משרדו רואים בבחינה מחדש, התנערות ואפילו יציאה נגד ערכי הלאום חלק הכרחי ואימננטי מן התהליך היצירתי, ולכן אין בדעתם להתערב ביצירתו של אמן בודד או ביצירות המבוצעות ו/או מוצגות במוסדות התרבות הנהנים מתמיכת המשרד.
  • זכותו וחובתו של כול אמן וכול מוסד אמנותי לחדש את הרוח הישראלית, וחידוש הרוח הישראלית כרוך מעצם טבעו בהתבוננות מתמדת בה, בהערכתה מחדש, בהתנערות מקונבנציות ומתבניות חשיבה וערכים ובעיצובם מחדש.
  • המשרד אינו מתנה את תמיכתו באמני ישראל ובמוסדות התרבות בארץ בשום אידיאולוגיה מסוג כלשהו, ובלבד שהיצירה אינה מסיתה לאלימות, לגזענות או לפגיעה בזולת.
  • **************
  • תודה על קריאתכם את המסמך. שתפו והפיצו.
מודעה

אילן שיינפלד

כתיבה וקריאה הן בעבורי אורח חיים וגם הכרח. אני אדם המגלה את עולמו במלים. התחלתי לכתוב בגיל ארבע-עשרה, ומאז אני כותב שירה וסיפורת, מחזות ותסריטים, ספרי הדרכה בכתיבה ועוד, למבוגרים ולילדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.