הורות בגיל מבוגרהורות גאההורים וילדיםחד הוריחד הוריותחדהורי

הדף היומי (196). מן המסך – למוסך.

היחד שלהם מרגש אותי. זה המשפט הראשון שעלה בדעתי הבוקר, כאשר דניאל ישב על הספה המכוסה עניין בניילונים בסלון, משחק ב'מיינד קראפט,' ומיכאל רוכן מעליו, שוכב על גחונו על ערמת הבלגן באמצע הסלון, שאני מכין לצביעה, ומשיא לו עצות איך לחפור עמוק יותר את המרתף שבנו, מרתף סודי בבית האחוזה הענק שלהם ב'מיינד קראפט'.
 
גהרתי מעליהם להתבונן במשחקם. הם בונים שם כבר מזה זמן רב בתים ביחד. יש לכול אחד מהם אווטאר, ועליהם גם לדאוג לו לאוכל ולמים. "הנה כבשה שהרגתי ובישלתי לו בתנור," הראה לי מיכאל, והסביר לי, שאם בוחרים לאווטאר נתח בשר נא, הוא משביע אותו פחות מבשר מבושל.
 
אחרי כן הראה לי את התיבה, שיש בה כול מיני נכסים וכלים ואוצרות, את החדרים במרתף הסודי שלהם, ואז הראה לי איך מלקטים זרעים בחלקת הצמחים בגן הירק של הבית, זורעים אותם באדמה ליד מים, כמובן, ומיד מבצבצים מהם נבטים בני רגע.
 
התבוננתי בהם משתאה, בייחוד כאשר מיכאל הסביר לי ששכונת וילות מסוימת קרויה ה"וילאג'," וגרים בה "וילאג'רים." "וילאג'" זה כפר באנגלית, אמרתי לו, "ווילאג'רים הם כפריים. אבל תגיד, המיינג קראפט גם אומר את המלים האלה, שאתה יודע להגות אותן כול כך יפה באנגלית?"
 
"לא. אבל שמעתי את המלים האלה בבלוגים שאני צופה בהם, ובהם הבלוגרים מסבירים על המיינד קראפט," השיב לי מיכאל.
 
התיישבתי לאכול, מחויך. חושב בלבי על מלחמת החורמה שהכרזנו כאן, בישוב, לאחרונה, על משחק ה"ברול סטארס," שהילדים שיחקו בו ביניהם במשך שעות. שלא כמו המיינד קראפט, המשחק ברול סטארס בנוי על מדרגות. אם ברצונך לעלות עוד מדרגת הצלחה במשחק, עליך לרכוש, בכסף אמתי, שחקן, שיש לו יכולות גבוהות יותר מחבריו.
 
זה הביא את הילדים לבקש להוציא כסף מזומן על שחקנים, על תחרות בין הילדים, למי ההורים רכשו איזה שחקן, וזה מאד ממכר ומנכר. וזה גם משחק רווי אלימות, אז החלטנו לשים לזה סוף, ובישיבת הורים מיוחדת בצהרון קבענו שנפסיק לתת לילדים לשחק בו.
 
זה לא היה קל. היו הורים שמחקו את היישום לילדיהם. אני לא עשיתי זאת. רק הבהרתי להם, שמעתה ואילך אסור להם לשחק במשחק הזה, שאני לא אשתף עמו פעולה ברכישת שחקנים, ושכול החברים הטובים שלהם לא משחקים בו יותר.
 
אז הם עברו למיינד קראפט, שהוא הרבה יותר חינוכי, וכול עוד אינך מתחבר לשרת שלו, אתה גם לא חשוף להאקרים ולצרות אחרות.
 
אבל מה שהכי משמח אותי הוא, שהילדים עוברים מן המשחק אל המציאות. בשבת שעברה מיכאל בא לעזור לי בזריעת ירקות, ואחרי כן הוא ודניאל עזרו בגיזום וניכוש עשבים בגן הירק. השבוע קניתי לדניאל כוננית ספרים קטנה לחדרו. יכולתי לבקש משכן שיעזור לנו להרכיב אותה. אבל החלטתי אחרת. הודעתי לילדים, שבשבת הם מוזמנים להרכיב בעצמם את הכוננית, על פי התרשים המצורף אליה.
 
זה מה שהם עושים עכשיו. ואני חושב, שזה גם האופן המיטבי שבו הם יכולים לבטא את היכולות והכישורים שלמדו ממוריהם בבית הספר, ממש מכיתה א', בתחום הטכני, בנגרות, בהבנת תרשים ובהעתקו לתלת-ממד, וגם ממשחק המיינד קראפט, שמלמד אותם לבנות בתים, לתכנן שכונות וחצרות וגני ירק.
 
לא כול משחקי המחשב רעים. אבל דבר אחד ודאי לי. כדאי לאזן, ולאפשר לילדים מעבר מן המסך, אל המוסך. לא לפחוד לרכוש להם כלי עבודה וחומרים, ולתת להם להתנסות בבנייה של ממש. אחרי הכול, כוננית מעץ היא כמו לגו, רק קצת יותר גדולה ובעלת תכלית.
 
וזהו, לבוקר זה של שבת גשומה.
 
שבת שלום.
מודעה

אילן שיינפלד

כתיבה וקריאה הן בעבורי אורח חיים וגם הכרח. אני אדם המגלה את עולמו במלים. התחלתי לכתוב בגיל ארבע-עשרה, ומאז אני כותב שירה וסיפורת, מחזות ותסריטים, ספרי הדרכה בכתיבה ועוד, למבוגרים ולילדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *