חֲבֵרַי רָפִי וַיְכֶרט וְגִלְעָד מֵאִירִי מְסוּבִּים אֶל שֻׁלְחָנִי, וּלְצִדָּם גֶּבֶר רָזֶה וְגָבוֹהַּ, מְסֻגָּף פָּנִים. אוּלַי הוּא בֵּן זוּגִי, וְאוּלַי לֹא. דָּבָר אֶחָד וַדָּאִי לִי: הוּא נָבוֹךְ וְאָבוּד בְּחֶבְרָתֵנוּ.
כִּסֵּא נוֹסָף מוּסָט בַּעֲבוּר אִשְׁתִּי. אֲבָל הִיא אֵינֶנָּהּ, וְאוּלַי לֹא הָיְתָה מֵעוֹלָם, וְהִיא רַק פְּרִי כְּמִיהָתִי.
אֲנִי מַגִּישׁ אֶל הַשֻּׁלְחָן אֶת הַמָּנָה הָעִקָּרִית. בְּאֶמְצָעוּת תַּרְוָד אֲנִי מוֹצִיא בִּזְהִירוּת מִן הַתַּבְנִית הַחַמָּה שֶׁבְּיָדִי מַלְבֵּן חַיִּים וּמֵנִיחַ אוֹתוֹ כֹּל אִישׁ בְּצַלַּחְתּוֹ.
זֶה נִרְאָה כְּמוֹ מַלְבֵּן צִבְעוֹנִי וְחַי שֶׁל רְגָעִים. נוֹפִים וּבְנֵי אָדָם כְּלוּאִים בְּתוֹכוֹ, מִתְרוֹצְצִים אַנֶּה וְאַנֶּה, אַךְ לַשָּׁוְא. הֵם אֵינָם יְכוֹלִים לִפְרֹץ אֶת גְּבוּלוֹת הַגֶּ'לִי הָרוֹטֵט הַזֶּה.
הַצָּעִיר הַזָּר מַבִּיט בְּצַלַּחְתּוֹ מִתּוֹךְ מִיאוּס וּבְעַתָּה. לֹא מַאֲמִין שֶׁעָלָיו לֶאֱכֹל אֶת הַמִּקְפָּא הַזֶּה. אֲבָל חֲבֵרַי וַאֲנִי אֵינֶנּוּ נִרְתָּעִים מִמֶּנּוּ. הֲרֵי מְשׁוֹרְרִים אָנוּ, וּרְגִילִים לֶאֱכֹל רִגְעֵי חַיִּים.
רָפִי וְגִלְעָד טוֹעֲמִים כַּזַּיִת, בִּקְצֵה מַזְלֵג, מִן הַתַּבְשִׁיל הַזֶּה. כָּךְ אַף אֲנִי. הוּא יָצָא דֵּי טָעִים, אֲבָל מְשֻׁנֶּה.
אִשְׁתִּי לֹא טוֹעֶמֶת מִמֶּנּוּ כְּלָל, מִפְּנֵי שֶׁאֵינֶנָּהּ שָׁם. כִּסְאָה הַמּוּסָט נוֹתָר רֵיק, וּמִקְפָּא רִגְעֵי הַחַיִּים רוֹטֵט בְּצַלַּחְתָּהּ.
5.2.22
