את המושג 'אי-ציות אזרחי' טבע הסופר האמריקאי הנרי דיוויד תורו, בשנת 1849, מתוך התנגדותו לעבדות ולמלחמת מקסיקו. במסה מפורסמת שלו קבע, כי אסור לאזרחים לתת לממשלה לשלוט במצפונם, ומוטלת עליהם האחריות להתנגד לכל גילוי של חוסר צדק. את המושג 'מרי אזרחי' הגדיר הסופר ג'ון רולס, כמחאה של אזרחים כנגד מעשי השלטון ומדיניותו, מעשים שלדעתם נוגדים את הבסיס החוקי של המדינה. "מחוללי מרי אזרחי," מספרת ויקיפדיה, "מקבלים את הלגיטימיות של השלטון, אך לא את מעשיו והם מנסים לשנות את פעולות השלטון. מרי אזרחי נבדל מהפיכה בכך, שמבצעי הפיכות אינם מקבלים את הלגיטימיות של השלטון, ומנסים להחליפו תוך שימוש בכוח."
"מקור המרי האזרחי הוא לרוב תחושה של סתירה בין חוק המדינה לבין חוק מוסרי שנתפס בעיני המוחים כחוק עליון על חוקי האדם וכחוק אוניברסלי. דרך מימוש המחאה תהייה לרוב הפרה סמלית ומכוונת של אותו חוק נגדו מוחים וזאת תוך נכונות לשאת בעונש על הפרה זו."
גם מבלי להידרש לפרשנות מושגים אלה, ניתן לקבוע במידה רבה של ודאות, שישראל נמצאת על ספו של מרי אזרחי, אם לא למעלה מזה. זאת, בזכות השילוב בין שלושה גורמים: שלטונו של נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, תוך הקרסת האופוזיציה לשלטונו וניכוס קולותיה, השימוש במשטרה כדי לאכוף את תקנות החירום במרחב האזרחי והכשרת שירות הביטחון הכללי וכלי המעקב שברשותו לצורך מעקב אחר אזרחי ישראל.
לו היה ראש הממשלה איש נקי כפיים, שזכה בשלטונו בזכות, שלוש הרגליים שעליהן מתבסס המרי האזרחי היו כושלות ומרי אזרחי לא היה מתקיים כאן. לו היה ראש הממשלה נמנע מהקשחת מדיניות האכיפה של צווי החירום בידי המשטרה, ו/או מן המעקב אחרי אזרחי ישראל, גם אז לא היו התנאים למרי אזרחי בשלים כאן. אך משעה שכול התנאים הללו מתקיימים בעת ובעונה אחת, אין מנוס מלקבוע, כי בשלו כול התנאים האיומים לקיומו של מרי אזרחי במדינת ישראל.
למעשה, אזרחי ישראל לא חיכו לקביעה זו. תגובתם למשגי האיכון של השב"כ, שגרמו להודעות בידוד מטעם משרד הבריאות, הן תגובות של מרי אזרחי. עוד ועוד עולים בכלי התקשורת וברשתות סיפורים על בני זוג, שקיבלו הודעת איכון על חשיפה לקורונה, בזמן שהיו במשגל, על משפחות שנמו את שנתן בזמן שבו כביכול נחשפו לקורונה, וכך הלאה. ועימן, הודעות מפורשות מטעם הנקראים לבידוד, שבשל האבסורד באיכונם והכנסתם לבידוד כפוי, ובשל אי היכולת להידבר עם מערכת הבריאות כדי לבטל את רוע הגזירה – הם נוטלים דין לעצמם.
המרי האזרחי שלהם בא לידי ביטוי בזה, שישראלים רבים מתחילים להשאיר את הטלפון הנייד שלהם בבית, בצאתם לסידורים, על מנת שלא יאוכנו כלל. בקבוצות ווטסאפ גם מוחלפות עצות כיצד לשבש את פעולות האיכון, כמו לקנות כרטיס 'סים' חד פעמי (טוקמן) ולהשתמש בו במכשיר טלפון ישן, או להעביר את מכשיר הסמרטפון ל'מצב טיסה' וכיו"ב. אחרים מספרים כי נמלטו מבתיהם להרי ירושלים ולמקומות אחרים, ששם יד המשטרה לא תוכל להשיגם, כדי לבדוק אם שמרו על תקנות הבידוד הביתי, אם לאו.
הדברים הללו חמורים. יותר מכול הם מבטאים את הסתלקות הישראלים מן הצייתנות והערבות ההדדית שאפיינו אותנו. אין עוד צייתנות ברחוב הישראלי, אלא איש הישר בעיניו יעשה. למצב הזה קוראים אנרכיה. והוא מתוגבר משעה שראש ממשלה הנאשם בשוחד, במרמה ובהפרת אמונים, דבק לכיסאו, ואינו מודיע על נבצרות מלמלא את תפקידו. ועוד מגדיל עשות, ומארגן לעצמו ולמשפחתו החזר מס של מאות אלפי שקלים, בשעה שאזרחיו קורסים תחת משבר כלכלי גלובלי, ומנסה לשלוח את ידו ואת יד אשתו בקופה הציבורית גם בזקיפת הוצאות פרטיות על חשבון אזרחי ישראל.
ההתנהלות של בנימין נתניהו כאדם, התנהלות מושחתת ונהנתנית, של בזיזה של הקופה הציבורית, והתנהלותו הכושלת כראש ממשלה, האמור לנהל מערכות מורכבות ולעמוד בראש המאבק בנגיף הקורונה, מעידות כאלף עדים על היותו נבצר. כול עוד האיש הזה עומד בראש השלטון, אי אפשר לצפות מאף אזרח בישראל, אם הוא איש שמאל או איש ימין, שימלא אחר תקנות החירום, צווי האכיפה של משטרת ישראל או הודעות האיכון של השב"כ.
דוגמה אישית היא לא רק מטבע עובר לסוחר. הדוגמה האישית שנותן נתניהו לאזרחי ישראל היא של זלזול במערכות האכיפה, החוק והמשפט, השחתת מידות אישית וניסיון לבזוז את הציבור. במצב כזה, אל תתפלאו אם המרי האזרחי, שניצניו רק החלו לבצבץ ביומיים האחרונים, יתרחב לכדי תופעות, שאינני רוצה אפילו להעלות על הדעת.
המפלט היחיד שלנו מאנרכיה וכאוס מוחלטים כרגע, בשעה שישראל עלתה וטיפסה למקום השלישי והלא מכובד בשיעור ההדבקה מקורונה במדינות המערב, הוא אחד – החלטת בית המשפט להודיע לנתניהו על אי יכולתו להמשיך לכהן בתפקידו.
ומילה אחרונה לנתניהו: אם אתה חושב, שבהגבלת האזרחים להתכנסות של עד 50 איש ואישה בלבד תצליח למנוע את המחאה נגדך, אתה טועה. ההפך הוא הנכון. אתה מתדלק אותה. ולכן, אתה פשוט צריך להכריז על נבצרות וללכת לדרכך, בנימין נתניהו, לפני שיהיה ממש מאוחר. ורע ומר לכולנו.
הרפה. כשלת. נשחתת. הרפה מאתנו, בנימין נתניהו. לך ותן לנו לנקות אחריך. העיקר שתרפה ותלך מכאן כבר. כי כול רגע שלך על הגה השלטון מקרב אותנו לסופנו.
