מספר הסיפורים הראשון חי ודאי במערה, וקודם שסיפר את סיפורו צייר אותו על דופנותיה.
אחרי כן הדליק אש, הזמין את בני משפחתו ואת חבריו לשבת מסביבה, והחל מספר.
הוא סיפר, ותוך כדי סיפורו אנשים שאלות מה קרה אחר כך, ולמה זה קרה כך ולא אחרת, והוא תיקן והשלים את סיפורו למולם.
אנשים אוהבים לשמוע סיפורים, מפני שהם מהדהדים את חייהם, את ידיעתם על העולם, ומאששים אותה.
לעתים הם מפתיעים אותם, מראים להם צדדים חדשים של העולם שלא הכירו. אבל בסופו של דבר, מאשרים את מה שהם יודעים על העולם ומרחיבים את ליבם ואת דעתם.
אני יודע את הדברים האלה, כי כל חיי אני מספר סיפורים. מאזין לסיפורים, מלקט אותם ומספרם..
מיום שהתחלתי מספר בפייסבוק, שהחלטתי להיות להורה יחיד בגיל חמישים ושתיים, זכיתי לתגובות רבות. כאן, וגם באתרים אחרים, אנשים יקרים עקבו ועודם/ן עוקבים/ות אחרי סיפור הורותי את מיכאל ודניאל.
מרגע שחשפתי את ההורות האחרת שלי, בגיל מבוגר, באמצעות פונדקאות בהודו, פנו אלי רבים. עד כה לא סיפרתי על כך, ועל פרטיהם אשמור חסויים גם בעתיד. אך מדובר בזוגות נשואים, סטרייטיים, שהתקשו להביא ילד לעולם, בזוגות גייז, בנשים חד הוריות ובגברים חד הוריים, מכל קצות הקשת החברתית של ישראל.
לאושרי, רבים מהם כבר התקשרו עם מרפאות לפונדקאות. כולם/ן, בלא יוצא מן הכלל, אומרים ששאבו כוח ותעצומות נפש מן הסיפור שלנו.
וזה נפלא, מתגמל רגשית ומרגש אותי מדי יום, לדעת שבזכות חשיפתו של הסיפור שלנו, של מיכאל, של דניאל ושלי, המון אנשים עתידים להיות הורים, חלקם ממש בקרוב.
לאחרונה הוזמנתי להתארח בבית פרטי, ולספר את סיפורי לכמה זוגות, שהתקבצו יחד, חלקם מתוך סקרנות, חלקם מתוך עניין מעשי בתהליך. .
הקהל האינטימי היה מורכב ממיטב הישראלים. אנשים שאוהבים בני אדם, אוהבים סיפור. בתום המפגש אמרו, שזה היה אחד המפגשים המרגשים שהיו להם לאחרונה. אף אני חשתי כך.
זו הסיבה שהחלטתי לצאת, החל מחודש זה, למסע ברחבי ישראל.
מדי יום חמישי, שישי או שבת, אסע למקום שיזמינו אותי אליו, ואספר שם את סיפורי.
את סיפור חיי והתבגרותי כסופר, כגבר יחיד הכמה להיות לאב, ואת סיפור הורותם של מיכאל ודניאל.
אם אתם/ן יודעים/ות על אנשים, שירצו להיפגש איתי כדי לשמוע את הסיפור, לשאול שאלות, להידבר, אשמח מאוד להיפגש אתכם/ן..
פשוט פתחו את הבית לכמה זוגות, נתאם תאריך מראש, ואבוא בשמחה.
אילן שיינפלד.
