הֵן נוֹרָא אוֹהֲבוֹת בַּנָּנוֹת. בְּלִי
הַקְּלִפָּה כַּמּוּבָן. בְּכָל פַּעַם שֶׁדָּנִיֵּאל
מוֹתִיר אַחֲרָיו בַּנָּנוֹת בְּשֵׁלוֹת מִדַּי, אֲנִי
קוֹלְפָן וּמַגִּישָׁן לָהֶן בִּכְלִי, וְהֵן
עָטוֹת עֲלֵיהֶן בְּמָקוֹרֵיהֶן, נוֹגְסוֹת בָּהֶן בְּתַאֲוָה,
בְּעוֹדִי עוֹמֵד וּמַבִּיט בָּהֶן מִבַּעַד לַחֲרַכִּים,
מְדַמְיֵן עַד כַּמָּה הֵן נֶהֱנוֹת מִן הַמְּתִיקוּת
הַמַּבְחִילָה הַזֹּאת שֶׁל הַבַּנָּנוֹת, שָׂמֵחַ
שֶׁיֵּשׁ לְפָחוֹת כַּמָּה בְּרִיּוֹת בַּבַּיִת הַזֶּה
שֶׁבַּנָּנוֹת לֹא מְעוֹרְרוֹת בָּהֶן מִיאוּס.
כָּךְ גַּם עַם פַּסְטָה. אֶתְמוֹל שַׂמְתִּי בִּפְנֵיהֶן
כְּלִי מָלֵא אִטְרִיוֹת שֶׁנּוֹתְרוּ מֵעֶרֶב הַחַג,
אֲרֻכּוֹת, רַכּוֹת וּלְבָנוֹת, וּבְעוֹדָן מוֹשְׁכוֹת אוֹתָן
בְּמָקוֹרֵיהֶן חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי, שֶׁהֵן וַדָּאִי
חוֹשְׁבוֹת אוֹתָן לְתוֹלָעֵי בָּצֵק מְתוּקוֹת.
כֵּיף לְהָזִין אוֹתָן בְּמִינֵי דְּבָרִים כָּאֵלֶּה
יַחַד עִם תַּעֲרֹבֶת. לוּל מַטִּילוֹת הוּא כַּנִּרְאֶה
הַפִּתְרוֹן הֲכִי טוֹב לְבֵן הַדּוֹר הַשֵּׁנִי לַשּׁוֹאָה
כָּמוֹנִי, שֶׁהִתְחַנֵּךְ עַל כָּךְ שֶׁאֵין זוֹרְקִים
לְעוֹלָם אֹכֶל, אוֹ לֶחֶם.
כָּךְ יֵשׁ שִׁמּוּשׁ חוֹזֵר לַכֹּל. הֵן אוֹכְלוֹת
וּפוֹלְטוֹת לַשְׁלֶשֶׁת קוֹמְפּוֹסְט וּבֵיצֵי מַאֲכָל
וּבְעֶזְרַת הַשֵּׁם גַּם אֶפְרוֹחִים. מַעְגַּל הַחַיִּים
מַמְשִׁיךְ, מַתְמִיד, מַתְמִיר פְּסֹלֶת
בְּהִוָּצְרוּת חַיִּים. גִּדּוּל תַּרְנְגֹלוֹת, אִם כֵּן,
הוּא סוּג שֶׁל שֻׁתָּפוּת בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא.
כָּךְ אוֹ כָּךְ אֵין מְשַׂמֵּחַ מִזֶּה.
11.9.21
