לול 13

אֲנִי נִגַּשׁ לַלּוּל, וְשֶׁקֶט גָּמוּר

שׂוֹרֵר בּוֹ. לֹא תְּקִיעָה, לֹא תְּרוּעָה.

לֹא קוֹל שׁוֹפָר, אֲפִלּוּ לֹא קִרְקוּר.

אֵיזֶה בֹּקֶר מוּזָר לָקוּם בּוֹ.

אַרְבַּע אַלְמָנוֹת עוֹמְדוֹת עַל הֶעָפָר.

שְׁקֵטוֹת, פִּתְאוֹם שֶׁאֵין לָהֶן זָכָר,

שֶׁיִּשְׁלֹט בָּהֶן אוֹ יַעֲלֶה עֲלֵיהֶן.

אֲנִי מַבִּיט בָּהֶן וְלִבִּי נִכְמַר. גּוֹהֵר,

שָׂם בִּפְנֵיהֶן קָנָלוֹנִי רַךְ שֶׁנִּשְׁאַר בַּמְּקָרֵר,

בְּלִי רֹטֶב, קֻבִּיּוֹת עַגְבָנִיָּה וְגֶזֶר

וְקִרְעֵי פִּתָּה בִּטְחִינָה. הֵן

מִיָּד עָטוֹת עַל זֶה. כֹּל אַחַת חוֹטֶפֶת

פִּסַּת פַּסְטָה בִּמְקוֹרָהּ וּמִתְרַחֶקֶת

אֶל קָצֶה אַחֵר שֶׁל הַלּוּל, לְכַרְסֵם אוֹתָהּ

הַרְחֵק מֵחֶבְרוֹתֶיהָ. רַק שְׁחוֹרָה, סוֹצְיוֹמָטִית,

מִתְגַנֶּבֶת וְחוֹטֶפֶת קָנָלוֹנִי מִמְּקוֹרָהּ שֶׁל

נִמְשִׁית, וְזוֹ מִיָּד מוֹשֶׁכֶת לָהּ אַחֶרֶת

מִן הַקַּעֲרִית הַמִּתְרוֹקֶנֶת. טוֹב שֶׁאֲנִי תָּמִיד

מְפַזֵּר לָהֶן אֹכֶל בְּשָׁלוֹשׁ קַעֲרִיּוֹת שׁוֹנוֹת,

כְּדֵי לְבַזֵּר אֶת תְּשׂוּמֶת לִבָּן. אֲנִי מַבִּיט בָּהֶן

בְּלֵב כּוֹאֵב. אֲנִי כַּנִּרְאֶה רַךְ לֵב מִדַּי מִכְּדֵי

לְגָדֵל תַּרְנְגֹלוֹת. עוֹמֵד וּמַשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶן

אֶת צַעֲרִי עַל מוֹת בַּעֲלֵיהֶן.

פַּעַם הִתְחַלְתִּי כּוֹתֵב מַחֲזֶה עַל שְׁתֵּי אַלְמָנוֹת

הַחוֹלְקוֹת יַחְדָּו דִּירָה בִּדְמֵי מַפְתֵּחַ,

אַחֲרֵי שֶׁהַגֶּבֶר שֶׁחַי עִם שְׁתֵּיהֶן, כֹּל אַחַת

מִבַּעַד לִמְחִיצַת דִּיקְט, לַיְלָה עַם זוֹ, וְלַיְלָה

עִם אַחֶרֶת, מֵת. וְאָז הוֹרִידוּ אֶת הַמְּחִצָּה,

אֶת הָאֵיבָה, וְהִתְיַדְּדוּ זוֹ עִם זוֹ.

אוּלַי עָלַי לַשּׁוּב לִכְתֹּב אוֹתוֹ כָּעֵת.

14.9.21