לול 23

אַחֲרֵי רֹב גֶּשֶׁם שֶׁיָּרַד עַל פֶּרֶשׁ

שֶׁיָּבַשׁ וְהִתְקַשָּׁה לְמַצָּע עָבֶה וְסִרְחוֹנִי

לֹא נוֹתְרָה בְּרֵרָה בְּיָדִי, אֶלָּא לִטֹּל

אֵת חֲפִירָה שְׁבוּרַת מוֹט וְשַׂק עֲנָק

לְפִנּוּי פְּסֹלֶת, לְהִכָּנֵס לַלּוּל,

לְהָסִיט מִמֶּנּוּ אֶת כּוֹנָנִית הַמַּתֶּכֶת

שֶׁהָפְכוּ הָעוֹפוֹת לִיצוּעָן, אֶת אֲרוֹן הַמִּטְבָּח

הֶהָפוּךְ, הַמְּכֻסֶּה בִּירִיעַת פְּלַסְטִיק, שֶׁהָיָה

לָהֶן לְמָגֵן מִפְּנֵי צִנַּת הַחֹרֶף וְנִהְיָה

לִמְקוֹם הֲטָלָתָן, אֶת אַרְגַּז הַפְּלַסְטִיק

הַיָּרֹק שֶׁל "תְּנוּבָה", שֶׁהֵן עוֹמְדוֹת

וּמְלַשְׁלְשׁוֹת עָלָיו בַּהֲנָאָה,

וּלְגָרֵד שִׁכְבָה אַחַר שִׁכְבָה שֶׁל

זֶבֶל עוֹפוֹת רֵיחָנִי, עַד לְחִשּׂוּף

לוּחוֹת הַדִּיקְט הַמְּרַפְּדִים אֶת רִצְפָּתוֹ.

גָּרַרְתִּי אֶת שַׂק הַצּוֹאָה הַכָּבֵד הַחוּצָה

וּפִזַּרְתִּי לָהֶן שַׂק שָׁלֵם שֶׁל נְסֹרֶת

טְרִיָּה, רַכָּה וְרֵיחָנִית, הַיְשֵׁר

מִן הַנַּגָּרִיָּה שֶׁל מוּלִי. הֵן מִיָּד חָדְלוּ

לִזְעֹק מָרָה, וְהֵחֵלּוּ מְדַדּוֹת

עַל הַמַּצָּע הַזָּהוּב, הַמְּפַתֶּה, עָלָיו תַּטֶּלְנָה

בֵּיצֵיהֶן וְלַשְּׁלָשְׁתָּן. וַאֲנִי הִבַּטְתִּי בָּהֶן

מִבַּעַד לַחֲרָכֵי הַגָּדֵר וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי –

לֹא רַק בֵּיצִים אוֹצִיא מֵהֶן, וְשַׂק

שֶׁל זֶבֶל עוֹפוֹת. אֲנִי אָמִיר

אֶת כָּל הַסִּרָחוֹן הַזֶּה בְּשִׁיר.

וְהִנֵּה הוּא. הֲרֵיהוּ בִּפְנֵיכֶם.

23.2.22