מחלון חדר השינה שלי

מחלון חדר השינה שלי

מֵחַלּוֹן חֲדַר הַשֵּׁנָה שֶׁלִּי תּוּכַל לִרְאוֹת

אֶת צְעִיפִי הַמֶּשִׁי שֶׁל אַרְגָּמָן הַדִּמְדּוּמִים,

אֶת תְּכֵלֶת הַשָּׁמַיִם מַעֲמִיקָה עַד כֵּהוּת,

אֶת שִׂיחֵי אֶלַת הַמַּסְטִיק, הַגְּדִילָנִים,

הַבַּרְקֳנִים וַעֲצֵי הָאַלּוֹן הַמְּכַסִּים אֶת

הַשֶּׁטַח הַצִּבּוּרִי הַפָּתוּחַ, הַמִּשְׂתָּרֵעַ

מֵעֵבֶר לַגָּדֵר, מֵעֵבֶר לֶחָצֵר.

מֵחַלּוֹן חֲדַר הַשֵּׁנָה שֶׁלִּי תּוּכַל לִרְאוֹת

אֶת צַמַּרְתּוֹ שֶׁל עֵץ הַתּוּת, שֶׁעֲנָפָיו,

עֲמוּסֵי פְּרִי בּוֹרְדוֹ בָּשֵׁל, מָלֵא עָסִיס,

מִטַּלְטֵלִים בָּרוּחַ, וּמִקְצָת מִגַּן הַיֶּרֶק

הַפָּרוּשׂ מִתַּחְתָּיו – שִׂיחֵי הָעַגְבָנִיּוֹת,

הַמְּלָפְפוֹנִים, הַקִּשּׁוּאִים.

בְּצִדּוֹ הָאַחֵר שֶׁל חֲדַר הַשֵּׁנָה שֶׁלִּי

תּוּכַל לִרְאוֹת אֶת כְּלִיל הַחֹרֶשׁ בְּהֶלֶם

פְּרִיחָתוֹ, וְרֻדָּה-לְבָנָה, וְכָעֵת רַק

אֶת יַרְקוּתוֹ הַשּׁוֹפַעַת, וְאֶת

מִגְרַשׁ הַחֲנִיָּה וּמְכוֹנִיּוֹת הַשְּׁכֵנִים.

מֵחַלּוֹן חֲדַר הַשֵּׁנָה שֶׁלִּי תּוּכַל לִרְאוֹת גַּם

אֶת בָּתֵּי הַקִּבּוּץ הַשִּׁתּוּפִי, טוֹבְלִים

בְּיֶרֶק, בֵּין עֲצֵי תְּאֵנָה לַעֲצֵי אֱגוֹז,

וְאֶת הַשְּׁבִילִים הַצָּרִים, הַמִּתְגַנְּבִים

בֵּין הַבָּתִּים כְּמִשְׁעוֹלֵי טִיּוּל לֵילִי.

מֵחַלּוֹן חֲדַר הַשֵּׁנָה שֶׁלִּי תּוּכַל,

אִם כֵּן, לִרְאוֹת הַרְבֵּה דְּבָרִים,

בְּשָׁכְבְּךָ עַל מִטָּתִי, שֶׁתִּהְיֶה

בִּהְיוֹתְךָ בָּהּ, לְמִטָּתֵנוּ, נִנּוֹחַ

וְרָפוּי אַחֲרֵי דְּבָרִים, שֶׁאֶת

טִבְעָם וְאֶת אָרְחַם עוֹד נְגַלֶּה

בְּיַחַד, וְאֵלֶּה יִוָּתְרוּ בֵּינֵינוּ,

בְּתוֹךְ אַהֲבָתֵנוּ, אַהֲבַת הַנְּפָשׁוֹת

הַזֹּאת, בְּאֵין הֶכְרֵחַ לְהַגְדִירַם,

בְּלִי שֵׁמוֹת, בְּלֹא מִלִּים.

‏י”ז תמוז תשע”ח