במשך שנים ארוכות התייסרתי בהחבא בשל הפער העמוק בין כמות החומר שאני כותב, בכל סוגי הכתיבה הספרותית, לבין מיעוט הספרים שאני מפרסם. הייסורים האלה כילו אותי, וכרסמו בתשוקתי לכתוב. הם גם חוררו את הבטחון שלי בעצמי כיוצר. הרי הכתיבה, עצם ההעברה של דברים מן העולם הפנימי שלי אל החוץ, כרוכה ב'תרגום' החלומות, החזיונות והתחושות שלי לשפת סימנים, לפלא הנפלא של העברית, ובלעדי קריאתם על ידיכם, הטקסטים שלי, טובים ועשירים ככול שיהיו, אינם קיימים. ממש כמו הפונדקאית במחזה "פונדק הרוחות" של נתן אלתרמן, הכתיבה קיימת רק כאשר יש מי שמתבונן בה ונוכח ביופייה.
התייסרתי בזה עד לפני חודש. בבוקרו של ה 21 לפברואר קמתי והחלטתי לעשות מעשה. להכריח את עצמי להוציא את כול שיריי הגנוזים מן המגירות. כדי להצליח בזה פניתי לאפיק מימון המונים, שלא היה ידוע לי עד כה. החלטתי לנסות. מה כבר יש לי להפסיד. במשך שנים כה רבות חוויתי, ביני לביני, את התסכול הכרוך באי-פרסומם של השירים שכתבתי, שעוד אכזבה אחת לא תעלה ולא תוריד.
כאשר קבעתי את סכום היעד לקמפיין, 45,000 ש"ח, פעלתי לפי עצתם של מנהלי האתר. לקחתי בחשבון לא רק את ההוצאות על עריכתם, ניקודם, עיצובם, סידורם והדפסתם של שלושה ספרי שירה חדשים. היה עלי להוסיף עליהן גם את עלות כול הספרים שהבטחתי לתומכים בעבור תרומתם ואת עלויות המשלוח. כך אפוא קבעתי את סכום הקמפיין ויצאתי לדרך, עם תקווה מעטה, אבל עם התכוונות בלב.
החודש הזה היה תובעני ועמוס. כתבתי כמעט מדי יום פוסט בנוגע לקמפיין, הפקתי גלוית התרמה שחילקתי בעצמי, ובסיוע תלמידיי, בבתי קפה ובחנויות ספרים. בשבוע החולף גם שלחתי הודעות אי-מייל לכל תפוצת המייל שלי, כ 27,000 מכותבים. הבוקר, תוך כדי התנהלות במיפוי לב שגרתי, במכון הלב ב'אסותא,' גם שלחתי הודעות אס.אם.אס לכול מי שחששתי כי פספסתי במיילים.
התוצאה היא דרמטית. יכולתי לראות בבירור את הזינוק ברמת התרומות בכול פעם שעשיתי עוד גל של פרסומים על אודות הקמפיין.
עוד פרי של המהלכים האלה הוא הגברה אדירה של כמות הקוראים בבלוג שלי. מאז פתיחתו, באוגוסט 2011, צבר הבלוג שלי, 'אבא קומתיים,' עשרות אלפי קוראים ועוקבים. אבל במהלך החודש הזה, של קמפיין המימון, אחוז הגולשים והקוראים באתר הבלוג שלי קפץ באורח דרמטי. הנה תמונת מסך, המראה את גרף הכניסות לאתר בחודש הזה.
הערב, מקץ חודש בדיוק, נסגר הקמפיין. 222 תומכים ותומכות השקיעו בו יחד סכום אגדי של 30,663 ש"ח, שני שליש בדיוק מן הסכום שהקצבתי לי לאספו. בין התומכים והתומכות היו לי סיפורי התרגשות רבים. חבר נעוריי, שיחד ריכזנו והדרכנו בקן הנוער העובד והלומד ברמת השרון, ואף הקמנו יחד קן במגדל העמק; תלמידה חד-הורית, שלמרות מצבה הכלכלי החליטה לעזור לי לממש את חלומי; לקוחות לשעבר ממשרד יחסי הציבור שלי; קרובי משפחה רבים ויקרים; המון תלמידים ותלמידות, חברי ילדות ונעורים, עובדים ועובדות ממשרד יחסי הציבור שלי ומבית הקפה שלי לשעבר; א/נשים מן הקהילה הלהט"בית, חברים ומודעים וחברי נפש, אהובים בהווה ואהובים לשעבר, וגם חברה ותיקה אחת, מימי 'על המשמר,' שהיא גם חברת כנסת, שלי יחימוביץ', שבפעם המי יודע כמה הוכיחה לי עד כמה היא זוכרת את חברותנו, ועד כמה היא מודעת למצבו של האמן במדינת ישראל בכלל, ובימי כהונתה של שרת התרבות, מירי רגב, בפרט.
אך מעבר לתמיכה הכספית, שתאפשר לי את הוצאתם לאור של הספרים, זכיתי במהלך החודש הזה לדבר יקר בהרבה – להמון אהבה והערכה. והאהבה וההערכה האלה מילאו את לבי בהכרת תודה, לכם ולכן וליקום, וגם בתשוקת יצירה מחודשת. על כך תבורכו, לא פחות מאשר על תמיכתכם הכספית. כי כוחה של האהבה רב ממנה, וגם נותר למשך שנים.
אני סמוך ובטוח שאוכל להדפיס את שלושת הספרים, אף על פי שאספתי רק שני שליש מן הסכום שהקצבתי להם, בשל שתי שיחות טלפון עם שני מלאכים, ששלח לי ריבונו של עולם. האחד, תלמיד שלי לכתיבה, איש יקר וענו, בעל בית דפוס, שהציע לי את הדפסתם במחיר הקרן, והשני, מכר ותיק מאוד, ובעל יכולת, שהבטיח לי תרומה משמעותית מיד אחרי סיומו של הקמפיין.
לא העליתי על דעתי את כול אלה כאשר החלטתי לפתוח בקמפיין. לתחושתי, היה אפילו משהו מביך בפנייה לזולת כדי שתסייעו לי בפרסום יצירתי. אבל ידעתי, שבלי עזרה זה לא יקרה, ושאני מוכרח לנצח את השתיקה הממושכת מדי שגזרתי על עצמי.
וכעת, בזכותכם ובזכותכן, אנצחנה.
לא סיפרתי לכם מקודם לכן, אבל השבוע כבר קיבלתי את הגהות הניקוד של שניים מתוך שלושת הספרים החדשים. אמש גם סיימתי את שכתוב השירים בכרך השלישי, והיום הדפסתי אותם החוצה כדי לערכם כספר. בשבוע הקרוב אתחיל לטפל, במקביל לעריכת הכרך השלישי, בעיצוב הכריכות וברכישת הזכויות לקלפי הטארוט. במקביל, אשלח לכול התומכים והתומכות את ספרי התמורה שלהם, מלבד, כמובן, הספרים החדשים, שאותם הבטחתי להפיק ולהדפיס ולשלוח לתורמים עד נובמבר, וכך אעשה.
אמשיך לעדכן אתכם במצב הספרים בתהליך.
לעת עתה אני רוצה לומר לכולכם תודה רבה ולילה טוב. החזרתם לי את כוחותיי, ובעיקר את כוח האמונה שלי. וזו מתת שלא תסולא בפז.
תודה מקרב לב,
אילן שיינפלד.
