על השחיטה, שביעייה.

כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה הִרְעִישׁוּ

סוֹלְלוֹת טִילֵי הָאִיסְקַאנְדֶר אֶת

הָעִיר. הַבָּתִּים נִקְרְעוּ. הַחַיִּים

נִפְרְמוּ. הַגּוּפוֹת הִצְטַבְּרוּ

בְּשַׂקִּים. גְּבָרִים אִלְּמִים, מֻכֵּי

צַעַר, חָפְרוּ שׁוּחוֹת אֲרֻכּוֹת וְצָרוֹת,

וְטָמְנוּ בְּתוֹכָן אֶת הַמֵּתִים.

הָרַע מִכֹּל עוֹד לֹא הִגִּיעַ, אוֹמְרִים

הַמֻּמְחִים. הַקּוֹזָק הָאַכְזָר לֹא יָנוּחַ

עַד שֶׁיָּמִית מֵאוֹת אַלְפֵי בְּנֵי אָדָם

בְּחַיְדַּקִים אוֹ בְּגַז. שָׁם הֵם כְּבָר

נֶעֱרָכִים עִם מַסֵּכוֹת אָבַּ"כ. הֵם

לֹא יַאַטְמוּ אֶת סִפֵּי בָּתֵּיהֶם

בִּסְרָטִים דְּבִיקִים, כִּי אֵין לָהֶם בַּיִת.

אֵירוֹפָּה יַבֶּשֶׁת אַכְזָרִית. רְדוּפַת

מִלְחָמוֹת, סְפוּגָה בְּדָמֵי טְבוּחִים

וְהֶרֶג. הָיִינוּ בְּטוּחִים כִּי שְׁקֵטָה,

וְגִלִּינוּ אַחֶרֶת. כָּעֵת עוֹמְדוֹת

כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם מוּל רוֹדָן

הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה מֻשְׂכָּל שֶׁל

הֶרֶג, וְאֵינָן עוֹצְרוֹת בַּעֲדוֹ.

זֶה לֹא רַק עַם שָׁלֵם הוֹלֵךְ כָּאן

לַטֶּבַח. יַחַד עִם יְלָדָיו וּנְשׁוֹתַיו

מֻשְׁלָכִים אֶל קִבְרֵי הָאַחִים

עֲרָכֵיהֶן הַנַּעֲלִים שֶׁל הַדֶּמוֹקְרָטְיוֹת

וְדִבְרֵי הָרַהַב שֶׁל מַנְהִיגֵיהֶן, שֶׁכָּשְׁלוּ

בַּזֶּה אַחַר זֶה בִּשְׁעַת צָרָה. כִּבְעָבָר.

אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לָתֵת לְזֶה לִקְרוֹת.

הַשִּׁיר הַזֶּה אֵינוֹ שִׁיר. הוּא מַאֲמָר.

קְרִיאָה. אַל תַּעַמְדוּ מִנֶּגֶד. אִסְפוּ

אֶת צִבְאוֹת הַבְּרִית. רֶשַׁע מֻחְלָט

יוּכְרַע רַק בְּכֹחַ. וּמִמֵּילָא יָמִיט

הֶרֶס עַל סְבִיבוֹתָיו. הַזְּמַן לְעוֹצְרוֹ

הוּא עַכְשָׁו, בְּטֶרֶם יַרְבֶּה פֹּה מֵתִים.

אִסְפוּ צִבְאוֹתֵיכֶם וּצְאוּ לַמִּלְחָמָה.

נוֹרָאָה תִּהְיֶה. כְּמוֹ שְׁתֵּי קוֹדְמוֹתֶיהַ.

אֲבָל בְּבוּרְסַת הַהִמּוּרִים שֶׁל הַמָּוֶת

מוּטָב לַהֲרֹג וּלְהֵהָרֵג בְּשֵׁם

הָהוּמָנִיזְם וַאֲחָוַת הָעַמִּים,

מֵלִקְרֹס כְּשֶׁיִּדְרֹס אוֹתָנוּ,

וְאָז לִכְרֹעַ תַּחְתָּיו.

10.3.22