החיים, הכתיבה, ההורות ומה שביניהם (97).
"אני לא יודע אם אתם מבינים כמה אני מאושר שבאתם לחיים שלי," אמרתי היום למיכאל ודניאל, ברגע של התרגשות. זה היה אחר הצהריים. קמתי בידיעה, שעלי להכין די הרבה דברים לקראת אירוח המשפחה אצלנו מחר, לארוחת צהרים, לכבוד יום ההולדת העשירי של הבנים. אתמול הזמנתי מנקים שינקו את הבית, כי ידעתי שכוחי לא יעמוד לי גם בזה וגם בניקיונות הפסח, וערכתי קניות, היום בבוקר עשיתי השלמות וסידרתי וניקיתי את החצר. אחר הצהריים התכוונתי להכין לנו ארוחת ליל שישי, וגם לנקות חלונות, מגירות ומדפים במטבח.
כשקמתי משנת צהרים, שאלתי את הבנים אם ירצו לעזור לי. דניאל התנדב לקצוץ אתי ירקות לסלט, ואני הצעתי למיכאל להבריק את דלת הזכוכית בין הסלון לבין החצר. חיש-קל הצטרף אליו אחיו, ושניהם הבריקו את כול החלונות בקומה התחתונה, פנים וחוץ, בעודי מנקה מגרות ומדפים במטבח.
הבנים נולדו בשעה 12.12 ו-12.13 בתאריך ה-12.4.2012, בניתוח קיסרי בניו דלהי. יום הולדתם יחול ביום שלישי הקרוב. אך ביום זה הם יצאו, לראשונה בחייהם, לטיול של יומיים עם חבריהם וחברותיהם, במסגרת תנועת הנוער העובד והלומד, ליערות הכרמל. הם גם יישנו שם, בפעם הראשונה בחייהם בלעדיי ומחוץ לבית.
מתנת יום ההולדת של סבא הייתה שני אוהלים, שני שקי שינה, שני מזרנים, שתי כריות מתנפחות, שני תרמילי גב ושני צ'ימידנים ושני ג'ריקנים של חמשה ליטר. רשימת הציוד המלאה לטיול, כפול שניים. מתנת יום ההולדת שלי לדניאל הייתה מוט פוגו, שכבר קיבל, ולמיכאל – 13.000 נקודות משחק (ויבקס) במשחק הפורטנייט שלו. מן הדודים יקבלו מחר טבלט שביקשו, ואני הזמנתי אותו בעבורם בחנות KSP ברמת השרון, כדי שסבא יוכל להביא אותו אלינו מחר בבוקר.
כעת, בזמן שאני כותב לכםן, עוגת יום ההולדת שלהם כבר בתנור. תכף אצפה אותה בקרם שוקולד ולפנות בוקר אקשט אותה לכבודם. אחרי כן אסע לכפר כדי להביא את הסלטים שהזמנתי ולקנות בשר כדי לעשות על האש בחצר.
"אבא, יהיה לנו שביל הפתעות גם השנה?" שאלו כל אחד בתורו.
מדי שנה אני מפתיע אותם בשביל הפתעות, שקיות קשורות ותלויות לאורך הדרך מחדריהם למטה, ובהן מיני מתנות.
"לא, אתם כבר גדולים לזה," אמרתי להם, "וחוץ מזה כול המתנות שקניתי לכם בשנה שעברה בשביל ההפתעות עוד סגורות."
אבל הבוקר לא יכולתי לחשוב, שלא יהיה להם שביל הפתעות בבוקר יום הולדתם. וזו הסיבה להשלמת הקניות. נסעתי לכרמיאל כדי לקנות להם מיני ממתקים, שאותם אתלה בשקיות ביום שלישי מוקדם בבוקר, עם בלונים, בדרכם מחדרם לסלון – ולטיול התנועה.
אם הייתם מספרים לי לפני עשור, שזה מה שאעשה באחת עשרה בלילה של יום שישי, אאפה עוגת יום הולדת, ואתכנן את יום הולדתם העשירי של בניי מחר, לא הייתי מעלה זאת על דעתי. ואם הייתם אומרים לי, שמהיום כבר אתחיל לחרוד מפני נסיעתם ליומיים מן הבית, לטיול תנועתי גדול, בתוך גל פיגועים מבעית, הייתי חושב שאתם הוזים.
למעשה, אם הייתם מגלים לי שיהיו לי שני בנים בני עשר, יפים ומוצלחים ומקסימים כול כך, העומדים על סולם ועל השיש ומבריקים חלונות בגובה, בבית גדול, על חלקת אדמה, בישוב קהילתי קטן, בפסגת הר בגליל המערבי, הייתי מתייחס לזה כאל סרט מדע בדיוני.
אבל אנחנו חיים כעת בתוך סרט המדע הבדיוני הזה, שבו אני, אילן, סופר הומו מנווה צדק, פתאום סופר גלילי עם שני בנים בני עשר, רגע לפני יום הולדתם העשירי.
מיכאל ודניאל בני עשר. זה בלתי נתפס. רק הבוקר, כשחברתי מלאני, שנסעה אתי לקניות, הגישה לי מגבון לח לניגוב הידיים אחרי פינוי הזבל, נזכרתי בשחוק בתקופה שבה הייתי מסתובב עם תיק החתלה לשני פעוטות. כמה עברנו מאז. הרי זה פשוט מדהים.
"אבא, למיכאל יש שפם!" צהל דניאל היום בצהריים, כשהתפרקדו יחד על כורסת הטלוויזיה בסלון. ואני ניגשתי מעליה, העברתי אצבע על שפתו העליונה של מיכאל וקבעתי בקול ידעני, שעוד לא, שעוד קצת. ודניאל התעקש שצומחות לו שם כבר שערות זהובות.
יש לי שני בנים בתחילת גיל ההתבגרות.
הבאתם לעולם היא הדבר הנכון והחשוב ביותר שעשיתי בחיי. הבנים הכניסו אל חיי לא רק אור טהור, אלא גם שיעורים רבים. למדתי הרבה על עצמי כאדם, התרחבתי, ואני לומד ומחכים מדי יום בזכותם. כיום, אני לומד איך לשחרר, לרווח, להבין שהילדות שלהם היא שלהם, ושלי היא שלי. שאסור לי להשליך עליהם את חוויות הילדות שלי ואת לקחיה. שעלי לתת להם להתמודד עם ילדותם בעצמם, וגם למצוא בתוך עצמם, בלעדיי, את הדרכים לחיות בה.
זה לא קל להורה נרקיסיסט-במקצת ויחידני כמוני. וזה תהליך למידה חזק. רק השבוע מצאתי את עצמי עומד על סף בכי, למול דניאל, שהיה עצוב מאד, ואחרי כן שוב על סף בכי כאשר התעורר בשמחה גדולה, ביום המחרת. התנודות במצב הרוח שלו מטלטלות אותי באופן עמוק מאד, הנובע מתוך הזדהות, שעלי לרסנה. לרווחה.
הם מלמדים אותי מדי יום. אבל הכי חשוב לי לומר ביום הזה הוא, שבאמת, עובדת היותם בעולמי משמחת אותי עד בלי די. כי הם שהשלימו אותי כאדם, ומלמדים אותי להיות אדם טוב וראוי יותר מדי יום.
ולכן, כאשר עשרה ימים אחריהם, אחגוג אני את יום הולדתי השישים ושניים, אדע. לא רק הם נולדו ב-12.4.2012. במידה רבה, גם אני נולדתי בתאריך הזה, מחדש. כאדם וכאב.
שבת שלום.
נ.ב.
לא שרפתי את העוגה. היא כבר במקרר. ותודה לניקי ב., שמתכוניה מלווים אותי כול שנות ההורות. https://nikib.co.il/cakes-dessert/103065/. את הסוכר אני מחליף ב'כמו סוכר', והשוקולד שבציפוי הוא שוקולד נטול סוכר. כך גם אני יכול ליהנות מעוגת יום ההולדת של בניי.
