אחרי שהרודן מת (סיפור)

אחרי שהרודן מת נתנו לנו את הראש שלו, כדי לשחק בו כדורגל.

זה היה טקס מרגש. שר החינוך אמר, "דווקא נבחרת הקט-רגל של ליגת הנעורים נמצאה ראויה וזכאית לפרס הזה, כי המנוח כל כך אהב לצפות במשחקיכם".

מהגוף הורידו את הגפיים, רוקנו את איבריו הפנימיים, ונתנו אותו לאומן מומחה אחד, שיזגג אותו בחרס ובזהב ויעטר אותו בעיטורים.

כד הזהב המהודר שאתם רואים, עומד על רגליו בכניסה להיכל הצדק, הוא הכד הזה. ומדי בוקר מרעננים בו את סידור הפרחים.

לשחק כדורגל עם ראש של מת זה לא פשוט. כל עוד יש לו איברי פנים, כמו אף, אוזניים, שפתיים, עיניים, הם מתפצפצים מבעיטות. ולא כדאי לנגוח בו, כי אז הם נמרחים עליך לגמרי.

אבל אחרי שאיברי הפנים נמחצו והתכלו לגמרי לקחו את הראש, ועשו לו טיפול יסודי כמו בכל כדור עור משובח. שימנו אותו, ממש הירוו אותו בשומן, כדי שיהיה יותר קופצני וגמיש, והניחו אותו בצד למשך שבוע, שיתייבש.

אחרי כן מרחו עליו לאכה מאט, והחזירו אותו למגרש.

הראש כבר מזמן איבד מצביונו. כעת זה סתם כדור עצמות, שחלק מעצמות הגולגולת שלו נשברו מבעיטות עזות מדי אל השער.

אבל אנחנו מקפידים לשחק איתו, בעיקר במשחקי הנבחרת הלאומיים, כדי לשתף גם אותו בשמחה, ובזכות תרועות הקהל על הראש הזה, שעה שהוא עושה מסלול נהדר באוויר, עד שהוא נוחת בין הקורות, שוב מנצח.

1.1.13