יומן מלחמה (56).
היום קרה לי דבר מרגש. קיבלתי הודעה בטוויטר מאיש אחד, סבא לשלושה נכדים, שאינני מכיר אישית. הוא סיפר לי שתמך בהוצאתו לאור של ספר הילדים החדש, "כשכוכבים נופלים," שכתבתי לבקשת משפחות מן העוטף, לסייע לילדיהם להתמודד בו עם האובדן, וביקש שאקדיש את העותק לשלושת נכדיו במלים הבאות: "שֶׁלְּעוֹלָם שָׁאוֹן סְעָרָה חוֹלֶפֶת תַּחְרִישׁ בְּפֶתַח מִבְצַר בֵּיתְכֶם." זה ריגש אותי כל כך, שביקשתי ממנו רשות לכתוב על כך.
נותרו עוד שמונה ימים עד לסיום קמפיין התמיכה בספר הזה. הוא מספר על כוכבה, שחשה עצב רב אחרי שהמון כוכבים נפלו מן השמים, בשל סערת רקיעים, והוריה, השמש והירח, ביקשו לנחם אותה, ופנו אל כוכב קדמונים הזקן, הכוכב הכי ישיש בשמים, לעצה. איך עזר כוכב קדמונים הזקן לכוכבה הקטנה? על כך תוכלו לקרוא בספר עצמו.
הספר כבר עוצב ומוכן לדפוס. הוא יועבר לדפוס בסוף ינואר, מיד עם סיום הקמפיין, ויופץ לחנויות הספרים בסוף פברואר. זוהי הזדמנות אחרונה לתמוך בפרויקט על ידי הזמנת עותק מוזל מראש לילדיכםן או נכדיכםן, ואם תרצו – גם לילדי ולילדות המפונים. במידה ואתםן רוציםות בנוסח הקדשה מיוחד, ציינו זאת בדף התמיכה.
הנה זה כאן – https://headstart.co.il/project/77259
ספר הילדים הזה הוא אחד משני ספרי ילדים חדשים שלי, שיראו אור ממש בקרוב. הספר האחר, שאתם מחכים לו מזמן, הוא "הסיפור של מיכאל ודניאל", בליווי איוריה מרהיבי-העין של ענת אקסלרוד, שיראה אור בקרוב בזכות תמיכתכםן בהוצאת כנרת זמורה דביר, שנאותה להדפיס את הספר הזה ולהפיצו כיאות. הוא מספר את סיפור בואם לעולם של בניי, ואני מקווה שצירוף שני הספרים יחד, ספר אחד של נחמה והתערבות במצבי חירום, וספר אחר של חינוך לקבלת האחר והשונה והמשפחות החדשות בישראל, יתרמו את חלקי בניחום החברה הישראלית ובתיקונה.
הימים האלה קשים לכולנו, קשים מאד. למשפחות הנופלים, החטופים והנעדרים הם קשים עוד יותר, לבלי נשוא. כמי שנטוע בתוך שגרת חייו, כאב יחידני לתאומים ומפרנס יחיד, הנאחז בציפורניים בסדר יומו וחייו, אני מתקשה בכלל להבין מניין שואבות משפחות הלוחמים את הכוח לשאת את הדריכות והחרדה לגורל יקיריהן, ומשפחות החטופים והנעדרים את הכוח להמשיך לחיות ולהיאבק על השבת יקיריהן לישראל.
ישראל חייבת שינוי, חייבת בחירות. 80% מן הציבור בישראל קורא להחלפת הממשלה בממשלה אחרת. אבל הקריאה הזאת אינה יכולה להישאר משאת לב. למערכת בחירות יש לוח זמנים קבוע בחוק. ועדת הבחירות זקוקה ל-110 ימים כדי להכין בחירות, ויום בחירות כלליות יכול לחול, על פי חוק, רק ביום שלישי שאיננו יום חג. משמע, כדי שהבחירות תתקיימנה ב-11.6.24 או ב-18.6.24, הכנסת חייבת להודיעה על פיזורה ועל מועד בחירות מוסכם לפחות 110 ימים אחורה מתאריכים אלה – כלומר עד סוף חודש פברואר, בתוך חמישה שבועות.
במלים אחרות, אם אנחנו לא נצא כעת לרחובות, ולא נגביר את הלחץ על הממשלה ועל הכנסת בכול דרך חוקית אפשרית, ובתוכו גם על אנשי המחנה הממלכתי, להתנות את המשך ישיבתם בקבינט המלחמה ובממשלה בקביעת תאריך מוסכם לבחירות – לא נוכל להביא להכרזת מועד בחירות עוד במושב הכנסת הנוכחי. המשמעות היא, שזה יגרור אותנו פוליטית ומדינית עד למושב הקיץ של הכנסת. זה אומר שממשלת המחדל והביזה תמשיך לכהן כאן עוד חודשים רבים, וזה אסור שיקרה, משום בחינה אפשרית.
הפלונטר שאנחנו מצויים בו הוא כדלקמן: ארצות הברית וסעודיה עובדות על תוכנית שלום אזורית, שתשנה כליל את פני המזרח התיכון ותגביר את תחושת המוגנות והביטחון שלנו מפני איראן ושלוחותיה. תוכנית זו כרוכה ותלויה בתוכנית 'היום שאחרי' ברצועת עזה: גורמים עזתיים מתונים/מוחלשים וכוח בינלאומי/ערבי יקבלו לידיהם את הניהול האזרחי בלבד של הרצועה. הסכמה על כך היא היחידה שתביא לעצירת המלחמה. עצירת המלחמה בתורה תאפשר עסקת חטופים ועצירת הלחימה בצפון וגם התסיסה ביהודה ושומרון ומול החות'ים. תסריט אופטימי כזה יביא להעלאת הדירוג הכלכלי של ישראל, לחידוש הצמיחה במשק, וכן, גם לדחיית המשך הטיפול בחמאס ובחיזבאללה בכמה חודשים.
קבלת המתווה הזה כרוכה בדבר אחד – בהסכמתו של בנימין נתניהו להעברת השליטה האזרחית בעזה לרשות פלסטינית מתוקנת או לגורמים אזרחיים פלסטינים אחרים, ולקבלת עקרונות 'היום שאחרי' כפי שמתוות אותו ארצות הברית וסעודיה. ההפך מזה כבר ברור ומחוור לכולנו: המשך הדשדוש בעזה והפיכתה לביצת דמים, שמדי יום ייהרגו בה 2-3 מטובי בנינו ו-2-3 חטופים וחטופות, המשך הלחימה בצפון, פגיעה של חיזבאללה בבתי אזרחים והמשך הגלות של תושבי הצפון מבתיהם, הפגיעה האנושה של החות'ים בנתיבי הסחר הימי לישראל, דרדור מעמדה של ישראל בעולם ויחסיה עם ארה"ב, המשך פגיעה בביטחון האזרחים בישראל, בחייהם, בביטחונם האישי ובפרנסתם – ואובדן כול סיכוי להסכם שלום אזורי.
כאשר כל אלה מוטלים על הכף, ברור מה צריך לעשות: גנץ ואייזנקוט חייבים להתנות את המשך ישיבתם בקבינט בקביעת מועד מוסכם לבחירות, כל אזרחי ישראל, מכל הקשת הפוליטית, התובעים את החלפת הממשלה בדרך דמוקרטית חייבים לצאת למצור על הקריה, על בתי ראש הממשלה ובעיקר על הכנסת, לחסום אותה כך שאין יוצא ואין בה – עד לקבלת תאריך מוסכם לבחירות.
אם כול אלה לא יתרחשו בימים ובשבועות הקרובים יסתיים מושב הכנסת הנוכחי ללא הכרעה, המלחמה תימשך, חיילים וקצינים ימשיכו להיהרג, חטופים וחטופות להיאנס ולהירצח, תושבי הצפון והדרום להיות גולים מבתיהם ומחייהם, וכול זה על מזבח הישרדותו הפוליטית של בנימין נתניהו, שאתאפק מלקרוא לו כאן בשמות.
החליטו כול אחד ואחת מכם האם שווה לכםן להקריב את עתידכם ועתיד ילדיכםן ואת קיומכם וקיומנו כאן, בעבור המשך שלטונו הכושל.
ערב טוב.
