אהוד ברק כנראה צריך ללכת הביתה. אם מה שכותב בן כספית השבת בטורו ב"מעריב," לפיו ניסה ברק לשכנע את אהוד אולמרט לתקוף משטים קודמים, ואולמרט סירב, ריסן את שר הבטחון שלו ועל ידי כך הביא לפריקת הדרמה ממשטים אלה, אהוד ברק צריך להתפטר לאלתר ממשרתו כשר ביטחון.
קשה לי לכתוב את הדברים האלה. הייתי בין תומכיו במרוץ לכיבוש מפלגת העבודה. הייתי גם בין המשתתפים בכנס הבחירות שלו בפריימריז. לא כחבר מפלגה, אלא כתומך מן החוץ. גם אחרי כן הבעתי תמיכה בבחירתו לשר ביטחון, מפני שהאמנתי שהוא האדם הנכון ביותר לתפקיד זה, בזמן שישראל נתונה בו. ייתכן שטעיתי. כעת, כשם שקראתי למנותו לראש מפלגת העבודה ולשר ביטחון, אני מבקש לומר ההפך. אהוד, רד מן הבמה.
תן לאנשים חדשים במפלגה לומר את דברם, ופנה את תפקידך לאנשים אחרים מיוצאי מערכת הביטחון או מאנשיה. תוכל להמשיך להעניק מניסיונך גם בעתיד, כיועץ חיצוני למערכת. אבל לא כמי שידיו על ההגה. מפני שהצירוף שלך ושל בנימין נתניהו, בלי הבלמים של ממשלה מתפקדת, מוכיח עצמו כמסוכן.
כאשר נבחר בנימין נתניהו ובחר בך כשר הביטחון שלו, האמנתי שאתם שני המנהיגים הנכונים ביותר לעם ישראל כעת, שעה שעליו להיערך לפעולה נגד הגרעין האיראני, וכנראה גם למלחמה ארוכה. אבל אופן ההתנהלות שלכם סביב המשט לעזה ריסק את אמוני בכם. אני מניח שאינני היחיד המרגיש בזה.
ביני לבין עצמי תהיתי, האם מערכת בחירות מהירה היא הדבר הנכון לנו כעת. אבל ודאי שלא כך הדבר. איראן מתעצמת והולכת, הבריתות שהיא כורתת באזור וברחבי תבל מסוכנות, והרטוריקה הרצחנית שלה, משולבת בדה-לגיטימציה של ישראל בעולם ובירידת כוחה של ארצות הברית בעידן אובאמה, מסכנות את קיומנו. במצב כזה, בחירות אינן התשובה הנכונה. הדרך היחידה היא פתיחת הקואליציה, הכנסת קדימה לממשלה, ומסירת תיק הביטחון בידי אחר. ואינני מדבר על שאול מופז או על בוגי יעלון, אלא על גבי אשכנזי, או מישהו אחר שעבר כבר תקופת צינון ויוכל להיכנס לתפקיד ולעשות בו את מלאכתו כהלכה.
אנחנו הולכים למלחמה בקרוב. המלחמה הזאת תהיה מלחמת הכרח. אבל כדי שנקנה לגיטימיות למהלכיה, יש להרחיב את הממשלה ולעשות שינוי בהרכבה. לכן, אם טובת המדינה לנגד עיניך, פנה את הדרך. תן לאדם אחר להיכנס לנעליך.
בשולי הדברים הולך ומתברר מה שנאמר בחדרי-חדרים זה מכבר. אהוד אולמרט היה אחד מראשי הממשלה הטובים שהיו לישראל. ייתכן שהיה נגוע בשחיתות. אני מקווה מאוד שלא כך הדבר. אבל בכל הנוגע לתפקודו, הוא עשה עבודה מצויינת, וככל שחולפים הימים, הגעגוע אליו רק גובר. הלוואי וייצא מכל זה בלא דבר, ויוכל לחזור לפוליטיקה. אם לא כראש מפלגה, לפחות כמי שיסייע מאחרי הקלעים בהקמתה של ממשלה חדשה.
