היום, יום שלישי, יומו השני של ראש השנה, למן שעות הבוקר, החלו להופיע בתכיפות עולה וגוברת הודעות ברשתות החברתיות, מפרופילים של פעילי ימין, המהדהדות משפט שאמר אהוד ברק באיזה נאום במפגש זניח, בשנת 2019. וכך אמר אז: "אם נפסיד אוציא מיליון איש לרחובות ונבלום בגופנו את הרס הדמוקרטיה".
כבר אז התגוללו עליו מימין וגם ממרכז, בטענה שאמירתו אינה מכבדת את רצון הבוחר ולכן יש בה משום הרס הדמוקרטיה. אבל בדבריו לא כיוון ברק למאבק פיסי אלא למחאה ציבורית רחבה. הבטחתו מומשה במחאה הלא אלימה, אבל אינטנסיבית, מתמדת, ששטפה את ערי וכיכרות ישראל ואת בלפור, והביאה בסופו של דבר להחלפת הממשלה.
אך היום, למן שעות הבוקר, ניערו כול פעילי הליכוד ושופרותיו, כפי הנראה במתואם, את אותה אמירה של ברק, כול אחד.ת מהם הצמיד לה תמונה או עיטור מזוהם אחר, וכולם העלו אותה לרשתות החברתיות. גדי טאוב צייץ את האמירה הזאת כשהיא מוצמדת לתמונתו של אהוד ברק עטוף בצעיף, בפתח אחוזתו של ג'פרי אפשטיין; שמעון ריקלין, אבי פורטוגייז, מני אסייג ועוד אלפי פעילים ופעילות ברשתות החברתיות מהדהדים כולם למן שעות הבוקר את אמירתו, וחלקם שואלים האם כבר נעצר בגין המרדה (על דבר שאמר לפני שלוש שנים).
בד-בבד עם זה עולות וצפות עוד הודעות מדאיגות, המשמיטות את הקרקע מתחת לעבודתה של מערכת המשפט, בתואנה שהיא פוליטית, מוטה ורודפת את נתניהו, והודעות לא פחות מזעזעות, הטוענות כי אמיר השכל ויאיר גולן הם צאצאי נאצים.
ההצבר של כול הדברים הללו, ביום החג השני של ראש השנה, זמן קצר לפני מערכת הבחירות ותוך כדי המשך משפטי נתניהו, מעלה בי דאגה עמוקה. לתחושתי, פעילי הימין ושופרותיו בונים כעת את הנראטיב שיצדיק את אי קבלת פסק הדין של נתניהו ויכין מראש אפשרות הסתערות על הכנסת ועל בית המשפט. במלים אחרות, הם עסוקים כעת בבניית ההצדקה הציבורית והמוסרית בעיניהם של הסתערות פיסית על מוסדות החוק והמשפט. הם מכינים את אירועי גבעת הקפיטול של ישראל.
את ניצני הבאושים לנראטיב הזה ראינו בשבת האחרונה בגשר חמד, וגם בגשר כרמיאל, בגשר חמד באלימות של פעיל הליכוד רמי בן יהודה נגד אנשי שמאל כמו תא"ל רמי מתן, גיבור ישראל מן החווה הסינית, ואחרים, ובגשר כרמיאל, שבו נכחתי, בהתנפלות של נהגת זועמת על מפגינה וניסיון להכותה.
אני חושש מאד שזה עתיד להחריף בשבועות הקרובים, ולהגיע לשיא עד יום הבחירות, וביתר שאת – ככל שיתקדם משפט נתניהו וכאשר יגיע מועד פסק הדין.
ייאמר כאן מפורשות – יש הבדל בין קריאה של אהוד ברק לאזרחים הדואגים לאופייה הדמוקרטי של ישראל לצאת לרחובות, כפי שאכן עשינו ונשוב ונעשה, לבין שבירת הלגיטימיות של מערכת החוק והמשפט לחקור, לתבוע ולקבוע את פסק דינו של אדם, יהא זה אדם מן השורה, נשיא או ראש ממשלה.
היציאה נגד מערכת המשפט כמערכת מוטה פוליטית, כמו גם הניסיון לצייר את יאיר גולן ואמיר השכל כצאצאי נאצים, הם כבר דברים שמעבר ללגיטימיות של חופש הביטוי וחירות המחשבה. מדובר בשמיטה מכוונת של המכנה המשותף, המאפשר לנו להתקיים יחד, כאזרחים חלוקי דעות במדינת חוק דמוקרטית. מדובר בהכשרת הדעת למלחמת אחים ברחובות.
אני מאד מקווה שהשב"כ מנטר את הרשתות החברתיות וער להתפתחויות המדאיגות הללו. בכול הנוגע לאיסופן, ניתוחן, הסקת מסקנות ופעולות מנע שתנבענה מהן, אין מקום לשום שיקול פוליטי. השב"כ אמון על שמירת המוסדות הדמוקרטיים ואופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל, ועליו לעצור את ההתפתחויות המסוכנות האלה לפני שתבואנה לידי מימוש.
