הִתְעוֹרְרִ֣י הִֽתְעוֹרְרִ֗י ק֚וּמִי יְר֣וּשָׁלַ֔‍ִם אֲשֶׁ֥ר שָׁתִ֛ית מִיַּ֥ד יְהֹוָ֖ה אֶת־כּ֣וֹס חֲמָת֑וֹ אֶת־קֻבַּ֜עַת כּ֧וֹס הַתַּרְעֵלָ֛ה שָׁתִ֖ית מָצִֽית׃

באחד מפרקי הנבואה היפים ביותר בשפה העברית, מנחם הנביא ישעיהו את עמו ישראל על סבלותיו. אמנם, הוא אומר, סבלותיו באו מידי האל, אך כך גם נחמתו. "שִׁמְעוּ אֵלַי רֹדְפֵי צֶדֶק, מְבַקְשֵׁי יְהוָה; הַבִּיטוּ אֶל-צוּר חֻצַּבְתֶּם, וְאֶל-מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם.  הַבִּיטוּ אֶל-אַבְרָהָם אֲבִיכֶם, וְאֶל-שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם:  כִּי-אֶחָד קְרָאתִיו, וַאֲבָרְכֵהוּ וְאַרְבֵּהוּ.   כִּי-נִחַם יְהוָה צִיּוֹן, נִחַם כָּל-חָרְבֹתֶיהָ, וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן, וְעַרְבָתָהּ כְּגַן-יְהוָה; שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה.  {ס}הַקְשִׁיבוּ אֵלַי עַמִּי, וּלְאוּמִּי אֵלַי הַאֲזִינוּ:  כִּי תוֹרָה, מֵאִתִּי תֵצֵא, וּמִשְׁפָּטִי, לְאוֹר עַמִּים אַרְגִּיעַ."

"אַל-תִּירְאוּ חֶרְפַּת אֱנוֹשׁ, וּמִגִּדֻּפֹתָם אַל-תֵּחָתּוּ," מוסיף הנביא ואומר, "כִּי כַבֶּגֶד יֹאכְלֵם עָשׁ, וְכַצֶּמֶר יֹאכְלֵם סָס; וְצִדְקָתִי לְעוֹלָם תִּהְיֶה, וִישׁוּעָתִי לְדוֹר דּוֹרִים."

ואז הוא קורא לירושלים להתעורר, ולחדול לשתות מכוס התרעלה של הייסורים, שהביא האל על עמו. ואגב כך הוא יוצר פיצול באלוהות, בין שני פניו של האל: "כֹּה-אָמַר אֲדֹנַיִךְ יְהוָה, וֵאלֹהַיִךְ יָרִיב עַמּוֹ, הִנֵּה לָקַחְתִּי מִיָּדֵךְ, אֶת-כּוֹס הַתַּרְעֵלָה–אֶת-קֻבַּעַת כּוֹס חֲמָתִי, לֹא-תוֹסִיפִי לִשְׁתּוֹתָהּ עוֹד." מה פירוש "כה אמר אדוניך ה'  – ואלוהיך יריב עמו"? הרי זה כאילו מידת הדין ומידת החסד מתדיינות זו עם זו, ומידת החסד גוברת על מידת הדין.

לא לחינם נזכרתי היום בפסוקים היפים, הנפלאים והנוראים האלה, "הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי, קוּמִי יְרוּשָׁלִַם, אֲשֶׁר שָׁתִית מִיַּד יְהוָה, אֶת-כּוֹס חֲמָתוֹ; אֶת-קֻבַּעַת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה, שָׁתִית–מָצִית.  יח אֵין-מְנַהֵל לָהּ, מִכָּל-בָּנִים יָלָדָה; וְאֵין מַחֲזִיק בְּיָדָהּ". בנימין נתניהו, וצבא עושי דבריו ומלחכי פנכתו, והשרים והשרות הצובאים על סביבותיו ומגידים את דברו, למן הכוונה לפגוע במערכת המשפט ובית הדין העליון ועד לפגיעה בצדק על ידי חקיקת חוק, שיאפשר לראש הממשלה לחמוק מעונש, – הגדישו את הסאה. כוס התרעלה שהלגימו בה את הציבור בישראל שפעה ומלאה ועלתה על גדותיה.

וכעת, כמו בכול מקרה של הרעלה חמורה, הרעל שהפיצו והלגימו בו את הציבור יפילם. כי גם אם נדמה שיש רוב לימין הפוליטי בישראל, גם אם הסקרים מראים ומדגימים זאת, אני בטוח בדבר אחד. בחוסנו, בהגיונו ובמוסרו של העם הזה, ובעיקר במאיסות שמאס בדברי ההסתה, השיסוי והביזוי, בפגיעה המכוונת בכול מוסדות המדינה ובעקרון הממלכתיות. מפני שהציבור בישראל אינו ציבור של שוטים. הוא מבין שבנימין נתניהו ועושי דברו מסכנים במעשיהם ובדבריהם את עצם קיומה של ישראל כמדינה חופשית, דמוקרטית וחסונה.

וכעת הגיע זמן ההקאה, כמו בכול מקרה של הרעלה. הקאה של הרעל הלאומני הזה מקרבנו. כי מול האדם הנתעב העומד כעת בראש ממשלת ישראל, ומתעקש לדרוש להמשיך בשלטונו, עומד אדם שהוא בן אדם ישר דרך, בני גנץ, מלח הארץ, אדם משכמו ומעלה, שקול והגון ואוהב ישראל. והאיש הזה יהיה, בעזרת השם, לראש ממשלת ישראל הבא.