אחת המטרות הראשונות ששם לעצמו הפשיזם, בכול המדינות שהתפתח בהן, מלבד שיבוש הלשון והתודעה והשתלטות על התקשורת החופשית – היא השתלטות על האקדמיה.
במדינות דמוקרטיות ליברליות האקדמיה מחנכת למחשבה ביקורתית ומבררת בכול עת את המושג 'אמת'. אין שום אמת מקודשת בעיניה, וכול מה שנתפס אמת או משווק ככזה נתון תחת ביקורתה. במדינה דמוקרטית ליברלית מתוקנת, המדינאים והפוליטיקאים נעזרים בחוקרים ובאנשי ונשות האקדמיה כדי לבחון שוב ושוב את מדיניות הממשלה בהתאם לממצאים החדשים ביותר של המחקר האקדמי, בתחומי החיים השונים.
בהתאם, האקדמיה מחייבת את סגל מלמדיה ואת תלמידיה לפתוח ולפתח כול העת ערוצי מחקר ומרחבי מחקר חדשים, לקיים דיון אקדמי מסועף, מדויק, יורד לפרטי-פרטים ומגובה בנתונים אמפיריים, מסביב לתופעות ביולוגיות, חברתיות, כלכליות, מגדריות – כול מה שמרכיב את מה שאנו קוראים לו מציאות.
טבעה של האקדמיה ככלי לבירור האמת, למיפוי המציאות, לגילוי רבדיה ולחישוף הזרמים הסמויים הפועמים מתחתיה, הוא הגורם המסכל העז ביותר העומד בפני משטר טוטליטרי, סמכותני ופשיסטי. זו הסיבה, שבכול המדינות שהתפתח בהם משטר כזה – הונגריה, פולין ואפילו ארה"ב בתקופת טראמפ – הפכה האקדמיה למטרה מרכזית למתקפה דמגוגית של תעמולה פשיסטית, שמטרתה להשתלט על האקדמיה, לפטר מקרבה ואפילו לאסור את המרצים והמרצות שאינם נענים לנראטיב משבש האמת של העריצות, ולהכתיב את תחומי הלימוד האקדמי ודרכיו. בהונגריה התנכל משטר אורבן לאוניברסיטה הגדולה והמפוארת ביותר באירופה, וגם אסר מרצים ומרצות רבים. בארצות הברית פועלות קרנות המבקשות, בשם התקינות הפוליטית ו'איזון הדעה' להשתיל באקדמיה מרצים ומרצות שֶׁיְּרַצּוּ את המשטר במקום שיַרְצוּ על האמת.
בהקשר זה ראוי להזכיר את הקמתה השנויה במחלוקת של אוניברסיטת אריאל. לפי ויקיפדיה, המוסד הוקם בשנת 1982 כמכללה בשם "המכללה האקדמית יהודה ושומרון" בחסות ובפיקוח אקדמי של אוניברסיטת בר-אילן, ומאז 2005 החל לפעול באופן עצמאי בשם "המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון". ביולי 2012 החליטה מל"ג יו"ש על הפיכת המוסד לאוניברסיטה, ובדצמבר באותה שנה אישר אלוף פיקוד המרכז את ההחלטה, ומאז נקרא המוסד בשמו הנוכחי. הקמת האוניברסיטה בשטחים הכבושים, בניגוד לעמדתו של ועדת ראשי האוניברסיטאות, חוללה סערה גדולה והביאה לכך שהוועד נמנע מלצרפה לשורותיו ולשיתופי הפעולה הבין-אוניברסיטאיים המתקיימים דרכו. רק בשנת 2022 החליט הוועד לצרפה לשורותיו. עם זאת, בשל התנגדות האיחוד האירופי להתנחלויות, האוניברסיטה מנועה מלהשתתף יחד עם האוניברסיטאות שבישראל בתוכנית Horizon 2020 לשיתוף פעולה אקדמי, במימון משותף של המדינות המשתתפות. מסיבה דומה אריאל גם הייתה מנועה מלהשתתף במחקרים במימון הממשל בארצות הברית, עד להסרת האיסור בידי ממשל טראמפ בשנת 2020. בין תורמיה הגדולים של אוניברסיטת אריאל מצויים מרים ושלדון אדלסון, ובכל זאת, באוניברסיטת אריאל לומדים סטודנטים מאוכלוסיות שונות בחברה הישראלית, לרבות המגזר הערבי-ישראלי.
בהכללתי את אוניברסיטת אריאל במאמר זה אין בכוונתי לקבוע דבר בנוגע לטיב המחקר האקדמי וההוראה בה. ברצוני רק להצביע על כך, שהקמת אוניברסיטה שנויה במחלוקת, בשטחים הכבושים, הייתה צעד ראשון בערעור מעמדה של האקדמיה בישראל, בכול הנוגע לשמירה על ריבונות האקדמיה בתחומיה.
עם זאת, לפני יומיים נודע, כי שר החינוך, יואב קיש, המשמש כיו"ר המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), מתכנן למנות את פרופ' דודי שוורץ מהקריה האקדמית אונו לסגן יו"ר המועצה. תהיה זו הפעם הראשונה שבה יכהן בתפקיד נציג של המכללות הפרטיות, וגורם במערכת ההשכלה הגבוהה תיאר את המינוי כ"תחילתה של הפיכה שלטונית באקדמיה (ליאור דטל, דה מרקר, 27.4.23). במאמרו מסביר ליאור דטל, כי "המועצה להשכלה גבוהה היא הגוף הממונה על פעילות ההשכלה הגבוהה, על הכרה במוסדות האקדמיים, הבטחת איכות ההוראה והמחקר בהן, פתיחה של תוכניות לימוד חדשות ומסלולים לתארים מתקדמים, וכן […] על אישור תקציב המוסדות האקדמיים, כך שלהכרעות שלה יש השפעה גדולה על המוסדות האקדמיים."
לדברי המקור הבכיר באקדמיה, המצוטט במאמרו של דטל, "בתקופה האחרונה שוררים יחסים מתוחים בין קיש לאוניברסיטאות המחקר — על רקע התנגדות האוניברסיטאות וחלק מהמכללות לניסיונות ההפיכה השלטונית שמקדמת הממשלה," וכי זהו "מהלך של קיש לריסוק האקדמיה."
בהינתן העובדה, שלא מכבר ניסה שר החינוך, יואב קיש, להשתלט על הספרייה הלאומית, באמצעות הצעת חוק שהגיש, שהייתה אמורה להכפיף למרותו את מינוי חברי הדירקטוריון בספרייה הלאומית, ולבסוף הגיע לפשרה לפיה יקבל נציגות נוספת בדיקרטוריון ובוועדת הביקורת של הספרייה – יש בהחלט מקום לחשש כי השר משמש כזרועו הארוכה של המשטר הסמכותני החדש בישראל, ומנסה להשתלט על האקדמיה באמצעות מינויים מטעמו למועצה להשכלה גבוהה.
השתלטות על המועצה להשכלה גבוהה משמעה שליטה בתקציבי המוסדות האקדמיים בישראל. די יהיה בכך כדי להכריח את המוסדות האקדמיים לצנזורה עצמית, ולהתכופפות בפני המשטר החדש. אמנם, אף אוניברסיטה וגוף אקדמי בישראל אינם מתקיימים רק על תקציבי ממשלה, ונשיאי כול המוסדות האקדמיים עוסקים, רוב זמנם, בגיוס תרומות בחו"ל כדי להבטיח את פעילותם התקינה של המוסדות האקדמיים בישראל. אולם, במצב שבו ההפיכה המשטרית קורעת את הקשרים החמים בין ישראל לבין העם היהודי בתפוצות, ממילא הולכות ומתמעטות התרומות למוסדות האקדמיים, ומצב זה יוצר תלות מוגברת של האקדמיה בשלטון.
תהליך זה הוא בדיוק מה שהמשטר החדש בישראל מבקש. ממשלת הימין על מלא מעוניינת להשתלט על האקדמיה כשם שניסתה להשתלט, באמצעות סגן השר אבי מעוז, על תכניה של היחידה לתוכניות חיצוניות במשרד החינוך. המהלכים הללו שלובים זה בזה, ומטרתם היא השתלטות על החינוך היסודי, העל יסודי והאקדמי בישראל, והפיכת תלמידי ישראל והסטודנטים שלה לאנשים המחונכים באמצעות אינדוקטרינציה ותעמולה במקום לחקר האמת. דור אחד או שניים כאלה של בוגרי תיכונים, מכללות ואוניברסיטאות יבטיח כי קהל הבוחרים יהפוך לציבור נתינים חסרי דעת, המופעלים על ידי רגשותיהם ודעותיהם הקדומות במקום על ידי שכלם הטוב. זה בדיוק מה שהפשיזם זקוק לו כדי להבטיח את אחיזתו במדינה שהשתלט עליה. וזה מה שקורה כעת במערכת החינוך כולה, ובאקדמיה בפרט, בישראל.
הערב ינאמו אנשי ונשות אקדמיה בכירים מרוב המוסדות האקדמיים בישראל בנקודות ההפגנה השונות ברחבי ישראל. המהלך הזה, פרי יוזמתו של מטה המאבק של האקדמיה, הוא מהלך חשוב והכרחי לביצור האקדמיה מפני תאוות הכוח הבלתי מרוסנת של השלטון הפשיסטי החדש בישראל. בד-בבד עם כך יצטרכו אנשי ונשות אקדמיה, כמו גם אנשי ספרות ואמנות ככותב שורות אלה, ליצור במות מחקר וביטוי שאינן תלויות בתקציבי ממשלה, אלא בתרומות הכוחות הדמוקרטיים ליברליים בישראל, כדי להבטיח את השמירה על חופש המחקר, חופש הביטוי, חופש הדעה וחופש היצירה.
זו הסיבה שהקמתי את אתר ההתנגדות, וזו הסיבה לכך שאתמיד בפרסומם של גיליונות התנגדות בתחום הספרות, ההגות והאמנות, המחולקים בכל פעם אחרת בנקודות ההפגנה וברחבי ישראל. לגבי דידי, קיומן של במות חופשיות כאלה הוא הערובה היחידה להתמד קיומה של הרוח החופשית, הדמוקרטית והליברלית בישראל.
