בעולמו של הרודן אסור להשוות בינו לבין דמויות רודניות, פשיסטיות או רצחניות מן ההיסטוריה האנושית. מלאכת ההשוואה אסורה על יריביו מן הטעם הפשוט – היא בוחנת את התנהלותו על פי דפוסי ההתנהלות של רודנים מן העבר, ובדרך זו מזהירה את הציבור מפני התנהגותו שלו. ההשוואה אסורה, מפני שהיא מתריעה, מחכימה ומלמדת זהירות מופלגת. ההשוואה אסורה, מפני שהיא מסירה את המסווה מעל פני הרודן. בעוד הוא מתדמה לאבי האומה, הוא מעמיד את טובתו האישית לפני טובת האומה, והלכה למעשה חותר לחורבנה.
אף רודן לא רוצה שהציבור יבחין בהיהפכותו משליט נבחר לשליט עריץ. לכן אסור לומר עליו דבר, שממנו ניתן להקיש על השוואה שלו לקודמיו. בשביל מה לנו להקיש מן ההיסטוריה, אם זו תחשוף את המזימה של חזרתה? זו התורה היוצאת מבית מדרשו של בנימין נתניהו. הוא רוקן את הכנסת, שהיא הפרלמנט, או הרייכסטאג, בגרמנית, מסמכותו, עצר את הליכי החקיקה, ביטל את ההפרדה בין הכנסת, או הרייכסטאג בלשון הגרמנית, לבין הממשלה, ואסף אליו סמכויות יתר כשליט יחיד מכוח חוק חירום: קורונה, שבגרמנית קראו לו חוק ההסמכה. הוא עשה במשך שנים כול שביכולתו כדי לתקוף את כלי התקשורת, לפרקם, להפריטם, להשליט עליהם או להשתיל בהם ממקורביו, הקים להם כלי תקשורת מגויסים מתחרים ותקף עיתונאים בנאצות ובגידופים. בנו יקירו הגדיל עשות והשווה אותם ללני ריפנשטאל, במאית הסרטים הגרמניה שהפכה לתועמלנית של היטלר, וגם ליוזף גבלס, שהיה שר התעמולה וראש משרד הרייך לתעמולה ולהשכלת העם במשטר הנאצי, אבל למפגינים נגד אביו אסור להשוות אותו, ולו ברמיזה, לצורר ההוא.
נתניהו תקף את המפגינים נגדו והסית נגדם בביטוי 'מפיצי מחלות,' ביטוי אנטישמי קלסי, שבו השתמשו גדולי צוררי ישראל כדי להפוך את היהודים לגזע מצורע, למיעוט זר וזדוני, ובזה הכינו את האווירה הציבורית שנדרשה כדי להוליד מתוכה את התופעה המפלצתית של 'הפתרון הסופי,' כלומר השואה. השר שלו לביטחון פנים קרא למפגינים 'אנרכיסטים' ובני משפחתו של השליט האשימו אותם בהטלת צרכים בחצרות, כדי להוציאם מגדר בני אדם. בינתיים, ההסתה הזאת חוללה גל של מתקפות בגז מדמיע ובסכינים, במקלות ובמהלומות, בניסיונות דריסה וגם ברדיפה משטרתית נגד המפגינים. יש לקוות שבראשו של איש לא יעלה פתרון חמור יותר.
בשלטון נתניהו אסור להשוות אותו להיטלר. גם לא לרודנים אחרים, מפוטין וארדואן ועד ברלוסקוני. לא. אנחנו צריכים להאמין לו שהוא אבי האומה, אחד מגדולי המדינאים היהודים שקמו אי פעם לעם ישראל לדורותיו, מושיע ישראל וצור קיומו. הדימוי הזה עובד היטב על מי שלא למדו היסטוריה לעומקה, מי שלא התעמקו בתולדות רודנים בחברה האנושית, מי שלא פיתחו שיטות חשיבה ביקורתיות, ומי שאינם מסוגלים להיות בו-בזמן חלק מן האומה הישראלית, אך גם מתבוננים חדי עין בתהליכי השחתתה, ומתנגדים עזי תוקף להמשך החורבן הזה.
בנימין נתניהו לא רוצה אותנו אזרחים שווי זכויות וחובות, בעלי תודעה תבונית, המקישה מן הניסיון ההיסטורי ומזהירה מפני הישנותו. לא ולא. זה מפריע לו. הוא רוצה אותנו כנתינים, המוסרים את תודעתם ואת תבונתם בידיו, כדי שיוכל להנדס אותן כרצונו. לאפשר לו-עצמו, לבנו, לשריו ולשליחיו לחולל את כול הצעדים הדרושים להשלטת שלטון יחיד ועריץ – מהחרבת מערכת האכיפה והחוק והמשפט, דרך הסתה נגד מתנגדיו וכלה בשיבוש הלשון, התודעה והחשיבה הביקורתית. כי רק כאשר נהיה כמו שלושת הקופים, לא רואים, לא שומעים, לא מדברים, רק כאשר נהיה כסוסים ששמו על עיניהם מחסום, לבל יראו דבר, יוכל בנימין נתניהו להשלים את מסע הישועה האישי שלו, על חשבון עמו, מבית המשפט. או אז יוכל ללכת לבחירות רביעיות, לזכות ברוב, להעביר את פסקת ההתגברות או החוק הצרפתי, לרוקן את בית המשפט העליון מכוחו, לבטל את משפטו, ולמלוך על ישראל לעדי עד, אם כראש ממשלה ואם כנשיא, הוא ובניו אחריו.
סדי בן שטרית, מפעילי תנועת 'קריים מיניסטר,' ומוותיקי המחאה, זיהה נכון את התהליכים, כמו אלוף יאיר גולן לפניו. הוא גם זיהה היטב את נקודת התורפה של שלטון נתניהו – האיסור על השוואות היסטוריות, מפני שהן מגלות את האמת, אותה אמת איומה שבנימין נתניהו וסובביו עושים כול שביכולתם כדי להסתירה מעין – אנחנו לא במדרון, אנחנו כבר עמוק בתוך היהפכות לדיקטטורה. נשאר רק עוד קצת, לחסל סופית את האופוזיציה, לרוקן את בית המשפט, להטיל צנזורה או לבטל את כלי התקשורת ולכלוא את מתנגדיו, כדי להשלים את שלטונו.
אבל זה לא ילך לו, בעיקר בזכות אנשים ונשים כמו סדי בן שטרית, שאומרים לנתניהו ולחסידיו בפרצוף, את מה שהתקשורת לא מעזה לומר בגלוי – בנימין נתניהו, אתה דיקטטור בהתהוות, וכמו שאמר עליך יצחק שמיר בזמנו, אתה אכן מסוכן, אתה האדם המסוכן ביותר לחברה הישראלית ולעתידה, אתה ומשפחתך הנכם שורש רוש ולענה, ולכן אנחנו לא נפסיק למחות ולהפגין נגדך בכול דרך חוקית, עד שתסתלק מכאן. כי אם נרים ידיים, או נוותר, אף אחד כבר לא יזדקק לתפירת טלאים צהובים על הבגד מזה, וצלבי קרס מזה. נהיה מדינה פשיסטית, גם בלי פתרון סופי.
נ.ב.
אני בן דור שני לניצולי שואה. משני הצדדים. ולטעמי, אם יש איזה שהוא לקח מעליית הנאציזם הוא – ללמוד את ההיסטוריה, לתת בה סימנים, לבל תחזור שוב. אין שום דבר מקודש בשואה, ואין שום מניעה בהשוואת גרמניה הנאצית לישראל, כי רק אם נלמד את שורשיה, סיבותיה, ההסתה הגזענית שקדמה לה, ונדע להיזהר מפני הפשיזם. בכול חברה, וגם אצלנו. תודה.
