הדף היומי (266). עֶרֶב טוֹב, עֶרֶב רַב.

     אחד הביטויים האיומים ביותר, שמטיחים חברי הכנסת מן הימין בחבריהם וחברותיהם מגוש השינוי, הוא 'ערב רב.' רק אתמול עשה זאת השר דוד אמסלם, מעל דוכן הכנסת, כאשר כינה את מפלגות השמאל 'ערב רב.' ואילו הכרוז, בהפגנת הימין מול ביתו של חה"כ מ'ימינה,' מתן כהנא, זעק אתמול: "מתן אתה הולך עם אוכלי חזירים ונבלות, עם ערב רב שאמא שלהם הגיעה עם הנוכריות מגרמניה ב 48", והקהל השיב: "מתן השטן".

     הרב רפאל אוחיון הגדיל עשות, ופרסם סרטון וידאו על 'ממשלת שמאל באחרית הימים.' אפשר לצפות בו כאן. הוא פתח את ספר הזוהר ואת הגמרא כדי לדבר על המשיח, על בואו הקרב ועל תפקידה של ממשלת השמאל בהחשת הגאולה. לדבריו, ה'ערב רב' שיהיו בשלטון, זה על פי הזוהר הקדוש. אותם 'ערב רב' ישלטו על עם ישראל, ויהיו שופטים ודיינים של ישראל.

     מי הם ה'ערב רב' שואל הרב אוחיון? ראשי תיבות נגע רע – נפילים, גיבורים, רפאים, ענקים ועמלק. שלא תדעו מה טבעם. אם תרצו הקשיבו לדבריו. אבל ב'ערב רב' הוא כולל את שופטי ביהמ"ש העליון, את היהדות הרפורמית, את מפלגות גוש השינוי, את כולנו בעצם. וכדי לטהר אותנו עלינו לעבור צריפה, ליבון, מפני שאנו לכלוך.

     א.נשים רבים אינם יודעים מהו 'ערב רב.' ובכן, בשם 'ערב רב' כונו היוצאים עם משה ממצרים. בשמות י"ב לח נאמר: "וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד." ובספרות המדרש, ובתיקוני זהר, וגם בכתבים אחרי כן, תלו המפרשים את חטא עגל הזהב באותו 'ערב רב,' שהוציא משה ממצרים. זאת, על בסיס הפסוק: " וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה:  לֶךְ-רֵד–כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ, אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם." אם אמר ה' למשה 'עמך', הרי הוא מתנער מחוטאי חטא העגל, ואינו רואה בהם את עמו. וזו הסיבה בשלה משה משיב לו, "לָמָה יְהוָה יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ."

     פרופ' יהודה ליבס, בספרו 'לצבי ולגאון,' כותב על הביטוי 'ערב-רב' כדלקמן: "ערב-רב הוא כינוי גנאי קשה, שכולל בחובו את ההנחה, שפגם יריביך טבוע כבר במוצאם, כִּפְרֶה-דֶסְטִינָצְיָה, ואינו ניתן לשינוי." אמנם, הוא מסייג, "גם בעל תיקוני זוהר מכיר בכך שאותם עשירים, הנקראים 'ערב-רב', באים על תיקונים אם וכאשר יודעים הם את מקומם ותפקידם, כאשר עובדים הם כהלכה ומשרתים את התלמיד החכם, המקובל העני, כמו ימות החול המשמשים את השבת. וכן בעלי ההלכה והפשט חדלים מלהיות ערב-רב ומוצאים את מקומם בעולם הגאולה, כאשר מכירים הם בסמכותו של רעיא מהימנא, שכל חכמתם נאצלת ממנו, כמו הכוכבים המקבלים אורם מן השמש. ומכל מקום ערב-רב תמיד מעורב הוא וחלק מן העם, גם אם הוא החלק הרע שבו."

     במלים אחרות, כאשר פוליטיקאי כמו דוד אמסלם או רב מקובל כמו רפאל אוחיון קוראים לנו, החילונים, חובשי הכיפות הסרוגות, כול מי שבחרו במפלגות מגוש השינוי ותומכים ותומכות בממשלת השינוי, 'ערב רב,' הם לא רק אומרים, שטומאתנו באה לנו מלידתנו. הם גם מבהירים, שבאחרית הימים נעבור בירור, ליבון, צריפה. בעבורם, הקמת ממשלת השינוי והורדת נתניהו משלטונו, יחד עם מפלגות הימין והמפלגות החרדיות היונקות מקופת הציבור את קיומן, הרי זה אתחלתא דגאולתא. ימי המשיח ממש. שכן, דווקא המעשה הזה הוא סימן לבואו של משיח, הממשמש ובא, בדור שהוא דור אחרון לגאולה.

     הדברים הללו אינם סתם דברי הסתה. הם דברים, המפרקים את החברה הישראלית ואת העם היהודי לגזרים, ומעמידים אותנו, החילונים, כ'ערב רב,' שתפקידו הוא רק עבודת פרך למען פרנוס יושבי אוהלי תורה עניים וענווים. אלה דברים, שהופכים אותנו לכלי לקיום החברה החרדית עד בוא הגאולה, ועתה, עם התקרבותה, לקורבנות הכרחיים של התגלות המשיח וגאולת ישראל הטהורה.

     הרטוריקה הזאת, בשעה שהיא נאמרת בהתלהבות יתרה, מתוך הסתמכות על ספר הזוהר ועל המדרש, היא הרת סכנה. בתחילה כינו החרדים את השבתאים כ'ערב-רב,' והשבתאים השיבו להם כגמולם באותו כינוי. אבל הכינוי הזה הוא שאפשר למתנגדי השבתאים והפרנקיסטים למסור אותם להריגה ולשמד. זה, למרבה הזוועה, מה שמייעדים לנו הפוליטיקאים והרבנים העושים שימוש במושג הזה, מילת הקוד הפתוח, 'ערב רב' – ניצול חברתי-כלכלי של האליטה החילונית לטובת קהילות היראים, עד להשמדתנו כמי שחוסמים את בואו של משיח בן דוד ואת הגאולה השלמה.

     לטעמי, מדינת ישראל צריכה לחוקק חוק נגד שימוש במילת המפתח הזאת, 'ערב רב,' כשם שחוקקה חוק נגד השימוש בכינוי 'נאצים' כנגד יריבים פוליטיים. למעשה, הביטוי 'ערב רב' הוא לא רק התווית יריבים כחורשי רע ואוון, הוא פשוט קוד הפעלה דתי, מוכר ורב שנים, להשמדה.