כשהייתי בן ארבע עשרה, הביא לנו אבא יום אחד מן העבודה, חוברת של מפלג הסמים במשטרת ישראל, על סמים רכים. זו הייתה חוברת משוכפלת עם עטיפה רכה צהובה-חיוורת, שכותבה ביטל את ההפרדה הנהוגה בין סמים רכים לסמים קשים, הסביר כיצד הסמים הרכים הם בעצם מבוא לסמים קשים יותר, והזהיר גם מפני התופעות הכרוכות בעישון חשיש – אבדן יכולת ריכוז, טשטוש המציאות, פגיעה לטווח ארוך בכוח הזיכרון, ועוד.
שלוש פעמים בחיי ניסיתי לעשן. בפעם הראשונה נתקלתי בחשיש בדירת הקומונה של הנוער העובד והלומד ברמת השרון, בשיכון הרינה. המדריך שלנו החזיק בוף מתחת למיטה. באחד הביקורים שלנו אצלו הוציא אותנו מתחת למיטתו, הסביר לנו מה זה, ואז שם קצת חשיש בכן החימום, הדליק אש מתחת, ונתן לנו לנסות.
זה כל כך הבהיל אותי, שאחרי משיכה אחת של עשן מתוק, שריחו שיכר אותי לחלוטין, תפסתי בבוף והטחתי אותו בקיר.
אחרי כן נמלטתי כמובן מן המקום.
הפעם השנייה התרחשה בהולנד. יצאתי עם פול, חבר מבוגר ממני, שהיה אלוף בעל חגורה שחורה באמנויות לחימה, מלחין מחונן ומאבטח אישים, לבר באמסטרדם. שתיתי קצת בירה, וכשיצאנו הציע לי חשיש לבנוני ממין משובח. אז לא ידעתי, שלא מערבבים אלכוהול וחשיש. גם לא ידעתי, שפעמים רבות סוחרי סמים מערבבים חשיש בצואת פרות ובכול מיני חומרים אחרים, כדי להגדיל את הכמות.
עישנתי, ואחרי זמן לא ארוך התחלתי להקיא.
הקאתי את הנשמה. וזה נמשך יממה שלמה.
הפעם השלישית הייתה כשהייתי סטודנט וגרתי בדירת גג ברחוב העבודה. חברי הקרוב דאז ובן זוגו גידלו מריחואנה בבית, בעציץ. באחד מביקוריי התכופים בדירתם העבירו לי סיגריה ממולאת. לקחתי ממנה כמה שאיפות. זמן קצר אחרי כן התחלתי להרגיש שאני נחנק. לא רק מאיברי הנשימה, אלא מן העור. מכול נקבוביות העור.
"תגידו, ניערתם שטיחים?" שאלתי.
"לא, למה אתה שואל?" שאל אותי חברי בתמיהה.
"כי אני מרגיש שאני נחנק מאבק. לא רק באף ובפה, אלא בעור."
הם פרצו בצחוק.
"זו המריחואנה," אמרו, מלאי עליצות.
זו הייתה הפעם האחרונה בחיי שנגעתי בה בדבר הזה, ואין דבר שאני שמח עליו יותר. יש לי נטייה להתמכר בקלות. התמכרתי לעישון סיגריות מגיל 14, ולשתיית קפה, ואינני מצליח להשתחרר משני אלה. תודה לאל שלא נתפסתי לסמים.
ככל שחלפו השנים, ואבי התמנה לשופט, ועלה במעלות תפקידיו במערכת המשפט, גם חשתי חובה למעמדי כבנו של שופט. לכן גם התרחקתי ממי שמעשנים בקביעות, והבהרתי לכול סובביי, שלעולם לא יעזו להיכנס אלי הביתה עם חומר בכיס. זאת, לפי שאבי תמיד הזהיר אותי, שאם יתפסו בסביבתי מישהו עם חומר עליו, אואשם כך אני.
לכן, כאשר פנה אלי חברי לייסוד מפלגת 'קהילה,' צבי, והציע לי להכליל את נושא הלגליזציה במצע שלנו, זה עורר בי התנגדות פנימית. לא יכולתי לדמיין את עצמי עומד בראש המאבק ללגליזציה של הקנביס, הגם שכבר עמדתי על סגולותיו הרפואיות. וכאשר רגע לפני הבחירות שוחח אתי אמרי קלמן, שאתו התחלתי בכלל את המסע הפוליטי הזה, וניסה לחבר ביני לבין מפלגת 'עלה ירוק,' ניסיתי אמנם לשוחח אתם, אבל די מהר ירדתי מן הרעיון. פשוט מפני שלא הייתי מסוגל לעמוד בו ערכית.
כול הדברים האלה צפו ועלו בי שוב, כשראיתי בימים האחרונים איך משה פייגלין, שבעיניי הוא איש ימין חשוך, העטה על עצמו את מסיכת הליברל, חבש משקפיים עגולים (אולי היו לו מקודם לכן כאלה, אבל הם משתלבים נפלא בתחפושת), ויצא לכבוש את לב הצעירים בתערובת ייחודית של רעיונות בדבר הפרדת הדת מן המדינה, התרת השימוש בקנביס, ועמם גם הפרדת הדת מן המדינה והתרת נישואין לכל דורש.
אבל אז נכנסתי למצע של 'זהות' וקראתי בו בעיון. והנה עוד כמה רעיונות שמצאתי בו:
- ביטול הסכמי אוסלו ומעבר משירות חובה בצבא העם לשירות וולונטרי בצבא מקצועי.
- חיסול ראשי המשטר באיראן, "על מדינת ישראל להשתמש באמצעים הטכנולוגיים שלה כדי לחסל את ראשי האויב ובכך ליצור הרתעה של ממש. זאת לפי העיקרון היהודי: 'הבא להורגך השכם להורגו'"
- הפסקת הסיוע האמריקני
- תכנית מדינית חלופית בשם "מדינה אחת לעם אחד". "הנחות היסוד של התכנית הן: ארץ ישראל שייכת לעם ישראל לבדו מתוקף הבחירה האלוהית. החוק הבינלאומי מכיר בכך ששטחי יהודה ושומרון מיועדים למדינה יהודית, כפי שהראה דו"ח השופט לוי. המגמה הדמוגרפית היא לטובת היהודים, וב-2035 צפוי רוב של 80% יהודים מהים ועד הירדן. רוב הערבים תושבי יהודה ושומרון רוצים להגר ורבים כבר מהגרים כיום." התכנית תכלול את ביטול הסכמי אוסלו, הצעת נסיגה למחבלים, השתלטות מחדש על איו"ש והחלת ריבונות 'על כל חלקי הארץ'. לפלסטינים יוצעו אפשרויות של הגירה, תושבות או אזרחות "לאחר מסלול בדיקה ארוך ומעמיק."
- הרחבת גבולות ירושלים, ובתוך כך "העברת קריית הממשלה, משכן הכנסת ובית משפט העליון ממערב העיר אל העיר העתיקה בשטחים הסמוכים להר הבית […] 'זהות' מתכוונת להרחיק מההר את הוואקף או כל גורם זר אחר שאינו כפוף לריבונות ישראל […] הגישה להר ליהודים תותר מכל שעריו ללא כל סייג […] 'זהות' מתכוונת למסור את הר הבית לניהולה של הרבנות הראשית, שתוכל גם להסדיר את העלייה ואת התפילה של היהודים בהר במסגרת ההלכה לתחומים המותרים, ולסמנם בשטח. בית כנסת יהודי יוקם על ההר.
אם כול זה לא הספיק לכם, הנה עוד שלל כוונות בתחומים שאינם מדיניים:
- בית המשפט לא יוכל להתערב בשאלות מהותיות ובסוגיות בעלות אופי מדיני.
- במקרה שבו בג"ץ מצא פגם בחוק שחוקקה הכנסת וסבור שהוא אינו קביל מהותית, הכנסת תצטרך לאשר מחדש את החוק. אם עשתה זאת, בג"ץ לא יוכל לבטל את החוק.
- הוועדה למינוי שופטים, בנוסף לשר המשפטים, תורכב אך ורק מחברי כנסת שבחרה בהם הכנסת בבחירה חשאית.
- תפקיד היועץ המשפטי לממשלה ותפקיד ראש התביעה (פרקליטות המדינה) יפוצלו ולא יוחזקו עוד בידי אדם אחד.
- הממשלה תהא רשאית למנות פרקליט שייצג אותה בבית המשפט, וכן תהא רשאית למנות ולפטר את היועץ המשפטי שלה.
- כהונת היועץ המשפטי לממשלה תסתיים עם תום כהונת הממשלה.
- נבחרי ציבור לא יהיו חייבים לציית לעצת יועצם המשפטי.
- 'זהות' מאמינה שעל המוסדות הממלכתיים של המדינה להיות מחויבים להלכה ולמסורת ישראל כביטוי לזהותה היהודית של המדינה.
- 'זהות' מתנגדת להתערבות ממשלתית בנושא התרבות. על האמן לממן את פעילותו התרבותית מכספו או בעזרת תרומות.
*
במלים אחרות, חברים וחברות מסטולים יקרים ויקרות. במחיר הקנביס שאתם/ן רוצים/ות לצרוך ללא הגבלה, נקבל בחבילה אחת גם את סגירת משרד התרבות, שלילת כל תקציבי התרבות מאמני ישראל, הצעת טרנספר מרצון לפלסטינים, הקמת בית כנסת על הר הבית, מלחמה עם איראן, הפסקת הסיוע האמריקני ועוד כהנה וכהנה טובין מפרי דמיונו הפורה של מר פייגלין.
משה פייגלין הוא כנראה האדם המסוכן השני אחרי בנימין נתניהו, כרגע, במציאות הפוליטית בישראל. הוא מסוכן, מפני שהוא מוכר לכם אשליות של חירות, אפופות בעשן מתוק. אבל מתחת לאשליות החירות האלה חבויה מדינת הלכה יהודית, קנאית, האוסרת מלחמה על אויביה, ולהבדיל גם על מערכת המשפט שלה ועל אמניה.
אתם בטוחים/ות שבכזו חברה אתם רוצים/ות לחיות?
*
יתר על כן, אם יש סיכוי לשינוי המציאות הישראלית הוא על ידי מהפך שלטוני. הדרך למהפך עוברת דרך היחלשות הימין. כרגע, מסתמן כי כמה מפלגות ימין לא תעבורנה את אחוז החסימה. זה מגדיל את הסיכוי, שמפלגת חוסן לישראל תצליח לגבור על הליכוד ולהרכיב ממשלה. אבל אם פייגלין יעבור את אחוז החסימה, הגם שלא התחייב לשבת עם גוש הימין או עם גוש השמאל, די ברור במה יבחר. הוא לא יבחר לשבת עם מי שיתיר לכם לעשן קנביס חופשי, אלא עם מי שיבטיח לו את ביטול הסכמי אוסלו, תקיפת איראן והקמת בית כנסת על הר הבית.
ואז נראה אתכם מעשנים קנביס. אתם לא תעשנו קנביס. אתם תעשנו פצצה איראנית.
אז עשו בעצמכם את החשבון.
לילה טוב מהגליל.
אילן שיינפלד.
