תעשו לי מאירה – מפגשי שבוע הספר וחודש הקריאה.

החיים, הכתיבה, ההורות ומה שביניהם (117).

     אני מת על מאירה גולדברג-ברנע. לא רק מפני שהכתיבה שלה מבטאת חזון, מחברת בני אדם, מחוללת אמפטיה בהומור ויוצרת מציאות טובה יותר לילדים ולסובביהם. אני מת עליה גם בשל הכנות, הישירות וחוסר הפנפון שלה, חריצותה, שקדנותה, מסירותה למשפחתה, לכתיבתה ולחייה, וגם לקוראיה וקוראותיה.

     מאירה פיצחה את הסוד איך להפוך מסופר.ת מתחיל.ה לסופר.ת מצליח.ה ואהוב.ה מאד. כרגע זה ארצי, לדעתי זה תכף יהיה אצלה גם בינלאומי. מבלי ששיתפה אותי דבר בסודותיה, ודאי לי שישנם סודות בינלאומיים כאלה בעבורה באופק. חוץ מכתיבתה מלאת הדמיון והקסם וההעזה, השופעת, המרתקת, הסוד של מאירה הוא לקבל כול אדם באשר הוא אדם, להיפגש בכול מקום עם כול אדם שבא לפגוש בך, לא להיעלב, לא להירתע, לא לפחות ולא לעשות מעצמך עניין.  לדבר בגובה העיניים, אך להתכונן היטב לכל מפגש, לברך על כל הצלחה אך לא להיתקע על ענן.

     והסוד הכי מיוחד שלה הוא ההורים והחותנים, הבעל, חנן, והבן המדהים, אבישי.

     מאירה היא תופעה. כמו סי היימן, שליוויתי אותה במקצת, בעיקר כמעריץ וכמאוהב בה וביצירותיה קשות, עוד בימים שבהם הופיעה במועדון 'הפינגווין' בתל אביב. כמו מאירה, סי נסעה אז ממקום למקום עם הגיטרה ועם חברי 'להקה מקומית'. היא הופיעה במועדונים בקיבוצים, בפאבים, בכול מקום שהוזמנה אליו. ואכן, בשנת 1985, כאשר הוציאה את אלבומה הראשון, "סי היימן ולהקה מקומית", הוא זכה להצלחה גדולה, וכך גם השירים והאלבומים אחריו.

     בעשור האחרון התפתחו עוד ניסיונות כאלה. עם הקמתם של מועדוני קוראים בישובים ובבתי משפחות ברחבי הארץ, וגם 'סלונים' שבהם המארחים מזמינים חברים וחברות למפגש/הרצאה עם סופר/אמן. בתקופת הקורונה זה כבר הפך לתופעה. ערב ספרותי בבית. קונצרט בגינה.

     אני חושב ומאמין שחריש עמוק כזה, בית אחר בית, ישוב אחר ישוב, הוא הדרך הנכונה לכול אמן לבנות לו קהל יציב, אוהב ומעוניין.

     עד הקורונה גם אני יצאתי למפגשים רבים כאלה. השנתיים של הקורונה גרמו לי להסתגר בבית ולהשתבלל בתוך חדר העבודה שלי. זה טוב בשביל הכתיבה, אבל פחות טוב בשביל הלב והנפש. לכן, בעקבות פוסט בנושא משל מאירה, החלטתי להעלות כאן את כול האירועים שקבעתי כבר לחודש הקריאה ולשבוע הספר, במטרה להביא לשיתופי פעולה ולהגברת קהל.

     מה שאני מבקש מכםן הוא כזה – אם את.ה סופר.ת שאני מכיר ורוצה להצטרף אלי – תודיע.י לי מיד, ו/או לצומת ספרים.

אם אני מופיע בישוב/באזור שלכםן, ואתםן רוציםות שאקדים לבוא למפגש ביתי/בית ספרי/יישובי/בבית חולים/בסיס צבאי/מתנ"ס/חוג תרבות מקומי, כתבו לי באופן פרטי ונתאם זאת. אם אתם רוצים שניפגש בחנות הספרים, ונארגן תרגיל כתיבה/שיחה/מפגש בחלל החנות או בבית קפה סמוך, כתבו לי. אם יש בישובכם מועדון קוראיםות ו/או סדנת כתיבה, שמשתתפיהם ירצו להיפגש אתי בחנות, כתבו לי. יחד נעשה לנו כיף. יש לי מפגשים למבוגרים ולילדים, כאלה עם סיפור חיי והקרנת סרט קצר בסופם וכאלה שהם מפגשי כתיבת ספר ילדים עם ילדים בגילאי הגן וראשית קריאה. ויש עוד אפשרויות. רק תרימו טלפון ותגידו שאתם רוצים. 0522-300098.

     להלן המועדים והמיקומים:

     כול המפגשים המרוחקים מרוכזים בימי חמישי, כדי שאבא שלי ישמור על הילדים בהיעדרי. כול המפגשים במרכז מרוכזים בימי שישי ושבת, כדי שהילדים ואני נעשה שבת עם אבא שלי בביתו וכך אחסוך לו נסיעות. זה מאפשר לי להכניס מדי חמישי בשמונה בערב עוד הפעלה באותו אזור – ובימי שישי עוד משהו שעה לפני כן.

     עכשיו נראה אתכםן.

     וכמובן, אם אתםן מנהלי.ות חנויות ספרים של סטימצקי או של החנויות העצמאיות ורוצים לתאם תאריכים נפרדים, רק תגידו. מראש. כי רוב ימי השבוע אני מלמד וכותב ועורך, וכדאי להכין את זה כמה שיותר מהר.

     אין דבר כזה מיעוט קוראים. יש סופרים שלא יודעים לבוא אל קוראיהם ולברוא להם קוראים.

     וזה עוד אחד מן השיעורים הטובים שמלמדת מאירה.

חודש קריאה ושבוע הספר מוצלחים לכולנו!