הומוסקסואליותהקהילה הלהט"ביתכללי

#גם-אני-1

     כשהייתי בן שבע עשרה, האמנתי שלבוש לבן משמעו טוהר, ומכיוון שחשתי טהור, תם כשה, השתדלתי ללבוש לבן, לגמרי לבן, כול אימת שיכולתי לעשות זאת.

     בשבת סתווית אחת החלטתי לנסוע בטרמפים לחברים באיזה קיבוץ. גיהצתי לעצמי כתונת לבנה, לבשתי את מכנסיי הבד הארוכים והדקיקים שלי, נעלתי סנדלים ולקחתי איתי את תיק הצד שלי, ששימש אותי לנשיאת חומרי הדרכה, בתנועה. קראו לזה אז 'תיק שכל.'

     אני לא זוכר לאן נסעתי ומה עשיתי שם, אבל אני זוכר היטב את הדרך חזרה הביתה.

     עמדתי בשולי כביש ארבע, החולף בין ישובים חקלאיים בדרכו מהצפון אל תל אביב. הנפתי יד לעצור טרמפים.

     מכונית גדולה נעצרה בסמוך אלי. זה היה רכב מסחרי עם תא מטען חיצוני גדול, ותא נהג קטן ודחוס. הדלת נפתחה.

     "היי, לאן אתה צריך להגיע?" שאל הנהג, גבר בשנות הארבעים לחייו.

     "לרמת השרון."

     "בוא, אני אקח אותך לשם."

     טיפסתי אל הרכב, התיישבתי לידו וחגרתי על עצמי את חגורת הבטיחות. הנהג בחן אותי קצת דרך מראת הנהג וגם זרק לעברי מבטים חטופים.

     "בן כמה אתה?" שאל.

     "שבע עשרה."

     "ויש לך כבר חברה?"

     חשבתי שזו שאלה מוזרה, מצד גבר זר.

     "לא," עניתי בזעף מאופק.

     הנהג התנשף.

     "אז אתה בתול!?"

     "אני לא חושב שזה עניינך," הדפתי אותו, "למה אתה שואל אותי שאלה כזאת!?"

     "אל תכעס. אתה פשוט ילד יפה, ואני יכול ללמד אותך, להיות הראשון שלך."

     "אדוני, תעצור בבקשה את הרכב," ביקשתי ממנו בקול תקיף.

     "אבל למה? אני אעשה לך טוב," ניסה לשכנע אותי, קולו רועד מתשוקה וזיעה על מצחו.

     "בגלל שאני לא רוצה את זה!" קראתי, "עצור את המכונית!"

     הוא האט, אבל לא עצר. להפך, הוא פנה מכביש ארבע לכיוון שער נעול של פרדס, החבוי מעין רואי.

     העפתי מבט על לוח המחוונים שלו. כלי עבודה היו מונחים עליו, וביניהם מפתח שבדי גדול. תפסתי אותו בידי והנפתי אותו באוויר.

     "תעצור, או שתחטוף את זה בראש!" איימתי עליו.

     יכולתי להרגיש את הפחד שלו נמהל בתשוקה. הוא עצר לבסוף. פתחתי את הדלת ומיהרתי החוצה, זורק את המפתח השבדי שלו בחזרה אל תא הנהג.

     הוא סחט את דוושת הגז ונמלט משם.

     שאפתי לתוכי שאיפה עמוקה של אוויר.

     היה לי ברור שהצלתי את עצמי מאונס.

     עוד לא הייתי בטוח אם אני הומו אז. נמשכתי לבנים ולבנות גם יחד. אבל דבר אחד היה ברור לי – שאני לא רוצה שהחוויה המינית המלאה הראשונה שלי תתקיים באופן כזה.

     זו הייתה הפעם הראשונה שהותקפתי או הוטרדתי מינית. והיא לא הייתה האחרונה. אבל על כך בהמשך.

     שיהיה לכם/ן רק טוב,

     אילן.

מודעה

אילן שיינפלד

כתיבה וקריאה הן בעבורי אורח חיים וגם הכרח. אני אדם המגלה את עולמו במלים. התחלתי לכתוב בגיל ארבע-עשרה, ומאז אני כותב שירה וסיפורת, מחזות ותסריטים, ספרי הדרכה בכתיבה ועוד, למבוגרים ולילדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Call Now Button