הקהילה הלהט"בית

להיות זונה ממין זכר.

החיים, הכתיבה, ההורות ומה שביניהן (145).

     הבוקר פנה אלי חתיך מלבב בטינדר.  בן שלושים ואחת, מתל אביב. בדיוק בגיל המתאים לי. אני אוהב גברים צעירים ממני. יש בהם רעננות, און, סקרנות וגם רעב לָעולם, שעל פי רוב לא מצאתי בבני גילי ולמעלה ממנו.

     "היי אילן, מה שלומך?" כתב לי, בחביבות רבה. החלפנו כמה מלים, ואז שאל אותי מה אני מחפש כשאני מגיע העירה. סיפרתי לו, ושאלתיו מה הוא מחפש. וכך ענה לי: "אני גבר דו דיסקרטי. מחפש גבר נדיב שמתאים לו למצוץ זין ולתגמל. סליחה מראש אם זה לא הכיוון." וסליחה לכם על התיאור הגרפי.

     "זה אכן לא בכיוון," כתבתי לו, "בהצלחה."

     ואחרי כן חשבתי איך בחור בן שלושים ואחת מעמיד את עצמו לממכר ככה. מה מביא אותו לזה, איך הוא מרגיש עם זה, וגם תהיתי על מה שהוא מציע. מדובר במגע חד-צדדי, שנועד להסב לו עונג וגם לתת לו פרנסה. הוא רוצה שימצצו לו. לגיטימי. אבל מי, לכל הרוחות, מוכן למצוץ לזולתו, בחוסר הדדיות מופגן מעצם ההצעה, ועוד לשלם על כך!?

     זו רק דוגמה אחת למה שאני נתקל בו ביישומי ההיכרויות. הדוגמאות רבות מספור, בארץ וגם בחו"ל. בשלושת הימים שהייתי בהם באיסטנבול הייתי מוצף בהצעות מצד גברים צעירים להענקת חסדיהם לי, אם כהצעה של 'עיסוי' או 'עיסוי עמוק עם הרפיה', אם כהצעה המבקשת תגמול לצדה. כאן וגם שם, רוב המציעים משתמשים במלים 'גבר נדיב,' 'גבר עשיר', 'גבר אמיד' או 'נדיבות.' לאלה המבקשים אצלי נדיבות או תמיכה, אני מסביר באדיבות, שאני אכן גבר תומך, בשני בניי בלבד.

     ההצעות למין בתשלום או בתמורה לתגמול כלשהו, בעולם בכלל ובעולם ההומואי בפרט היו תמיד. אבל מאז השתלטות האינטרנט, הרשתות החברתיות ויישומי ההיכרויות על חיינו הן הפכו לרעה חולה. הן מוצעות בכל גיל ולכל גיל, אך אין ספק שככל שאני מתבגר, עברתי כבר את שנתי השישים, ואני בהחלט מעבר לגבעה, בכל הנוגע לגילאים הנחשקים בקהילת הלהטב"ק, הן מצד הגיל והן מצד המראה שלי, הן תוכפות.

     מעולם לא שילמתי על מין. לא בכסף, לא בטובות הנאה. אני שוכב עם מי שרוצה לשכב אתי ואני אתו, או עם מי שמתאהב בי ואני בו. שום אפשרות אחרת לא באה בחשבון מבחינתי. אבל כאשר אני מקבל הצעות כאלה אני נזכר במה שהסביר לי פעם הפסיכולוג שהיה לי, שהיה בעצמו מן הקהילה. ישנם גברים, כך הסביר לי, שאינם שלמים עם זהותם המינית, והדרך היחידה שלהם להתיר לעצמם את עונג המין עם בן מינם היא דרך תשלום. כך הם משכנעים את עצמם שהם עושים זאת בעבור שכר, כפרנסה, ולא משום שהם הומואים.

     גם הבחור מהבוקר הציג את עצמו כ'דו'. בטינדר ישנם רבים כאלה. גברים שמחפשים גברים, אבל אינם מסוגלים לקבל את נטייתם לבם. לכן הם מציגים את עצמם כסטרייטים שמחפשים אישה, אבל מסמנים 'לייק' לגבר הומו וגם נכנסים אתו לשיחה, ואז מתוודים שהם רוצים 'להתנסות', או מגדירים את עצמם כ'דו,' מפני שזו, בעבורם, הגדרה חמקמקה דיה מכדי לכלוא אותם בתוך גבולות ההודאה שלהם בזהותם כהומוסקסואלים.

     על פי רוב אני דוחה אותם מיד. אני מזכיר לעצמי שאני את האולפנא ללימודים הומוסקסואליים סגרתי מזמן. אני לא מתנדב מרצוני ללמד מישהו את עונג המין ההומוסקסואלי, גם לא לעזור למישהו 'להמיר' את עצמו מסטרייט לגיי. ובאותן פעמים ספורות שאני מתפתה לזה, אני גם נוחל אכזבה. כך היה לפני שנתיים, כאשר הזמנתי הנה בחור צעיר מן הצפון, שנורא רצה להתנסות, ואז, באמצע המעשה, התבונן בשנינו, קלט פתאום באיזו סיטואציה הוא נמצא, בעתה עלתה על פניו, השתקפה מעיניו, והוא אמר 'זה לא מתאים לי,' ומיד קפץ מעל המיטה, התלבש – ונמלט מביתי. ומאז לא נודעו עקבותיו.

     תפוצת הזנות הגברית בעולם בכלל ובישראל בפרט היא עגומה. היא התפשטה מאד בשנים האחרונות, ואני חושד שזה נובע לא רק מן הקלות היתרה שיישומי ההיכרויות מאפשרים אותה, אלא גם בשל משבר הקורונה. גברים צעירים שנותרו ללא פרנסה, או נזרקו למעגל האבטלה ומתקשים להילחץ מתוכו, עלולים למצוא את עצמם בתוך מעגל הזנות המכובסת הזאת, מעגל 'התגמול' ו'הנדיבות', מתוך דיכאון או תחושה של חוסר מוצא.

     אין לי פתרונות מוכנים מן השרוול לבעיה החברתית הזאת. נדמה לי שראשיתו של פתרון הוא בחינוך, אם בתוך מערכת החינוך ואם בכתיבה על כך, כפי שאני עושה עתה. שיש להסביר לגברים צעירים כאלה מה המשמעות של כניסה למערכת יחסים, קבועה או ארעית, שבה אתה מקבל תגמול כספי בעבור התמסרותך, איך ההתמסחרות הזאת משחיתה את הנפש, פוגעת בך רגשית ועלולה לקלקל את היכולת שלך ליחסים אינטימיים כנים ומלאים בעתיד, ומדוע לא כדאי לאיש להתחיל בזה. שאם אתה הומו, וקשה לך לקבל את עצמך, במקום לנסות למָסֵך מפני עצמך את זהותך הפנימית, חפש עזרה בתהליכי ההכרה, ההסתגלות והקבלה את עצמך. ואם אתה מובטל, גש וחפש קורס הכשרה מקצועית מתאים לכישוריך, או כל מקום עבודה המכבד את עובדיו.

     וכך הדבר גם בנוגע לצרכני הזנות הגברית. אם בסטוצים כשלעצמם אין שום עומק רגשי, רק סיפוק חולף, המעורר את הגוף ומרעיב את הלב, בצריכת זנות יש הצמתה רגשית ונפשית של הזולת, נותן השירות, ושל עצמכם. אתם מתרגלים להתייחס לעונג המופלא של המיניות, שלא לדבר על האהבה, כאל מוצר הנמסר מיד ליד בסחר חליפין. זה יהרוס את חייכם, ועלול גם לגרום לכם להיקלע לנסיבות של סחיטה ואלימות. והאמינו לי, אני יודע על מה אני מדבר. אני מכיר לפחות גבר יקר אחד, יקר מצד נפשו ואישיותו, שנקלע למערכת יחסים שהביאה אותו לפרשת סחיטה, בשלה ירד מנכסיו. אל תיקלעו למלכודת הזאת. אין הברכה שרויה בשפריץ ממומן, אלא במעשה המין השלם המונע מתוך משיכה הדדית ואהבה.

וכמו תמיד אשמח לשיתופים.

מודעה

אילן שיינפלד

כתיבה וקריאה הן בעבורי אורח חיים וגם הכרח. אני אדם המגלה את עולמו במלים. התחלתי לכתוב בגיל ארבע-עשרה, ומאז אני כותב שירה וסיפורת, מחזות ותסריטים, ספרי הדרכה בכתיבה ועוד, למבוגרים ולילדים.

תגובה אחת

  1. וכרגיל גם אי אפשר לכתוב את זה יותר טוב. תודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Call Now Button